אם לא ממש צריכים את זה - לא הייתי ממליץ..

אם המצב הכלכלי בעייתי באופן ענייני והם מרוויחים טוב, אז לכאורה מספיק בוגרים כדי להבין הסבר של "השתתפות" שגם היא פחותה בהרבה מדיור עצמאי.

למה לא מבחינה חינוכית?

לדברים חשובים או דברים "חשובים"?

כך לפחות אצלינו מהרגע שאתה מתחיל לעבוד ההוצאות האלו עוברות אליך

בס"ד

למה לא? 

אם מדובר בהורים שבאמת חיים בשפע, ב"ה אז אין צורך מן הסתם,

וכנראה ששאלה כזו גם לא הייתה עולה... 
אך כשכן יש צורך-
קצת עזרה בנשיאה בנטל, ושותפות עם ההורים בעיני היא דבר מאד חיובי.

להורים תתפלאו- זה יכול לעזור!

5000 שח לרווק זה כן ב"ה יפה מאד, ולא יקרה שום נזק אם יעזרו קצת להורים שלהם.
נשאר מספיק לחסוך לדירה משלהם. מכירה משפחות צעירות שזה התקציב שלהן- אז קצת פרופורציות!

(ולא, בלי שום עזרה מההורים)

אני חושבת שזה לא הוגן ולא מתאים אם ההורים "קורעים את עצמם"- בעבודה קשה לפרנס את הבית,
והילדים שחיים בבית ויכולים לעזור לא נותנים כתף.

כמו שברור שבן לא יראה את אבא שלו סוחב קניות ולא יעזור לו,

וכמו שברור שבת לא תראה את אימא שלה מנקה ולא תעזור לה,

צריך להיות גם ברור שיש מה לעזור גם בנטל הכלכלי.

כמובן שצריך לדעת איך ניגשים לזה,  

בעדינות, לא באופן שמשדר לילד שזה כתנאי כל שהוא למקום שלו בבית,
אלא באמת עזרה להורים כמו בכל תחם אחר,

לשאול אולי אם יש אפשרות, להשאיר את זה להחלטתו- לא יודעת. 
הילדים שלי עדיין קטנים.
אך- אני הספקתי להיות רווקה רק עד גיל 19, וגם אז הייתי בת שירות לאומי שחיה בדירת שירות,

ורק חשבתי איך לעזור להורים בלי שהם יעלבו או ירגישו שעוזרים להם.

(קניות לשבת לפני שהם מספיקים, פינוקים לאחים הקטנים וכ')

אח שלי עד החתונה היה עוזר ומשלם חשבונות מידי פעם, (כי ההורים סירבו קבל כסף).

וגם אחותי הרווקה שלא גרה בבית שוקלת לחזור בין השאר כדי שתוכל לעזור להורים.
ולא שהם מאד עניים חלילה, פשוט ניראה לי דבר טבעי ומתבקש.

לא מצליחה למצוא חיסרון בזה... 

הרי צריך לקנות בגדים ולהראות וטוב שהרי אתה בשידוכים

וכסף בשביל פגישות 

לפעמים אתה לא בבית ימים שלמים מהבוקר עד הלילה וצריך לקנות אוכל

ביטוח לאומי שמן הסתם ההורים לא שלמו מגיל 18 , פלאפונים , נסיעות , ביטוח בריאות ..

יכולה לומר על עצמי שכאשר הרווחתי 3000 לא הצלחתי לחסוך אפילו שקל אחד 

ובנוסף עוד רוצים לחסוך לדירה 

וברור שהשאיפה להגדיל הכנסה משני בני הזוג- 5000 מכל צד זה לא הרבה בכלל...

ללחיות על 10,000+ מתבטא בהחלט ברמת חיים

כמובן אם זה כולל צ'ופרים רבים מההורים ומימון רב מההורים ייתכן שלא יהיה הבדל....

שוב כמו שאני לא יודעת כביכול מה רמת החיים שלך[אם כי ניתן להסיק] את לא יודעת מה המודעות שלי, ואני יודעת שיש לי...

כנראה מה שאת מגדירה כסבבה+ הוא ממש לא מה שאני מגדירה כסבבה+....

[מבחינתי לחסוך יפה זה לבודד מינ' 2000, ורצוי יותר, ולזוג מינ' 3000-4000 ש"ח, זאת דג' אחת.... אם גם אצלך אז באמת שאפו].

וכן, רמת חיים קשורה גם ללבזבז בנחת, לפעמים להוציא כ"א ולקנות דברים לכיף... כן, זה מעלה רמת חיים שאין דאגות בזה- אז מבחינתך אולי זה חוסר מודעות..

