בס"ד

• זה רק 18 שנה
  וכבר...
  מפחיד לחשוב איזה עוד זוועות מחכות לי בעתיד
• החיים מפחידים אז מפחדים
• באמצע הערב בוקר חדש עלה |מתפלל|
• השליה שהזינה אותי יותר מידי זמן
• זה משפט חכם שצריך להפנים |מהורהר|
• יש גבול לעומק הרגשות
  זה או עצב עמוק או אהבה עמוקה
  לא שתי הדברים ביחד
  קישטה עצב
  אני מתגעגעת
• זה שתמיד אני רוצה לחזור אחורה
  אולי אומר שהחיים שלי מתדרדרים
• יום אחד
  אני אשב על הספה
  ויהיה חורף
  ואני אהיה מכוסה בשמיכה
  ואקרא ספר
  ואתה תבוא
  ותת ןלי כוס שוקו ונשיקה
  ואחייך אליך
  ואודה לה' על עוד דקה איתך
  והילדים שלנו ישחקו יחד 
  ונסתכל עליהם שתינו
  ונשמח
  ואני לא ארצה לחזור לאחור
  ואני לא ארצה שיגיע העתיד
  יהיה לי טוב ברגע עצמו |חולם|
• |גוש זבל| אבל
  |גוש זבל עם כוח רצון מטורף|
  עכשיו
  אני מחליטה שזה יקרה
  החלום הזה עוד יתגשם במלאו
  ואם אני מחליטה ורוצה בכל הכו זה יקרה
• חוץ מזה שה' כבר הקפיץ אותי מדרגה
  לפעמים אני רק רוצה
  למרות שלרוב אני עדיין רק רוצה לרצות
• אם המקום הזה היה מאפייה
  הם היו מוכרים בצק תפל
  ומשרד הבריאות היה סוגר אותם
• כל דבר זמני
  אנחנו נוטים לחשוב שהכל יהיה לנצח
  אבל הכל זמני
  תרימו מבט מהמסך
  כל מה שאתם רואים מסביבכם יתקלה
  המחשב יהרס וככה גם הפלאפון
  הקפיצים של המיטה ישתחררו והיא תיזרק
  המכתביה שלכם תוחלף
  הבגדים ילכו לנזקקים
  ואתם תלכו להיקבר באדמה
  אפילו לא ברובד של מוות
  אנחנו רואים עכשיו
  כמה טבעי זה מרגיש לנו
  כשנהיה זקנים לרובנו יהיו בעיות ראיה
  וגם בעיות שמיעה
  הידים שלנו ירעדו
  השיניים לא יהיו מספיק חזקות לאכול אוכל מוצק
  הצבע שיער ידהה
  ומי שמה שיש לו זה המראה שלו
  יצטרך להתאכזב
  כי גם הוא יתכער
  הכל יעלם
  כמעט
  יש דבר אחד שישאר
  ואם אתם שואלים אותי
  (אבל ברצינות למה שתשאלו)
  הייתי אומרת לכם להיצמד הכי חזק שאפשר לדבר היציב היחידי שיש
  הדבר הזה
  הוא לא ממש דבר
  זה ה'
  שברא אותנו
  ונתן לנו הכל
  ויום אחד יקח מאיתנו הכל
  ויתן לנו שכר לפי המעשים שלנו
  ה' שעושה לנו טוב
  וה' שלפעמים נראה שעושה לנו רע (בנושא הזה ממולץ הספר על זום) (האמת היא שה' תמיד עושה טוב ואנחנו לא רואים את התמונה הרחבה)
  בו כדאי להאחז
  ושוב איכשהוא אחרי שאני מרגישה שאני מנצנצת בקצה מחשבה
  אני נזכרת שהחכמים האמתים אמרו הרבה לפני ובטח השתילו בי את הרעיון
  "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים"
• חשבתי שכלום לא יעודד אותי
  שכמה אהבה שתורעף עלי לא תוציא אותי מהרגש הדפוק ששעקתי בו
  וטעיתי
  אמונה מרפאה
  אני אוהבת את ה'
  הוא שומר עלי
  אני לא חיה בשביל אף בן אנוש
  לא בשביל יעד מסויים
  לא בשביל להגיע לסיפוק
  אני חיה כי אני אוהבת את ה'
  שהוא מקור הטוב
  וה' רוצה שאחיה
  אז אני אעשה את זה ואגרום לו הכי הרבה נחת שאני יכולה
  
  
  
   
• לילה מקסים
  סליחה שחפרתי
  וצל"ש שקראתם

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול