וזה קרה לי לפני כמה ימים שראיתי פתאום מישי מהעבר הרחוק שלי..

ופתאום הכל צף ועלה לי.. ונדמה שזה חונק אותך וסוחף למערבולת מטורפת..

אבל מנסים ללמוד לתת לרגש פרופורציות עם הזמן(:

זה קורה לי המון

סתם ככה באמצע היום להתרגש

זה כיפ

אני כזה אוהבת שאנשים מצליחים לבטא את התחושות שאני לא מצליחה לבטא

תודה לך!

אחד – שעולה וחונק ומושך אותך למין תהום, ולמרות שהעולם נשאר אתה לא יכול לנשום ולא יכול להיאחז בשום דבר שיעלה אותך מהתהום.

השני – שעולה ומציף ואז אתה יוצא מהחדר ונוגע בשמש ולא משנה מה ינסה למשוך אותך למציאות, השמש יותר חזקה ממנו.

שניהם קורים לי די הרבה...

לפעמים כיף לשקוע גם בראשון משומה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....