אם הוא רוצה שתעשי שוב את המבחן,

תלמדי ותעשי- חבל שתפסידי ציון בגלל חודש אירגון ובנוסף, החניכות לא צריכות לבוא על חשבון הלימודים.

אם את לא רוצה או שהוא מבקש משו אחר, נסי לדבר עם המורה/ מחנכת/ סגנית או שתבקשי מההורים שלך לדבר איתו.

בהצלחה!

ותלכי אם האמת שלך ולא אם מה שהמערכת מנסה להחדיר!!!

מערכת לא תכנע בפניך, לא בפני המדינה ולא בפני מבול- נ ק ו ד ה!

רב האולפנא הגיע אליך, הוא יכל בכיף לשלוח מורה או משהיא אחרת שתדבר איתך, הוא לא עשה כך, הוא הלך בכבודו ובעצמו כדי להבהיר לך שעשית משהוא שה'מערכת' לא מרוצה ממנה, וכמו שאמרתי- מערכת לא תתקפל בפני אף אחד. הוא תיפס על עץ ואין לו איך לרדת מזה- אז הוא נישאר תלוי ומשאיר אותך גם תלויה ועומדת.

העיצה- תני לו דרך 'לרדת' מהעץ שלו. תגידי לו משהו בסגנון כמו: אני מצטערת שככה התנהגתי, היא לי סיבה אבל אני מבינה שבכל אופן לא הייתי אמורה לעשות את זה (לא להגיש את המבחן), המבחן הזה חשוב לי לכן הייתי רוצה עוד הזדמנות כדי להשלים אותו. בבקשה אם הרב יוכל לתת לי הזדמנות נוספת.

פחות או יותר ככה.

ברגע הראשון תגידי- מה זה? אני מתקפלת!- יודעת מה, את קצת, אבל מה זה שווה לך? בכביש (הלימודים) אל תהיה צודק היה חכם. עדיף לך להיות חכמה ולא רק צודקת בכל הקשור למערכת. (קחי מניסיון). חברות שלי גם התנגדו כשאמרתי להן לעשות את זה כשהן הסתבכו עם ההנהלה, אבל מסתבר שטבע בנ"א (ובכללם מנהלים) הוא אותו דבר, והדבר היחיד שהם באמת רוצים ממך- זה שתגידי להם: 'אתם צודקים, שגיתי'. (או לפחות שתראי את זה כלפי חוץ). 
תעשי את המבחן ושלום עליכם, נגמר כל הסיפור. כל עוד לא תעשי את המבחן- הוא יתעצבן עליך, עשית את המבחן- גמרנו עם כל הנושא.

קיצר- שיהיה לך טונות הצלחה וס"ד!!

אבל החכמה בלימודים זה לא להיות דווקא הצודקת, את יכולה לשלם על הצדקות הזאת הרבה מאוד. 

תעני עכשיו בכנות- את לא סוטה מן האמת לפני המורה/חברה/אמא על כלום? את ישרה כמו פס סרגל כל השנה, או שמה דווקא עכשיו כ"כ קורץ לומר את האמת מבלי להתחשבן האם זה יפגע או לא.

(ד"א- לשנות את האמת מפני דרכי שלום- זה לאו דווקא בין בעל ואישה, זה לגבי כל בנ"א, איש לרעהו).

וכמו שאמרתי: אני לא אומרת סתם, מהאידאולוגיה- אני מדברת מניסיון.

אני גם הייתי מאוד נלהבת ומרצה על דרך האמת, על לא לשקר אפילו אם זה יגבה הרבה צער וכאב וכו'.ואני למדתי בדרך הקשה שלפעמים לשנות מפני דרכי שלום- זה לא רק בין בעל לאישה, לפעמים זה גם בין רב לתלמידה.

חוץ מזה- אחרי שאת אומרת את הנ"ל, הרב יהיה הרבה יותר פתוח לשמוע את התירוץ. 

נכון, זה מבאס שהוא לא רוצה לשמוע, זה מעצבן ונותן תחושה כאילו את לא בסדר. למרות שההתנהגות הייתה מאה אחוז צודקת. אבל תראי שמייד אחרי שהוא ישמע שאת כיביכול 'נכנעת'- זה יפתור הרבה בעיות.

עוד דבר- את גם יכולה לערב מורה בנושא. אם תוכלי להסביר למורה את עמדתך, אח"כ המורה הזאת תוכל להסביר אותך לפני הרב- זה יהיה הרבה יותר קל ופשוט.

ועוד פעם- שיהיה בהצלחה!!

כדאי לך לקרוא את סוף התגובה של "פיגא", מסבירה את זה יופי.

אני מדייקת:

לא אמרתי לשקר. אמרתי לשנות מן האמת. היא לא פגעה ברגשות המערכת?היא לא פגעה בכללים -יהיו נוקשים ככל שיהיו- בכלל?. יכול להיות שמול התרוץ שיש לה, הכלל לא הכי רלוונטי, אבל ברור שהיה פה משהו שלא היה בקו ישר עם המערכת. לא משנה עד כמה הקו הזה נראה עקום ו'ירוק'.

היא הייתה אמורה להגיש את המבחן בזמן (לפי הכללי של המערכת), זה שהיה לה סיבה מוצדק למה לא להגיש בזמן- זה נושא בנפרד.

תפרידו בין המעשה לסיבה.

הסיבה- צודקת לגמרי!