אא"כ ההורים עוזרים או שומרים על הילדים במקום מעון 

מעון ל 2 ילדים זה לפחות 1600 ש"ח ככה שההוצאות שלכם היו עולות ל 6500 ...

מבחינת מחירים וקבלות ועדיין... זה לא ככה

אפשר בבקשה הבהרה  א  א י ך אתם עושים את זה???

וצודקת.. חוץ מחסכונות- שאר הכסף הולך לי על איפור, קרמים ומלא מכל הסוגים,מילוי בציפורניים כל חודש, מוצרי שיער ובגדים

אבל אני לא קונה את זה בשביל שום שידוך ובשביל שום פגישה- סתם כדי לא להפחיד אנשים ברחוב ביומיום.... נראה לי מינימלי...

מזל שלפחות החלטתי לחסוך סכום יחסית גדול...ככה זה מונע ממני לבזבז הכל

[כן, זה מגיע בקלות לאלפי שקלים, אבל טובת הציבור חשובה במקרה הזה..]

אה, נכון, אצל חרדים לא עושים את זה

רק אמרו שלא בדרך הזו.

כשהורים באים לילד בבקשה שישתתף איתם בשכר תמורת המגורים,

סביר מאד שתתעורר אצלו ההרגשה שבית ההורים הוא כבר לא הבית שלו, כי הוא חי כמו שכירות.

ילד חייב להרגיש שיש לו מקום שהוא הבית שלו, שההורים שלו מקבלים אותו בכל מצב 

ולא רק בסכום כסף מסויים בכל חודש.

זה יכול לערער אצל הילד הרבה דברים וממש לא טוב ונכון לעשות.

ודאי שיש מקום לבקש השתתפות.

הורים יכולים להגיד לילד- המצב לא טוב ולכן דברים מסויימים עוברים למימון שלך- פלאפון, בגדים, לימודים וכו'

ואפילו לשבת עם הילד ולהגיד שהחודש קשה אז אולי הוא יוכל לעזור בבית ולהשתתף בחלק מהקניות או החשבונות

אבל ממש לא בצורה שהציג פותח השרשור!

ואם יש אפשרות להורים והם לא במצב גרוע ממש, מומלץ לאפשר לילדים לחסוך לעתיד (ולכוון אותם לזה),

כי טוב שיהיה להם כסף בצד להוצאות עתידיות- דירה, רכב, הוצאות רפואיות וכו'

לו אני הייתי הורה במצוקה וילדיי בוגרים ומרוויחים יפה ועדיין סמוכים על שולחני,

הייתי מטיל עליהם תשלום הוצאותיהם השוטפות העקיפות, כמו איפור, דלק, דייטים, ביטוח לאומי, לימודים, קופ"ח וכד'

אך בשום פנים ואופן לא גובה מהם תשלום עבור עצם שהייתם בבית (מזון, חשמל, שימוש במחשב)

בהמשך הם יתחתנו ויצפו לחשבון מפורט עבור אירוח אצלכם בשבת?

אתה מתחיל להבין עניין...

ב. אף אחד לא טען שהמציאות המתוארת פשוטה ונעימה

ג. לכן ייעצנו כאן להטיל עליהם הוצאות מוגדרות, ולא לבקש מעין תשלום "שכירות" חודשי

הוצאות המחיה הבסיסית של הבית - לא רואה צורך לבקש השתתפות.

כל שאר ההוצאות - ביגוד, אוכל בחוץ, תקשורת, מותרות (כגון: מחשב אישי, רכב ודלק, איפור) ושאר דברים שמעבר לבסיס- ע''ח משכורת הילד.  אם ההורים נותנים זה כצ'ופר או מתנה. 

הילד צריך לעשות שיקולים של ההוצאות וחסכונות בדיוק כמו ההורים.

וכל זה כמובן תלוי במצב הכלכלי של ההורים.

כן למשל אם לוקח את הרכב אז הדלק על חשבונו, זה לגיטימי,

לגיטימי לא לממן ביגוד, לימודים, פלאפון וכד'.

לבקש השתתפות בהוצאות פותח פתח של מסחרה בקשר בניכם-

אז עכשיו הוא יבקש שכר על זה שפתח סתימה/הכניס כביסה/עשה ספונז'ה.

מה גם שאם רוצים להרחיק לכת זה פותח פתח לדרישה שלו להפוך לדייר מוגן, אם הולכים לשיח של חובות וזכויות בקשר בין הורים לילדים זה יכול להיגמר רע מאד.

