אחרי שהייתי ממש עצובה מזה אחרי הניתוח הראשון קראתי באיזה ספר שאכן זה ככה

והרבה קיסריות מרגישות שפספסו משהו

אבל את העיקר שכחתי לציין שבלי הקיסרי לא חושבת שהילדים שלי היו שורדים את הלידות

וגם אני - בספק גדול ...

וזה העיקר!!!

עם זאת אני באיזשהוא מקום שמחה בזה כיי אני יודעת שאם ה' הביא אותי למקום הזה, כניראה שזה הכי טוב לי..

חוצמיזה שהידיעה שזו הדרך היחידה שלי להביא ילדים לעולם ולהשאר בחיים מחזקת אותי יותר..

בהצלחה רבה לך ומאחלת לך מכל הלב שתזכי לחוות לידה רגילה בשמחה ובבריאות!!

אחרי הקיסרי שעברתי, ואני כן ילדתי רגיל פעמיים קודם לכן, וב"ה גם פעם אחת לאחר מכן.

מאחלת לך לגבור על הרגשות האלה, ובעתיד גם ללדת באמת ככל שתרצי.

באמת אחרי הלידה עכשיו כשבאתי לשלוח SMS ולהודיע על האוצרית שנולדה לנו, בשיא הטבעיות כתבתי "ילדתי", וזה היה נשמע לי ממש מוזר ואפילו הכאיב לי, שיניתי ל"נולדה לנו.."

ואת שואלת איך קמים מזה? ההרגשה שלי ש(לא נעים לומר)אני גיבורה.. לעבור לידה עד שבסוף זה ניתוח, פעם אחת ואז עוד פעם.. ולרצות עוד ילד אחרי כזה דבר, זו גבורה יהודית וממש לא ברורה מאליו.. אז עם כל הצביטה בלב כששומעים סיפורי לידות רגילות, הנחמה שלי היא הגבורה..

ולפי מה שהבנתי מימך זה קיסרי ראשון שלך? אם כן אז אין שום סיבה שלא תממשי את הנשיות שלך! בע"ה את תנסי ותצליחי ללדת רגיל ובגדול!!

עד שראיתי נשים שהיו במצב שלי (מצג פנים) וילדו לידה רגילה בקשיים רבים, שנגמרה ממש בחסדי ה'.

אז אני יודעת שאני צריכה לברך על כך שהיה קיסרי ונגמר בשלום לאם ולתינוק.

זה הכי חשוב, לא?!

א. היתה לי לידה "טבעית" מזעזעת , שבה שלושה רופאים פחות או יותר רקדו לי על הבטן . אני לא הייתי במצב ללחוץ ולהוציא משהו בשלב הזה . זה היה בלי אפידוראל  לצערי. לא הרגשתי ממומשת , לא לפני , לא אחרי , לא תוך כדי.היה הרבה פחד . (גילוי נאות: כבר הייתי מעל 40 עם עשרות שנים של כמיהה לילד) 

ב. יש לי חברה שחבקה לפני שנה את הילד השביעי . כולם בקיסרי. 

ג. מהמקום שלי , ובעיקר כי עברתי לידה "טבעית" , זה נראה לי לא העיקר. העיקר שהאמא מחלימה באופן המיטבי , ושהתינוק בסדר.

אני מכירה נשים נשיות ואמהיות , שמעולם לא נישאו ולא ילדו, יש נשים חזקות וגיבורות שעברו ניתוחים קיסריים . המימוש העצמי הוא בכל שלב ובכל מצב  לפנות אל אלוהים , לדרוש אותו , להתמודד. נועדנו ללדת דרך מקום מסויים? מסתבר שלא . 

שמעתי על אישה שהתעקשה ללדת טבעי אחרי שלושה קיסריים . כתבו עליה כתבות בעיתון (בחו"ל) . לדעתי זה חוסר אחריות , ואני מקווה שנשים לא יקבלו מזה רעיונות. אז היה לה מזל -יופי. זה יכול היה להסתיים רע.

זה שהיתה לך לידה מזעזעת -גם את לא מימשת את חווית הלידה אפילו שהיא היתה טיבעית-זה בדיוק אותו סיפור כמו חווית הניתוח..

