אני סוחטת אנשים אל תוך הדף
חורטת אותם חזק, בכל הכוח שיש בי
מעמידה אותם מול האמת שיש בהם
וכשהם נדהמים מעוצמת הרוע הטמון עמוק בנשמה שלהם,
אני משאירה אותם כך.
עירומים ומפוחדים
עם ידיים רועדות
וארובות עיניים ריקות.
חסרי נשימה, חסרי יכולת לראות
הם בוהים בי.
אני לא מחייכת בהנאה, אין לי זמן לזה
יש לי עוד כמה חיים מבוזבזים שאלוהים ביקש ממני להחזיר לו.
אתה בטח חושב שכשפגשתי אותך עמדתי במקום בהלם
ונדהמתי מעוצמות החיים שבוערות בך
וכשהבטתי לך בעיניים התאהבתי.
האמת היא שדי התבאסתי בשבילך
כי גם אני הייתי ככה פעם
וזאת הסיבה שקיבלתי את התפקיד הזה.
אם היה לי מצב רוח טוב הייתי יכולה פשוט להרוג אותך, כמו שאני עושה לכולם
אבל הייתי עצובה באותו זמן וכנראה באמת התאהבתי בך
כי בצורה מעוותת כל שהיא אתה עדיין חי, בערך
עם תפקיד זהה לשלי
וזה רק כי אלוהים מחבב אותך.
איפה מי שאמר שאהבה מביאה חיים?
לך תספר לו שהדבר היחיד שקיבלת מאהבה
זה
מוות
ואולי גם מלאך,
אם אתה מחשיב אותי.