דברים שכן הייתי עושה אם הייתי מרגישה שהמצב חנוק והילד מרוויח סבבה אבל חי בפזרנות-

מעבירה לו אחריות כלכלית מלאה על כל ההוצאות שהם באמת שייכות לו- פלאפון, קופת חולים, ביטוחים אחרים אם יש, ביגוד וכו' (מה שעוד לא ברור ש'עליו') ומדברת איתו על ההוצאות שהולכות להיות לו בשנים הקרובות, חתונה, ילדים, דירה וכו' ומעודדת אותו לשים כסף בצד לאירועים האלה כי כידוע המצב בבית לא משהו והתמיכה הכלכלית שלכם תהיה מוגבלת. 

אם קשה לכם לא מבחינה הכלכלית אלא ביחסי בניכם שהותו בבית הייתי מציעה להציף את זה או ישירות מולו או למצוא אדם קרוב אחר שיעודד אותו לשכור דירה, כי לי נשמע מבין השורות בתגובות פה שמה שמפריע לכם זה לא ה250 ש"ח אלא משהו אחר.

נהפוך הוא

אם הייתי קונה משהו לבית

הם היו מתעקשים להחזיר לי את הכסף 

אבל משהו אחד הם ביקשו ממני

תחסוך את הכסף שאתה מרוויח להשך הדרך

ב"ה שמעתי לעצתם

וב"ה הצלחתי לחסוך

סתם כמאמר מוסגר

אין סיבה שרווק/ה עובד לא יצליח לחסוך לפחות 2K (בהנחה שהוא עובד במשכורת מינימום)

אין שום סיבה להוציא יותר מ300 ש"ח

ולממש בזבזנים שבנינו 1000 ש"ח בחודש 

על מה כבר יש להוציא?

כמה בגדים אפשר לקנות?

חולצות לא אמורות לעלות יותר מ40-50 ש"ח לחולצה

כנ"ל מכנסיים/חצאיות לא אמורים לעלות יותר מ80-100 ש"ח

וכמה כאלה צריך בשנה?

נסיעות מקבלים מהעבודה בד"כ יותר ממה שמוצאים (לפחות ממה שאני נתקלתי)

ואוכל/מים/חשמל הוא על חשבון ההורים

אז למה רווק/ה לא מצליחים לחסוך יותר מ2K בחודש?

את זה אני לא מבין!!

(ואם זה רווק/ה שמרוויח מעל 4.3K, אין סיבה שלא יצליח לחסוך לפחות 3K)

אין שום סיבה שילד לא ישתתף בחשבון חשמל או מים
הרי גם הוא צורך אותם
אז להסביר שלהורים קצת קשה לממן את כל החשבונות בעצמם ואם רווק ייעלב אז משהו לא בסדר אצלו 
הרבה פעמים אני קוראת פה או פוגשת בחיים אנשים בוגרים שמשום מה בטוחים שהורים צריכים לתמוך בהם ושוכחים שכיבוד הורים זה לעזור להם
אם להורים חסר 300 שקל כדי לא להיכנס למינוס אז ילד שלהם צריך לתת אותם גם אם הוא התכוון לקנות לעצמו חולצה יוקרתית בכסף הזה

גיל 23 זה גיל שכבר אין בו חינוך... צא/י מהסרט. המקסימום שיצא מבקשה לשכירות לדעתי זה שנאה כלפי ההורים! שאר הוצאות כמו בגדים/ לימודים וכו אפשר כבר לבקש שישלם לעצמו- אם המצב הכלכלי לא מזהיר/ או סתם כדי שיתרגל לפתח עצמאות..

לימודים, פלאפון , נסיעות אנחנו שילמנו 

גם בתור סטודנטים וב"ה חיים

כן להורים ב"ה במשפחה מבורכת אין את האפשרות לעזור 

הם עזרו קצת בנסיעות ובמה שיכלו וב"ה אנחנו כבר 4 מתוך ב"ה..

שלומדים / למדו תואר ראשון 

ולא הרגשנו מסכנים.........

קצת הזדעזעתי מהרעיון. לענ"ד כל עוד הבן בבית, הוא חלק מאיתנו שותף הן בחובות והן בזכויות: עזרה, סידור, שטיפות כלים...כל אחד בתחומו. אבל, לבקש ממנו כסף, נראה לי "סטירת לחי" לכל היחד המשפחתי. וח"ו יצא שכרו בהפסדו, באיבוד הקשר המשפחתי, בעלבונות והתנתקות... ואם נהנים מהזכות שהילדים הבוגרים עדין בבית,ושמחים לגור איתנו  - מרויחים כפל כפלים בהמשך.                                                     נזכרת בהורי ז"ל שכל כך שמחו שהתגוררתי איתם עד חתונתי..... לא היה עולה בדעתם רעיון כזה!  

                                                                                                  אמא לבוגרים/ות.

ומי אתה?

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש