יש כמה אופציות.

א. שמישהי לוקחת ארגון של "חלוקת עבודה" - וחברים/מכרים מביאים את האוכל. כלים ח"פ יפים. ראיתי חתונה כזו, שמחה עד השמיים..

ב. לנסות באיזה אולפנה/ישיבה תיכונית באזורכם. יש כאלה שמעוניינים לתת את חדר האוכל שלהם לאירוע, התלמידים ממלצרים, אוכל טוב, מחיר זול מהמקובל.

ג. אולם לא יקר, עם קייטרינג חיצוני זול וטוב וכשרות מהודרת. יש כאלה (יכול לתת לכם מס' טל. של שני קייטרינגים שאפשר לבדוק איתם).

[יש גם כאלה שעושים "מנות משמחים" לחברים - בהנחה שהם לא באים בדיוק בשביל האוכל, ומבינים..]

ה"ראש" שלכם מאד נכון - העיקר השמחה, השתתפות חבריכם. והעיקר שגם את ההכנות תעשו כהתחלת השמחה. הכל בנחת, במרץ ובלי לחץ.

הצלחה רבה.

א. לא להיות עם עיניים גדולות, להיות קצת צנועים ולהוריד את כמות המוזמנים.

ב. לעשות את החתונה בחוץ היכנשהו ולעשות רק מזנון עם בורקסים, שניצלונים וכו'.

ג. להזמין את החברים רק לשלב הריקודים.

ד. לצמצם כסף בקטגוריות האחרות, כגון: ביגוד, ריהוט וחשמל לבית, להקה, צילומים, אולם, איכות האוכל והשירות וכד'.

ה. לשלם כסף

מקודם המלצת על אולמות של חרדים

זה הפיתרון שהחרדים עושים כדי להוזיל עלויות

זה לא מבייש. כל אחד מגיע לפי הקשר שלו לשמחה. חברים קרובים מההתחלה, חברים פחות אחרי ריקודים ראשונים, וידידים באים לריקודים בסוף. מי שרעב יש בר, אבל כעיקרון לא באים לאכול אלא לומר מזל טוב.

אתה רוצה אנשים שירקדו וישמחו בשבילך - המינימום זה להביא להם אוכל ראוי.

אם משלמים לצלם, ללהקה, לסאונדמן - וכולם שם גם אוכלים על חשבון החתן כלה ובטח לא מביאים מתנה אלא עבודה בתשלום - אז לכל הפחות ראוי שחבר שבא נטו בשביל לשמוח ולרקוד איתך ביום הכי שמח שלך, שתביא לו מנה מכובדת לאכול.

אני מצידי שכל החתונה תהיה רמה אחת פחות, ובלבד שהחברים והחברות של החתןכלה לא ירגישו " סוג ב' ", ויאכלו כמו כולם.

מבחינתי ההצעה הכי טובה זה לצמצם את האירוע למימדים נורמלים (לא כמו המימדים הגרנדיוזים הנהוגים כיום אפילו גם בשכבות החלשות).

נתתי גם את האפשרות הזאת, למקרה שזה יתאים להם.

אני למשל כנראה אביא אוכל גם לחברים שלי, אבל אני שואף שהחתונה שלי תהיה כמה שיותר אינטימית וקטנה.

לא, ואין להורים שלי בעיות כלכליות.

בס"ד

אני לא באמת מבינה בעלויות אבל הוא בגודל שאת רוצה והוא נחשב זול.

הייתי ם בחתונה לא מזמן והיה מדהים!

אני יודעת שיש גם במצפה יריחו אולם שנחשב זול.

עוד רעיון זה לעשות בחדר אוכל/אולם של ישיבה או אולפנה. זה נחשב פחות סטייליסטי אבל יש אנשים שעושים את זה ואם משקיעים בעיצוב לפעמים לא מרגישים בהבדל.

הכי חשוב זה לא לזלזל  באורחים שלכם, עדיף שלא תזמינו,

מי שבא לעשות שמח מגיע לו הארוחה הכי טובה שיש באפשרותכם, 

תלוי כמה קצת כסף יש,

אפשרות של אולם בישיבה/אולפנה ואוכל קייטרינג זול 

אולם רגיל במקומות שזול בהם, כמו שכבר ציינו, ב"ב דרום....

אולם שבו במקום הגשה לשולחנות האוכל יהיה במזנון - מוזיל מאוד את העלויות.

להוריד משמעותית את מספר המוזמנים.

ובאמת לזכור שארוע החתונה הוא רק ארוע פתיחה לחיים המשותפים, והערב חולף במספר שעות 

תעשו סדר עדיפויות ותעברו עליו האם הוא הגיוני ונכון.

