אני מודע לכך שאין פתרונות קסם וממליץ לך לקחת את דברי בעירבון מוגבל. לכתחילה איני חושב שזה רעיון טוב שאני אייעץ בנושא זה, הייעוץ צריך להיעשות ע"י בעל מקצוע, פנים אל פנים איתכן. בכל זאת מכיון שהעלית פה את שאלתך ואולי אינך רוצה לפנות לבעל מקצוע משום שפה יותר נעים לדון בנושא באנונימיות, אומר כמה דברים. אוסיף כי איני מתכוון לפגוע במילותי אך מכיוון שמשתמע גם ביקורת עצמית מדברייך, שזהו דבר טוב כל עוד הוא ללא הגזמה, אכוון למה שהסקתי.
1. לתת לה יותר חופש בבית. כלומר, לא יד חופשית בהכל אבל בהדרגה לא להתערב יותר מידי בהחלטותיה. זו הדוגמא האישית שאת יכולה לתת לה.
2. לדבר איתה על סדרי עדיפיות. לא במפגיע, אלא בזמן שהיא והבית רגוע, כלומר לא מתוך לחץ שצריך לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר, אלא ביישוב ראש ובשעת כושר. שיחה שתתחיל פחות או יותר כך:
את: מה את מעדיפה לארוחת צהריים?
היא: (מחליטה)
את (לאחר האוכל, או תוך כדי הבישול): למה העדפת את האוכל הזה על פני דבר אחר?
היא: (מאיזו סיבה שתהיה)
את: ככה זה בחיים. בכל דבר אנו מעדיפים משהו על פני דבר אחר. (הפסקה קלה) איך היה בביה"ס? מה עשית עם החברות?
היא: (תספר, תני לה את הזמן. אם היא לא תספר או שהשאלה תעציב אותה אז המצב לא טוב, בלי להילחץ).
את: (אם היא מספרת על חוסר שביעות רצון מהיום) תשתתפי, אל תייעצי על המקום, תני לה לשפוך. לאחר מכן דברי איתה על איך אנשים רוצים שיתנהגו אליהם, בדיוק כמו שהיא רוצה שיתנהגו אליה. וכמו שסדרי העדיפות שלנו באוכל, כך סדרי העדיפות שלנו עם החברה. לפעמים אנו רוצים להשתלט על המשחק (כלשונך), אך אם אנו מעדיפים שיהיו לנו חברים/חברות, לפעמים כדאי לוותר לאחר, כי אם תעדיפי להיות נרגנת ולקבל עכשיו מה שלדעתך מגיע לך, אז אולי תחשבי שקיבלת לרגע מה שרצית, אבל החברות פירשו אותך שאת רעה אליהם ומחר לא ירצו להתקרב אלייך.
כמובן יש להתאים את השיחה לגיל, אבל גיל קטן הוא לא תירוץ לא לנסות להעביר לה משהו מכל זה. היא גם לא חייבת לקבל כל מילה מיד. זה כל העניין בחינוך, אנחנו ננסה שוב ושוב בלי להתייאש.
ואולי זה לא דבר רע שביתך עומדת על שלה ולא מוותרת. אל תשפטי אותה על כך שהיא לא מתנהגת יפה לבנות גילה. אומנם התנהגות קוצנית מרחיקה בני אדם אך גם מונעת אותם מלפגוע בנו, אולי היא מפחדת להיפגע ממשהו. תני לה את הזמן להיפתח כלפי אנשים ולפתח ביטחון עצמי. ואומר שוב, כל השיחה הזו היא רק אם אנו מעדיפים שיהיו לנו חברים/חברות אם היא מעדיפה להיות לבד, זכותה! היא לא חייבת להיות בחברה וגם אם כן, הכניסה לחברה לא מתרחשת בבת אחת. צריך אינטרס משותף כדי לפתח חברות.
נראה לי שהדבר הכי גדול שאני יכול לתת (יותר מייעוץ) הוא את ברכתי,
בברכת שתזכי לגדלה לחופה לתורה 'ולמעשים טובים'
בהצלחה
זה אכן לא מלחיץ.
אף אחד מאיתנו לא מושלם, ולכל אחד יש מה ללמוד. כמו שכתוב איזהוא חכם. הלומד מכל אדם.