התינוק לא צריך להיות חולה. אנחנו צריכים כבר משיח שיגאל אותנו מהצרות האלה
זה שהעולם הזה לא עומד בפני עצמו. כלומר יש לנו רק חלק קטן מאד של התמונה.
לפעמים נשמה צריכה לרדת לעולם הזה כי היא לא גמרה את כל התפקיד שלה קודם ולכן היא נשלחת חזרה לעולם.
הזמן, התנאים הכשרונות, וכל מה שהיא מקבלת ייחודיים לה, ואי אפשר להשוות לאחרים, כי הכל תלוי בצורך של הנשמה הייחודית ההיא.
לכן, אגב, כל השוואה בין אנשים, משפחות, זוגות, וכו' לא נכונה. אין לנו את התמונה השלימה.
מקווה שזה יעזור קצת.
את חושבת שכל מי שנמצא באונקולוגית כזה רשע שזה פשוט עונש על המעשים שלו?!
מובן שלא!!!
כמו שכתבו כאן אנחנו רואים חלק קטן מאוד מההתמונה והנה סיפור שלא זוכרת את מקורו
היה זוג אחד שגרו ביישוב שלא היה בו מקווה. הם מסרו את נפשם עשו מגביות הקימו מקווה
והנה יום אחד הבת שלהם טבעה באותו מקווה. ילדה קטנה שלא עשתה רע לאיש
והם לא הבינו. איך יתכן שדווקא במה שמסרו כל כך את נפשם טבעה הילדה . איך יתכן?!
אני לא זוכרת אם הילדה עצמה נגלתה אליהם או רב אמר להם
הילדה היתה גלגול של רב צדיק וקדוש שלא זכה לטהרה בפטירתו אויל בגלל השואה או משהו אחר
הם , בגלל שמסרו את נפשם על הדבר הזה , זכו לתקן את נשמתו של הרב ההוא
אז כמובן, זה עדיין היה להם קשה אבל כעת ההתיחסות שלהם לזה היתה אחרת לגמרי
לפעמים ילדים מחלים נהדר ממחלות קשות ואחר כך חיים בטוב כמו כולם
וסליחה על הבוטות...
ממליצה ללמוד מהר את החומר ולשנות תפיסה כי לצערנו מי שלא מאמין בעיקרי האמונה
עלול למצוא את עצמו עם שוקת שבורה כשהוא מגיע ל "שם"
העיקר הראשון בעיקרי האמונה של הרמב"ם:
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו מנהיג לכל הבוראים והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים
בנוסף, אחד הדברים החשובים שאלוקים רצה ללמד את המצרים
זה לא רק שהוא ברא את העולם אלא שיש השגחה על מה שקורה
רחמיו של ה' מרובים לאין ערוך משל בשר ודם. איננו יכולים לדעת מה חשבונותיו (אפילו בשר ודם שעושה "ניתוח", אם היה נכנס מישהו שאינו יודע מה זה, היה חושב שהוא סתם חותך אותו..).
צריכים להתפלל מעומק הלב. דווקא מתוך הרחמנות הזו והצער הזה. לבקש מה' שישועתו תבוא בחסד ורחמים, בלי שהילד יסבול, שיירפא. ותפילה יכולה לשנות מציאות.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