המון המון מזל טוב, תארגנו בשמחה....

צריך להבין שהשיקול הזה נראה מאוד שולי ו"חומרי" לפני החתונה אבל אחריה.... אתה מבין כמה הוא משמעותי.

אצלנו אומנם ההורים מימנו את החתונה אבל הם הקציבו לנו סכום כלשהו (מכובד ומספק אבל לא בלתי נגמר) וכל חריגה מהסכום ידענו שנשלם מכספי המתנות. ב"ה לא חרגנו ובגלל שהפעלנו שיקול דעת בנושא (זה היה מאוד קשה לסנן חברים) החלטנו שכל אחד יזמין 100 חברים בהנחה שיגיעו בערך 80-90 וככה גם הייתה לנו חתונה מאוד שמחה ומרגשת וגם זכינו לקנות בית (כמובן עם משכנתא) שנה לאחר החתונה מכספי המתנות. בראיה לאחור אני חושבת שזה דבר שזוגות רבים לא חושבים עליו ברצינות ובטח לא דוסים (כמונו) שחושבים ש"בסוף כולם מסתדרים" אבל זה דבר נורא חשוב!! כשמתחתנים צעירים השנים הראשונות לא מאפשרות לחסוך כי בד"כ עדיין לומדים ואין עבודה מסודרת מה שמביא למציאות של "הישרדות". ואז באים ילדים וכו... ובגיל 30 בן אדם מוצא את עצמו בלי יכולת כלכלית להשיג סכום ראשוני לקניית בית. וכך הופכת הוצאת השכירות והדיור לדבר קשה ומשמעותי בלי שנשאר לך שום דבר ביד.

אנחנו התחתנו בהיכלי מלכות בבני ברק והיה גם יפה וטעים וגם זול (היה גם הנחה בגלל התאריך)- פחות מ100 למנה

בבני ברק יש גם את ארמונות חן (יותר זול אבל פחות טעים..)

עוד אולמות זולים יש בגבעת שאול בירושלים (נדמה לי ששירת ירושלים, שערי ירושלים, אולמי נוביק, ארמונות וולף- אולי שיניתי קצת את השם, תנסו לברר)

אפשר לעשות אוכל מיוחד לחברים בפחות כסף, חברים באים במיוחד כדי לשמח ובד"כ פחות אכפת להם מה המנה (כן חייבים אוכל, אבל לא צריך מנה יקרה, לנו היתה מנה מכובדת אבל בלי בשרי, 35 למנה)

מומלץ גם לחסוך באוכל של הקבלת פנים- מספיק דברים פשוטים כמו עוגות, פירות, ירקות. אין צורך מבושל. (האוכל יבוא אח"כ, זה סתם שלא יהיו רעבים)

עיצוב כיסא כלה וחופה- אפשר לבקש מחברה. מן הסתם יש לכלה חברה שיודעת קצת לעצב ותשמח לעזור ואם כן חבל להוציא על זה כסף. (חומרים אפשר להשיג מגמ"חים)

על ברכונים ומזכרות אפשר לוותר

התזמורת שלנו היתה זולה (3200-3100 לשני נגנים, 4300-4000 לשלושה- מה שאנחנו לקחנו) וגם מקפיצה ושמחה, הרבה אנשים אמרו שהחתונה היתה ממש ממש שמחה. אם אתם רוצים טלפון אפשר במסר.

אפשר גם לחסוך בהזמנות עצמן. אם יש לכם חבר או חברה שיודעים לצייר אפשר לבקש אפילו תמורת סכום נמוך שיציירו לפי בקשתכם ואז ללכת לדפוס זול ולהדפיס. אנחנו הדפסנו בדפוס פרטי ברובע היהודי ועלה לנו 85 אג' להזמנה מושקעת (היה אפשר גם יותר בזול, אבל רציתי שהיא תהיה יפה)

מקווה שעזרתי, החתונה שלנו היתה זולה, אבל שמחה ויפה ואפשר וחשוב בהחלט ולחסוך בזה! 

את יודעת למה?

בגלל המשפט "אין להורים שלנו יכולת לממן את החתונה"

סליחה?

למה שהם יממנו לך את החתונה?

הם חייבים לממן לך אותה?

את החתונה שלנו ההורים לא ממינו

הם נתנו מתנה, כל צד כפי יכולתו

אבל לממן את החתונה

סגירת כסף מול כל הגורמים (להוציא אלו שההורים החליטו שהם לוקחים על עצמם כמתנה)

זה היה צד שלנו בלבד!

מאיפה מימנו?

מהמתנות שהאורחים נתנו לנו!

תאמיני שיש שם מספיק כסף לממן חתונה ממוצעת

וגם החברים, נתנו כל אחד לפחות 100 ש"ח או שנתנו איזה מתנה סמלית

את החתונה שלכם אתם צריכים לממן 

רק אתם

ההורים יכולים לתת מתנה (שיכולה להיות גם כמה עשרות אלפים, כפי רצונם ויכולתם)

ולא יותר מזה!

ואם כבר לעניין

אאל"ט הרב בורנשטיין ארגן חתונה עם כיבוד קל בלבד

להקה ניתן היום למצוא פשוטות ומתחילות גם בפחות מ4K

וצלם אם באמת רוצים לחסוך אפשר למצוא גם מאוד זול בסביבות ה3K

אולם אפשר לעשות באולמות של ישיבות תיכוניות או אולפנות שההשכרה שלהן עולה משהו כמו 2K

כיבוד קל יעלה עוד 5K

שמלה מגמ"ח

איפור ותסרוקת שחברה עושה (אם כבר חוסכים אז עד הסוף)

ניתן לארגן חתונה בפחות מ20K (ואפילו פחות)

רק שהיא תראה ככה

השאלה מה יותר חשוב לכם

שהחתונה תראה סטנדרטית אבל בלי הרבה חברים 

או עם כל החברים אבל מאוד פשוטה

זה לא שאני חסיד גדול של חתונה מפוארת

בכלל לא

אבל חתונה זה משהו מיוחד

לדעתי, צריך לכבד אותו במעמד מיוחד

אני אישית לא הזמנתי את כל החברים שלי

וגם אישתי

הרבה בגלל ההבנה שכל חבר נוסף זה עוד כסף (וגם כי הרבה בתכלס גם ככה לא יבואו)

והיה ממש ממש שמח בחתונה שלנו (למרות שקרו כמה דברים מצערים לפני)

בהצלחה

"הכל סובב את האשכנזים". 

מרגע שתבינו שלהורים אין שום חובה לממן לכם את החתונה ככה תתקדמו יותר בעיניין האירגונים.

תחליטו על תקציב סביר לכל ספק שאתם רוצים לקחת.

תעשו הערכה גסה לרעתכם מה האורחים עלולים להביא, אם אתם מעריכים ש100 יביאו מתנה אז תחשבו אותם כקצת יותר מ100 אנשים, ועל זו הדרך.

פעם דיברתי עם מישהי חרדית ואמרה לי שבבני ברק כמעט כולם עושים מנות ב20-40 שקל, שוב לא ממש בקיאה באולמות האלה אבל אם זה המצב שווה לברר.

קחו בחשבון שהרבה פעמים מזמינים חברים ולא כולם באים למרות שאתה השקעת ונסעת. ככה שקחי בחשבון שלא שווה לך "להתחשב" כל כך במה עם החברים וכו'.

שיהיה בהצלחה

וזה בעיה ענקית שהמגזר משדר שמי שההורים שלו לא ממנים לו את החתונה אז משהו לא בסדר, משהו לא תקין.

לדעתי זה יפה ונחמד מאוד כשלהורים יש את הכסף.

כשאין להם לדעתי זה לימוד מאוד יפה לחיי בני הזוג איך להסתדר כלכלית.

אחרי הכל יום אחרי החתונה ההורים כבר לא יהיו שם כדי לממן אותם, ואם הם בלימודים או ישיבה הם צריכים ללמוד להסתדר.

מנהג רע

רע מאוד מאוד

היה טוב והפך לרע

בגללו נהרסו הרבה בתים

ונהרסו הרבה חתונות שהיו יכולות להקים בית מפואר

אני לא אומר שלהורים אסור לתת כסף לילדים

הורים אלו הורים

יתנו את החיים בשביל הילדים

אבל מכאן ועד לממן את החתונה

יש הבדל

הורים יכולים לתת מתנה לזוג

גם מתנה ב150K ש"ח זאת מתנה

והזוג צריך לדעת לתכנן את התקציב שלו לחתונה

הוא האחראי הבלעדי על המימון של החתונה

והמתנה, כמו שאר המתנות של האורחים

רק שכמובן צריך להודות להורים אלפי פעמים

ושמעתי על מקרים שהילדים רצו חתונה בסכום כסף גדול

וההורים פשוט לא יכלו לעמוד בזה

זאת חוצפה גדולה!!

רוצה חתונה?

לך לעבוד ותממן את החתונה

ההורים החליטו לתת? תגיד תודה!

אני מקווה שעמדתי הובנה

חושב שהיה להם כסף לשלם?