המעשה- לא היה בקו ישר עם כללי המערכת.

יכול להיות שהיו מוותרים לה הל ה"עוון" שהיא עשתה כלפי המערכת, אחרי ישמעו את הסיבה. אבל קודם כל ה-ם רוצים לשמוע מה היא אומרת לגבי המעשה, לא התירוץ.

אם היה כתוב בתקנון: אם לבת יש מבחן אחרי שבת אירגון וכו' אז מותר לה לבטל או לדחות את המבחן אז הייתי אומרת שהכלל קיים והיא לא עברה על כלל.

נכון- יש לה סיבה והיא צודקת לחלוטין בהחלטתה, אבל לפי כללי האולפנה היא לא.

אז מה? היא תלך בקו שלה במקביל לקו הישר של המוסד והם לא 'יפגשו' לעולם. הם לא יגיעו להבנה מסוימת שהיה פה מציאות חריגה ויכולה לבוא פה התחשבות שמעבר לכללים (הנוקשים) של האולפנה. וחבל.

ושוב-

היא יכולה להגיד שהייתה פה חריגה מכללי המוסד- זה לא שקר. הסיבה לדבר- יכולה לבוא אח"כ, מתוך הבנה הדדית והתחשבות במצב.

קביעת בחינה בבקר שאחרי שבת ארגון + השבעה ולילה לבן היא קביעה המחפשת בעיות.

שבת הארגון הוא תאריך ידוע מראש, אם באריאל, אם בבני עקיבא ואם בעזרא.  אין הפתעות.  יש חודש שלם לצוות ההוראה להתכונן.  

נכון, צוות האולפנא לא מחוייב ללו"ז של תנועת נוער, אבל הצוות כן מחוייב להתחשב בתלמידותיו!

התחשבות פירושה שמדריכה פטורה מלבוא לאולפנא ביום הראשון שאחרי שבת הארגון, ואם התלמידה כן באה, ברור שהראש שלה לא יהיה פנוי להיבחן, ושהמערכת תמצא ביחד איתה מועד אחר מוסכם. 

רב האולפנא אמור להיות מחוייב גם להמנע מאיסור "הלבנת פני חבר ברבים".  מדוע הרב מרגיש צורך לחזור על דבריו 8 פעמים? מדוע ליד החברות?

יש אולפנות וישיבות שביום שאחרי שבת הארגון לכתחילה אין לימודים, בטח לא בחינה.  לחילופין, הלימודים מתקיימים כסדרם, אבל מי שהשתתף באותה שבת ארגון פטור מלהגיע ללימודים למחרת ועליו\ה להשלים את החומר.  

אם אין עוד דברים שלא פירטת, כל ההתנהלות תמוהה בעיניי.

האם אחד ההורים או אח\ות מבוגרים יכולים לדבר עם רב האולפנא ולהלחם את מלחמתך?  הרי יחסי הכוחות בינם לבין רב האולפנא אינם שווים.  "מבוגר אחראי" מטעמך שידבר עם רב האולפנא יכול, אולי, לאזן את הכוחות, שיפסיק להטריד ויכבד את שכלך, ששמעת והבנת אותו בפעם הראשונה, השניה והשלישית, לא צריך להגיע עד מאה ועשרים!

ואחרי כל זה, אני מסכימה שחשוב להיות חכמים בהתנהלותינו מול "המערכת" ולא רק צודקים.  יותר מדי פעמים, מי שמתחבא מאחורי כללים, ואינו יודע להתגמש, הוא אדם עם בעיות אגו, וחבל להיגרר לרמה הזו.  הבטחון העצמי שלך גדול מספיק כדי לאפשר לך להתנצל על הפגיעה בכבוד המערכת, ולהתפלל שתקלה "נוראה" כזו לא תחזור על עצמה (לפחות עד שבת הארגון הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה בשנה הבאה   ).

חזקי ואמצי,

פיגא

חניכה בעבר ואמא לחניכים בהווה

מזכיר לי את מה שאני עברתי לפני שנה.

אם את רוצה אוכל לפרט לך יותר באישי.

סליחה שסברתי שאת מדריכה.  

וכמובן, גם לחניכות מותר לאחר או בכלל לא להגיע למחרת השבעה!  לדעתי.

כמו שהציעו כבר, אפשר לכתוב לו מכתב, ואז את לא צריכה לעמוד מולו ולשלוף מילים מהאויר, אלא להתנסח לבד או עם חברה \ כל אדם אחר, ולהשאיר לו את המכתב עם המזכירה \ בתא שלו.

ואני חוזרת ומציעה ש"מבוגר אחראי" כלשהו ידבר איתו בשבילך.  אם הוא כל פעם חוזר על עצמו וחוזר על עצמו במקומות שונים ובפני אנשים שונים, נראה לי שראוי שמישהו מבוגר מטעמך יאמר לכבוד הרב שמעשיו מבחינתך הם "הלבנת פני חבר ברבים" וחרגו כבר מזמן מגבול ה- "הערה חינוכית לתלמידה". 

אפילו אם לשיטתו התחכמת, קורה.  זה שהוא חוזר על דבריו שוב ושוב לא יועיל לך, ולא יעזור למנוע את הפעם הבאה. 

חוזרת וממליצה שאמא\אבא\אח\אחות ידברו איתו ויגנו עליך מפני ההערות שלו.

בהצלחה!

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!