וזאת שהתעקשה ללדת טבעי אחרי 3 קיסרי אמנם עם הרבה אומץ(והרבה כסף ) אבל כן גיבורה וזה לא עניין של מזל (עניין ניסי כמו כל לידה מיוחדת)..  מתחקיר שאני ערכתי כדי ללדת רגיל אחרי שני קיסרי רגיל, זה לא כזה סיכון כמו שכל הרופאים אומרים, בגלל הצורה המתוחכמת שסוגרים את הבטן היום, הסיכוי לקרע ברחם קטן בהרבה מפעם.. וזה יוצא היום סיכון די רגיל כמו אחרי קיסרי אחד...

(אצלי זה סיפור אחר שבגללו לא הסכימו ליילד אותי רגיל אחרי שני קייסרי..)

שניזכה לכל הטוב שבעולם!

כל צלקת - אובדן גמישות 

כך שבהחלט יש הבדל בין ניתוח אחד ל 2 ל 4 

והיא ?! לא יותר ממשוגעת, והרופא שהסכים- עבריין

רופאים מסכימים לדברים מסוכנים מאוד 

על זה כולנו מסכימות .

יש לי חברה שעברה עכשיו קיסרי בחודש מוקדם מאוד עקב סכנה לחייה 

והעובר - הלך לעולמו 

אז כן, קיסרי זה לא קל אבל זה לא באמת העיקר

ושוב -

אני מאמינה שכן צריך לתת מקום לרגש הזה וככה להתשחרר ממנו 

ממש היה לי קשה עם זה. כשאמרו לי שאני עומדת לפני קיסרי (היה חירום) פשוט מיררתי בבכי. התנפצו לי כל החלומות של הלידה והתאכזבתי כ"כ (אחרי שסחבתי הריון קשה, שבוע 42, ומעל יממה של צירים).

והעובדה שלא יכלתי לראות את הבן שלי למשך שמונה שעות אחרי הלידה- מבחינתי זה כואב לי עד היום (יש בי קצת קנאה בבעלי שיכל להיות איתו כל הזמן ואני לא). 

וב"ה, ב"ה, אני יודעת בשכל שבזכות הקיסרי יש לי בן מתוק ובריא (כנראה שלא היה שורד לידה רגילה, למרות שגם בי יש את התהייה הזאת אם היו מחכים עוד קצת אולי הוא היה יוצא. אבל אולי לא. ואני לא הייתי לוקחת את הסיכון). ובכל זאת, אני מאוכזבת מהגוף שלי שהוא לא פעל כמו שצריך

ובגלל הקיסרי ההנקה הייתה קשה יותר (לא יכלתי להחזיק אותו כמו שצריך), אבל אולי בגלל שזה היה קיסרי והרגשתי שהגוף שלי בגד בי- לא רציתי לוותר על ההנקה. זה היה הדבר האחרון שנשאר שכן יכלתי לשלוט בו (זה נשמע הגיוני בכלל?)

ולסיום- כתבה מYNET: 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622451,00.html

אני מאוד התחברתי לחלק מהדברים.

כדי שתוכלי להגיע ללידה הבאה שלימה עם איך שלא תהיה הלידה..

אני הלכתי לטיפול שרק בזכותו העזתי להיכנס להריון שוב...\מוזמנת לקבל פרטים על המטפלת המעולה...

ועקרונית, בבתי החולים הדתיים מאפשרים יותר ללדת רגיל ולא מלחיצים על קיסרי, כי יודעים שהנשים שם רוצות ללדת הרבה פעמים בע"ה, ולא רוצים לעשות משהו שעלול לגרום להפחתת הלידות.

גם אחרי ניתוח קיסרי ראשון עקב מצג עכוז.

הלכתי בלידה השניה דווקא לבילנסון בגלל המקצועיות שלהם.

הם עשו הכול כדי שאלד רגיל!

ואכן זה קרה, ב"ה.

וגם השלישי נולד רגיל- בלידה טבעית.

לדעתי תסמכי עליהם...

אפשר להגיד בשקט גמור "ילדתי".

אין צורך לעשות הרדמה מלאה.

ואני בשוק! לא ידעתי שילדת בקיסרי!!

איך את עכשיו?

אז למעשה קיסרי כבר יכול להחשב "כדרך הטבע".

