בגיל שנתיים אין הרבה חשיבות לכמות החומר הנלמדת.

אבל חשובה החוויה.

ישנן מטפלות שיודעות לחבק ולומר מילה טובה, אבל לא יודעות לעניין את הילדים.

יש לזכור שילד משועמם הוא בדרך כלל מתוסכל.

לכן יש לבדוק במשפחתון לא רק את האהבה והמסירות של המטפלת, אלא גם את מידת ההשקעה שלה ביצירת חוויה ועניין.

אם היא מתחילה בשנתיים היא תסיים את השנה בגיל 3 -

שזה גיל די גדול למשפחתון (לדעתי)

היא עלולה להשתעמם שם

אני מאוד בעד מטפלת חמה ואוהבת, אבל בגיל שנתיים וחצי זה לא תמיד מספיק

אם היא ילדה חברותית שאוהבת אנשים\ילדים - יהיה לה כיף במעון

העיקר לדעתי, יחס חם ונעים, סבלנות, האישיות של מי שמטפלת. כמובן - אמינות.

הילדים מאושרים מזה ברמות שדבר ראשון שלוקחים אותם מהמעון הם מספרים על זה 

רק לאחרונה התחלתי לשמוע מהגדולה שלי (שנה שניה בגן) קצת על פרשת השבוע. ובהחלט לא היה נראה שזה עושה אותה "מאושרת ברמות" (גם לא "מבואסת ברמות"), אלא קצת יותר נלהבת, וזהו.

למשל: ריתמיקה, עבודה עם חומרי יצירה, סיפורים קצרצרים מעולם הילד בליווי בובות כף יד וכד'

לפרשת השבוע עוד יש זמן, אבל קבלת שבת חוויתית - חשובה מאוד בגיל שנתיים!

אם הילד לא מתרגש, מאף פעילות בגן, יש לי סימן שאלה גדול על הגן הזה!

מה שהכי חשוב בגיל הזה זה טובת הילד.

את הלמידה אפשר להשאיר לגיל יותר גדול או לבית.

אני רק מעוניינת לנפץ את המיתוס הזה שמשפחתונים יותר חמים ממעונות. מהניסיון שלי זה היה פשוט לא נכון.

המטפלת במשפחתון היא אחת, אין לה גיבוי והחלפה, אם ילד הוא קצת יותר "נודניק" אין לה שום עזרה והרפיה או הפסקה...

היא נמצאת בבית ומטבע הדברים עושה "עוד כמה דברים" בנוסף על השמירה על הילדים. וכשהם מפריעים לה בסדר היום זה עלול להוציא אותה מדעתה.

שלא לדבר על זה שבשתיים הילדים שלה מצטרפים לחגיגה....

המזון לילדים יורד מהמשכורת האישית שלה - מה שמפתה לקצץ במזון. ויותר קשה למנהלת מעון (בכל זאת יש גננות ומבשלת שתספר.. הורים יכולים להכנס באצע האוכל ולבדוק....)

ואם יש על המשפחתון פיקוח כלשהו (על הפרטיים אין כמובן) - הוא לא מסתובב שם כל הזמן ולא מצליח יותר מדי להפתיע.

זה לא בהכרח דבר שלילי. כלומר, הקב"ה הפקיד בידי מיליארדי אימהות כאלה ילדים, והן מגדלות אותם לתפארה... אם תהיה לי סיבה לחשוש מלהפקיד את ילדי במשפחתון כלשהו, זה לא כי המטפלת חסרת ידע מוסמך. היא אוהבת? קשובה לילדים? שואפת ללמוד ולהשתפר כל הזמן? היא אמא טובה לילדיה? אלו בעיניי השאלות החשובות.

גם העובדה שאישה עוסקת במשימות הבית במקביל לטיפול בילדים (שלה או של אחרות) יכולה להיות חיובית ונפלאה - תלוי איך כמובן. שיתוף במשימות הבית הוא אחד הדברים המעודדים-התפתחות ביותר בעיניי.

בדבר אחד אני מסכימה איתך במאה אחוז: חינוך מתחיל מגיל מאוד צעיר (אולי אפס, אולי לפני). יישר כוחך!

זה לא שאני חושבת שכל המשפחתוניות גרועות.

רק שהמיתוס הזה שמשפחתונים הוא מקום שיש בו יחס חם ואוהב בהכרח - הוא ממש לא נכון.

וצריכים לבדוק כל משפחתון ומשפחתון לגופו - ואני אחרי שבדקתי 3 כאלו (על 2 הגדולים שלי) - יצאתי ב-3 פעמים מאוכזבת יותר מדי. הרבה יותר מדי בגבול שילדים ממש סבלו. (נניח השני שלי היה ועודנו ילד שמסתפק במעט שעות שינה. גם בתור תינוק בן 5 חודשים הוא כמעט לא ישן ביום.. הוא חירפן את המטפלת בכך שלא נוצרה לה אפילו שניה הפסקה ואז אפילו שהיא באמת היתה נהדרת - כבת אנוש היא השתגעה ולקח לי זמן לתפוס את זה )

מה שלא קרה לי מאז במעונות אפילו לא פעם אחת. ואני יותר זמן שולחת למעונות...