אז למעשה קיסרי כבר יכול להחשב "כדרך הטבע".

התשובה: לא, ואך השאלה נשמעת מוזרה.

כשמשהו הולך שלא כדרך הטבע זה בעייתי. אך זה לא באשמתך. את לא בחרת קיסרי. זה תיקון שלך ושל התינוק שלך, וכל מה שנשאר - לעבור את זה בכבוד. אין לזה קשר לנשיות שלך. נשיות - זה הרבה-הרבה מעבר מאיזה מקום את יולדת.

ככה אפשר להשיג תור מיידי
אבל במלא כסף.
ככה עשינו
 

שיש לו החזר מהקופה.
אמנם זה עלה קצת יקר (אם אני לא טועה עלה 1500 שקל, וקיבלנו החזר ממכבי של 800 שקל) אבל זה היה שווה לי בשביל לקבל איבחון תוך כמה ימים, וכדי שהבן שלי יוכל להתחיל טיפול.

אגב, כיום כבר לא צריך לעשות MOXO, ונוירולוג מאבחן על סמך תסמינים ושאלון הורים ומורה.

אני לא הצלחתי לקבל הנחה ממכבי במקרה דומה.
צריך סוג מסויים של ביטוח לא?

אני הלכתי לנוירולוג שנמצא ברשימה של רופאים בהסדר, באתר של מכבי.

את בטוחה ששלך גם היה ברשימה?

(לפני כעשור)

מוקסו בהפנית רופא ילדים

בתשלום פרטי של 200-300 שח

ואז הזמנתי תור לרופאת קשב (מהקופה) בעיר אחרת שהיה לה תור תוך חודש

יותר טוב מבזבוז כסף אצל פרטי שגם ככה ייתן אותו טיפול 

כשמדובר על ילד שממש סובל בלי הטיפול, כל יום הוא קריטי.

אבל לרוב זה לא קריטי מהרגע להרגע

ותור תוך חודש הוא הגיוני

אם זה דחוף

הגיוני לשלם

אני זיהיתי קושי מכיתה א' אבל אמרו לי שרק מכיתה ב' -ג' אפשר להתחיל לאבחן..

סבל של הילדה ברמה אחרת...גם חברתית

בקיצור זה ממש קריטי ..

עלה לך 200-300

אני עשיתי לילדה לפני שנה אבחון אצל נוירולוג פרטי עלה לי 800 וזה נחשב זול 😅

לא אבחון

נוירולוג פרטי עלה לי לפני עשור מעל 1000 (למשהו אחר)

קבעתי דרך פרטי ואני אבקש החזר דרך ביטוח בריאות .

התקשרתי היום להבין את הפרוצדורה

ורק להבין לקח לי כמה דק

למה זה כזה מסובך?

ככ הרבה כספים משלמים לקופת חולים ובסוף כשצריך אותם הם מסבכים את החיים . למה ?

למה ילד צריך לסבול כחצי שנה במקרה הטוב עד שמקבל אבחון וטיפול? זאת שערורייה .

למה מי שצריך מענה רפואי צריך להיות בגדר עשיר בלבד?

מקומם.

והתקציב מוגבל.

אבל לפחות אם מחכים בסופו של דבר יש אפשרות לטיפול, יש מקומות בעולם שגם זה פשוט אין וכל אחד משלם ישירות על הטיפולים שהוא צריך וזה מאוד יקר, ולמי שאין אין בכלל...

מקווה שתגיעו לאבחון ולטיפול נכון ומועיל כמה שיותר מהר

( ורק הערה, לא יודעת מה ביררת היום ומה אמרו לך, אבל לא תמיד הקופה מחזירה משהו, אז טוב שבאמת את מבררת לפני!)

שימחת! 

ואסור להם לשאול.

בהצלחה!

תודה רבה!

כשתתחילי, את יכולה - אם את רוצה לשלוח אישור על כך שהתחלת טיפולים וככה יש לך הגנה מפני פיטורין (לא יודעת אם צריך ותק בעבודה או לא)

וגם תוכלי לדווח שעות היעדרות לצורך הבדיקות.

אם העבודה מתחילה ב 0830 יש לך מספיק זמן כדי לעשות את הבדיקות, במיוחד שזה קרוב לעבודה

וגם לרוב בדיקות פוריות מתחילות ב 7-730.

כשתצטרכי להיעדר ליום שאיבה או החזרה, או שתגידי את האמת או שלא.

אני התחלתי עבודה חדשה בזמן הטיפולים, בעבודה הבינו את זה ממש בטוב. 

וואו יקרה בהצלחה!!! אני כל-כך מקווה בשבילך שתתקבלי - קשה ממש למצוא עבודה ועוד כזאת שאת אוהבת.

איתך בתפילה. 

ממש אל תגידי להם שום דבר. זה לא רלוונטי.

אחרי שתתחילי ככל שתצטרכי תגידי שאת מגיעה מאוחר וכדו'

תודה!!

תודה לכולן.

יש עוד שלבים בדרך, אעדכן בעז"ה

שילך לך הכי טוב שיש

גם בעבודה

וגם בטיפולים

בעז"ה אחרי שתתקבלי אם תראי שזה לא מסתדר לך עם השעות תוכלי לדבר עם המנהל/ת

אין שום סיבה שתיידעי עכשיו 

לק"י

ונשמע שמצבו רגוע יותר.

אני יכולה לשאול אותו אם קיבל סטרואידים בעבר.

אצל הבן שלי זה כל השנה

מסכן

כל השנה עם נזלת🤦‍♀️

לפעמים יותר לפעמים פחות

הוא כן המליץ להרחיק משטיחים, שמיכות צמר וכו'.

שמיכה הוא מתעקש לשמיכת נוצות. כי היא כבדה לו על הגוף והוא אוהב את ההרגשה.

אין לנו וילונות או שטיחים.

מקווה שיגיע מהר ונראה שיפור

תודה

משחות סטרואידים וכו'

גם בגיל שנתיים כבר

זה הדבר היחיד שעזר ועוד כל מיני שיטות טיבעיות. תחפשי על אטופיק באינטרנט

מהאלרגיה לכרדית האבק.

חשבתי שאולי יעזור לה אותו היחס פה.

התחלתי בדיוק ספריי לאף וטיפות עיניים.

אין מנוס. אני גם לא כזה חוששת, בכללי מתרופות, אז גם מיזה.

מעדיפה לא לסבול ככה. זה באמת סבל.אבל לדעתי לילד בטוח לתת. מסכן. החשיבה שאולי שמה זה לא בריא היא לא סיבה לתת לילד לסבול.

זוועה ממש.

הוא לוקח בתקופות הקשות אלרג'יקס באופן קבוע בלי קשר לתסמינים, גם חלק מהילדים לוקחים בעיקר בתקופת מעבר

רופפין או אחר תכלת שכחתי את השם. לפעמים סטרואידים לאף. 

אבל הוא כבר לא קטן 

ולראות אם זה מספיק

כמובן בליווי רפואי, זה גם ככה צריך מרשם. אם את מרגישה שהרופא שהלכתם אליו לא מבין את החשש שלך מסטרואידים אז לכי לרופא אחר שנשמע לך מומחה

אם כבר ניסיתם ולא עזר או אם הרופא חושב שזה לא מתאים כאן אז כנראה אין ברירה אלא לתת סטרואידים, לנסות את המינימום שיתן הקלה. לפעמים נותנים מקומית באף אם זה מתבטא דווקא בנזלת

אבל לחיות עם אלרגיה שמתפרצת זה יותר מזיק מאשר סטרואידים... מכל הבחינות

(אנחנו כן קיבלנו במרשם)

נראה לי שזה יותר מומלץ באופן יומיומי

אנחנו קיבלנו את זה לתת באופן יומיומי כמניעה לאלרגיה (אלרגיה אחרת, לא לקרדית האבק, אבל דומה)

אחפש את המרשם שהוא כתב לנו.

וננסה קודם דרך האף

תודה!

בבית ספר התורני "נווה אריאל" ומהתרשמותי הוא ממש איכותי עם צוות מעולה.

פקקים יש. כמעט כל בוקר. תלוי בשעות כמובן, אבל אם את לא גמישה בשעות זה קשה.

יש בעיקרון את הקהילה הרגילה של אריאל ואת הקהילה של נצרים שהגיעו לשם ויש להם מוסדות משלהם. יש כמובן גנים דתיים. יש ממד אחד אור זבולון, סיפורים שאני שמעתי משם לא היו מלהיבים אבל זה בטח סובייקטיבי. אם הילדים שלך סבבה עם מסגרות יש מצב שיהיה להם בסדר. אם אני לא טועה לנצרים יש בית ספר תורני לבנות  ותלמוד תורה לבנים. עליהם שמעתי דברים יותר טובים. קהילות יש כמה, בכללי אחלה. השאלה אם את מחפשת משהו ספציפי. 

לגבי פקקים לכיוון ראשון לציון למשל

קראתי בכמה מקומות שאנשים יוצאים מוקדם ומגיעים לאיזור המרכז נגיד לפתח תקווה בין שעה לשעתיים וכל מיני כאלה . השאלה אם זה באמת ככה?

רוצה לדעת אם יש קהילה דתית באיזורים החדשים ממה שידוע לך? או שזה בפיזור כזה בכל העיר 

באיזה שעות אתה יוצאת אם אפשר לשאול?

זה משנה אם יוצאים בשעה מסוימת או שתמיד יש פקקים?

פקקים בבוקר זוועה. אם את יוצאת ב7 אמור להיות סבבה, מאוחר יותר זה פקקים זוועה כמו שכתבו לך.

בתי ספר כמו שכתבו כבר, אבל אני שמעתי דברים טובים על אור זבולון.

נווה אריאל בעיניי מהמם.

לגבי קהילה- תלוי איזה אופי את מחפשת, יכולה לכתוב לי בפרטי שאלות ספיציפיות

הכנתי מרק, פיצות אישיות לילדים, לחם שום למבוגרים, כמה סלטים, גבינות, לזניה

התחלנו באוכל.

ואז הילד עמד על כסא

נתנו לו ציצית וכיפה מתנה

הסברנו מה זה חלאקה (לילד עצמו עשינו הכנה ארוכה מראש)

כל אחד בא וגזר תלתל. מהסבא רבה עד הבן דוד הקטן..

הוא קיבל כל מיני מתנות

ואז עוגה וקינוח

פיצה בורקסים ירקות גבינות (אולי פשטידות וסלטים, לא זוכרת)

גזרנו שיער,הקראנו נוסח לחלאקה שהורדתי מאחד האתרים

עשינו לילדים בועות סבון גדולות בחצר

ונראה לי יצירה כלשהי

לפני שכולם הגיעו הלכנו לרב שיגזור תלתל ויברך אותו

היינו בערך כמוכם מבחינת מבוגרים והרבה יותר ילדים.

זה היה בחורף והכנתי 2 מרקים, פשטידות אישיות, סלטים

ובהמשך קפה ועוגות.

הטקס עצמו עשה אבא שלי עם לוח אותיות ודבש.

זה לבד מרכז עניין.

לילדים קניתי משחקים ויצירות בהכל בשקל. לא היתה תוכנית מיוחדת.

(עוד לא היו אז בני דודים לילדים שלנו...)

בעצם קודם כול נסענו לקבר של צדיק באזורנו, ואז התכנסנו אצלנו בבית.

לא זוכרת איזה אוכל הכנו בדיוק, אבל לא משהו מורכב מדי.

כל אחד התכבד לגזור תלתל לילד/ים, חילקנו מתנות, אכלנו - וזהו בערך.

היה נחמד ומספק בשבילנו.

(כשחגגנו לבן הקטן כבר היו בני דודים, אבל הייתה קורונה אז "הזמנו" אותם להשתתף מרחוק בזום...)

לק"י

וממרחים שילדים אוכלים.

ככה שלא יצאו רעבים. בעיקר שהם גרים רחוק.

ומזל טוב!!

לא עשיתי בבית אבל אם יש לך מקום בבית אפשר להביא מצנח (השאלתי מהגן של הילד) 

כשיש הרבה ילדים זה מאוד נחמד.. 

המצנח שלנו היה ללא חור אז הילד נכנס פנימה והקטנים (בעיקר הגדולים הקפיצו אותו.. 

אה ויחד עם המצנח קיבלתי מהגן גם כאלה של מעודדות- בזה הילדים פחות השתמשו... 