בטח יש גם משפחתוניות מדהימות.... רק שכדי למצוא דווקא אותן צריך הרבה סיעתא דשמיא.

בטח יש כאלו שלא מתעסקות גם בבית - אבל אין לך שום פיקוח לדעת מי כן ומי לא...

ולעובדה שמשפחתונית היא בדרך כלל לבד בלי עזרה וגיבוי - אין לאף אחד שום תשובה.

כלומר - היא יכולה להיות מדהימה והכל. אבל רק 2 ילדים חטפו שגעת וצורחים מהבוקר ושלישי הוא ילד שבכלל לא אוהב להרדם. והיא ל-ב-ד.. בלי יכולת לברוח ולהרפות...

בעוד שבמשפחתונים - יש פחות פיקוח אם בכלל מה שאומר שאת סומכת על עצמך בלבד. ויכול להיות שיקח לך גם חצי שנה לקלוט שמשהו לא בסדר.

אז על מעונות יש פיקוח - ויש הרבה עיניים רואות ואי אפשר לעשות בהם רק קקי-פיפי-לישון בלי שההורים ידעו או מפקחת תתערב - אז במשפחתון אפשר חופשי לגמרי לעשות את זה ואף אחד לעולם לא ידע.

ככה שממש אין שום הבטחה שמשהו במשפחתון אמור להיות יותר חם ואוהב כמו שנשמע לנו וכמו שהרבה חושבות...

והסיכון שטעית במשפחתון שבחרת הוא גבוה מהסיכון שטעית במעון שבחרת.

ענין של ניהול סיכונים.

פעם בכמה שעות נכנסים בלי שדופקים על הדלת??

אהה, חיבים לדפוק קודם על הדלת , אין שום סיכוי לתפוס את המטפלת באמצע להכות אלא אם כן שמו מצלמה...

וכמובן, המפקחת מגיעה פעם בחודש במקרה הטוב....

[ואיכשהו מנהלות מעונות מטפלות במהירות בכל תלונה הכי קטנה. בעוד המפקחות של המשפחתוניות מגוננות עליהן ומתווכחות עם האמא , למרות ששורה תחתונה הם יודעות הרבה פחות מה מתרחש  - מניסיון. ובנוסף תלונה למנהלת לא חושפת לגננת מי התלוננה בעוד תלונה למפקחת מכניסה אותך למצב לגמרי לא נעים מול המטפלת מה שישפיע בהכרח על היחס לילד - אפילו בתת מודע]

מקרים של מטפלות מתעללות עולים לכותרות השכם והערב - מקרה כזה במעונות הוא נדיר יותר.

בנוסף לכך - בגלל הפיקוח הצמוד במעונות והצוות הנוסף שמסתובב תדיר - המהירות שבה יתפסו את זה תהיה מהירה. לא צריך קודם לחשוד ואז לשתול מצלמות (ואם מדובר בבית של המשפחתונית איך תשתלי מצלמות?!?)

בל מקום יכול להיות הכל - השאלה מה השכיחות וההסתברות ואיפה זה יתגלה יותר מהר.

ובנושא זה המעונות לוקחים בענק.

ענין של ניהול סיכונים - כמו שציינתי למעלה.

יכולה להיות במעון או במשפחתון..

נטיית לבי היא משפחתון, באמת בגלל היחס האישי, אבל הכל יכול להיות.. יכולה להיות מטפלת לא משהו במשפחתון.. 

קיצר כל מקרה לגופו.. תעשי בדיקה מעמיקה על המטפלת!! 

והנטיה האישית שלי היא למעון בגלל שהפיקוח הרבה הרבה יותר חזק שם 

זו גם הנטיה האישית שלי.

גם במעונות היחס הוא בהחלט עדיין חם ואישי.

לפחות מספיק בשביל שהפיקוח הצמוד על הגננות יצדיק את זה.

בהחלט נתתם לי נקודות נוספות למחשבה. מקווה בע"ה לבחור נכון

תודה!

אני אישית נמצאת בבית עם הילדים, אבל הרגשתי שהבן שלי בגיל שנתיים חייב הרבה גירויים וחברה שאני לא יכולה לספק לו (ב"ה שובב).

במקרה כזה לי היה ברור שהוא צריך דווקא מעון. (כמובן עם מטפלות טובות ורגישות)

ילד יותר רגיש ושפחות צריך חברה אולי הייתי מעדיפה משפחתון. (או להשאיר בבית)

לדעתי עד גיל שנתיים וחצי שלוש הם עדיין תינוקות.

הם לא יודעים לדבר ולספר את החוויות שלהם, את לא יודעת אם טוב להם במסגרת או לא, מה היחס שהם מקבלים.

אני שמה אותם עד גיל שנתיים וחצי במשפחתון שאני סומכת על המטפלת בעיניים עצומות.

עם כל הכבוד לתכנים שבמעון, בגיל הזה הילד צריך יחס אישי.

זה תלוי במטפלת

ההבדל הוא בפיקוח לטובת מעון, במס' הילדים שנמצאים באותה כיתה-נראה לי לטובת משפחתון

ובצורת המבנה ביתי/מוסדי- לטובת משפחתון

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.