בנוסף קניתי כל מיני אביזרים לילדים בזמן השירים שירקדו- מקלות כאלה שעושים אורות, כובעים צבעוניים, שרשראות כאלה.. משקפיים.. בחנות של השקל.. הילדים נהנו ממש!! 

היו בלונים- אז זה גם העסיק קצת את הילדים. 

שירים ולהרים אותו על הכיסא.. 

מזל טוב! 

אם יש לך מקום

אחותי עושה באיזה פארק יש שם מתחם קטן שאפשר להשכיר אז זה גם רעיון לעשות במקום כזה

בעיניי לעשות בבית זה מהמם

ולגבי לכבד את האנשים יופי שאת חושבת על זה

אנשים באמת טורחים ובאים

(אנחנו באנו לחלאקה מעל שעה נסיעה, כל המשפחה מ2 הצדדים והבית היה קטןןןןןןןן, האמא התעקשה שהיא עושה בבית, בפועל לא היה מקום לזוז ובעיניי זה היה לא מכבד בכלל

טרחנו נסענו באנו בסוף בקושי היה איפה לשבת בלחץ, היה עדיף שלא)

באו המשפחות (חלקם)

וחברים מהשכונה

הכנו פריקסה, ירקות ופיצה

שירים ריקודים, גוזרים את השיער ועוגות לקינוח

היה ממש נחמד זכור עד היום לטובה💜

קנינו כדורי פלאפל מוכנים, להכין בתנור

פיתות

חומוס, טחינה, מטבוחה

סלט ירקות

כרוב חתוך של חסלט

צ'יפס

מלפח"צ

שתיה

הכנתי עוגת קרמבו ללא גלוטן לקינוח

הכנו מזכרת מהממת לכל משפחה שבאה. ברכת הבנים חרוטה על פרספקס. 

יצא מושלם! 

אם לתועלת כותבת כאן מאיפה, אם לא מתאים המנהלות יכולות לערוך..

DOLB - Laser works & art | שירותי חריטה בלייזר מקצועיים

נראלי זהו בגדול אם אני זוכרת נכון.

תכננתי להכין שקיות הפתעה לילדים, קניתי שקיות משולשות, תכננתי להכניס מרשמלו, סוכריות שוקולדים אבל לא הספקתי.
 

הרב של בעלי בא, אמר כמה דברים וגזר ראשון תלתל

אח"כ כל אחד גם גזר וברך אותו.

לא הספקתי להתארגן על לוח אותיות,

אז קניתי אותיות מגנטיות,

סידרתי אותן על לוח מגנט גדול ובמרכזן שמתי קערית עם דבש ואמרנומאיך זה קשור, הוא טעם מהדהד

מתנות וזהו בגדול נראלי.

ואז יוצא גם טעים, גם מושקע, גם ביתי, גם לא ביתי

ופחות עבודה.

למשל:

2 סוגי מרק (מרק כתום ומרק בצל) עם תוספות קנויות:

קרוטונים, שקדי מרק, גבנצ וכו'.

בגטים/ בייגלים קנויים עם גבינות קנויות ודגים קנויים וסלטים ביתיים או סלטים חצי ביתי חצי קנוי.

מגש ירקות ביתי עם רטבים קנויים.

אנטיפסטי בתנור.

אפשר להזמין מגש סושי, או פיצות לילדים וכד'

ולהכין פשטידות ופוקצות לעבות את הארוחה.

יש כמה אפשרויות איך לשלב, שיהיה עשיר באוכל ולא הכל רק ביתי שזה באמת הרבה עבודה.

גם בסלטים אפשר לקנות תערובת ירקות גוש קטיף שרק צריך לערבב עם רוטב.

מזל טוב!

על הטיקט של הבגד?

לא כזה קטן...

אולי יש לו איזה בגד עם כיסים שאת יכולה להדביק בתוך הכיס?

כיסים שהם לא באמת בשימוש אבל כן יש מקום

תופרת בתוך הכיס עוד כיס ומכניסה את זה ותופרת שיהיה סגור לגמרי

וחיבוק🫂

מקווה שתגלי שהכל בסדר 

שיהיה סגור לגמרי

גם אם מרגישים שם משהו קשיח

זה יכול להיות איזה תווית או משחק שהוא דחף

באמת מלחיץ שיתפסו

אבל יותר מלחיץ לא לשים מקליט...