מצדי בחתונה לעשות את החתונה בחוץ ולעשות מנגל ובירות.

ההורים שלי לא בעניין,אז שישלמו...

ואם לא הייתה לי בעיחה לגור באהול אין ההכי נמי.

אין שום סיבה לא לעשות חתונה ככה.

אני אפילו הייתי מעדיף.

אנחנו חושבים על זה, מתכוננים לקראת זה, וזה חלק מהתפקיד ההורי שלנו.

אם לא הצלחנו ואין לנו.. נצטרך להתמודד. נקווה שהילדים יבינו ויתחשבו.

זה חלק מהסיבה שאנחנו כתובים בהזמנה כמזמינים, ולא החתן והכלה מזמינים.

לדעתי זו תרבות בריאה ונכונה שחושבים הלאה ולא מטר קדימה איך לגמור את החודש..

חלק מהעניין הוא כדי שלילדים שלנו יהיה סכום כסף להתחיל את החיים ולא ישתמשו במתנות כדי לממן את החתונה.

הכל עניין של גישה.. שיהיה בהצלחה!

לא אמרתי שההורים חייבים לממן והזוג ידרוש כל דבר שהוא חולם עליו.

הפוך. הזוג מנסה לחסוך כמה שיותר וההורים מנסים לעזור כמה שיותר.

אם כן יש לזוג דרישות מיוחדות- שיממנו בעצמם.

שוב אני אומרת, זה מה שאני מכירה.

אני יודעת שיש אנשים עם נורמות אחרות לגמרי,

ויש הרבה דברים שונים.

ועוגה- נכון. הם ילמדו יום אח"כ איך לממן את עצמם.

אבל למה לא לעזור להם להתחיל מקצת יותר גבוה מעל ה0?

למה להיות קיצוני כל כך?

אמת בדבריך שהעול צריך ליפול על הזוג. 

והנה לא מזמן שמעתי על מאורס ששילם 100,000 שקל מהכסף שאין לו כדי למנוע ויכוחים בין המשפחות. הם התחילו את החיים עם החור הזה בכיס. (נכון, זה היה חתונה מפוארה) אבל בשביל הדוג' שהנטל הוא על הזוג.

והנה לא מזמן שמעתי כמו שאתה אומר, על זוג שביטל כי ההורים לא הסכימו על הכסף.

אבל,

יש גם את הצד השני של המטבע, שאם ההורים לא היו עוזרים לזוגות להתחתן הם היו צריכים להתחיל את החיים שלהם במינוס, או עם מעט כסף. 

כמו שכולכם אמרתם פה. 

האחריות והנטל הוא על הזוג.

עם זה, הורים שעוזרים זה בתורת מתנה. וכדאי שההורים יעזרו כדי לתת לזוג התחלה טובה.

נפקא מינה למעשה : אם אין אפשרות להורים - או לממן לבד ולהתחיל עם חשבון בנק נמוך, או לוותר על חתונה מפוארת.

כל אחד מושך לצד שלו, ובסוף מוצאים את השביל המשותף ועליו צועדים.

זה האחדות שאליה המציאות שואפת.. 

(באורות משיעור של הרב בישיבה)

זה בהחלט קשור לגיל... ולא ליכול ניהול כמו שכתבתי כמה תגובות מתחת.

זה כי ידענו שאנחנו יכולים לעשות את זה

ידענו לתכנן נכון את התקציב שלנו

כולל טבלאות אקסל מדוקדקות (עם הערכת בניינים כמה כל אחד יתן מתנה)

ובפועל, גם אם לא היו נותנים לנו מתנות ממש שמנות

היינו יכולים להסתדר

פשוט ידענו שזה המצב 

אז הרשנו לעצמנו לקחת מנה יקרה (אצלנו היא נחשבת סבירה ולא יותר)

ולהקה שממש אהבנו

אם היינו יודעים שהמתנות אצלנו קטנות 

היינו מצליחים להסתדר,

אבל היינו מגבילים את עצמו למנה ושאר דברים זולים יותר

הנקודה היא שאנחנו לבד בנינו את התקציב

ואיך אנחנו מתצליחים לעמוד בו

לא ההורים ולא אף אחד אחר

שהם לא יכולים לבנות על הצ'קים של חברים בני ה20 שלהם בציבור הדתי דוסי, 

שנוהגים לשים 50-100 במקרה הטוב, אם לא מתנה במקום כסף...

שזה סכומים שהייתי ממש מתביישת לשים....

500 ש"ח בערך ?

300-500 בד"כ.

חברה ממש ממש ממש טובה[לא סתם, לא אחת מכמה..אלא בין ה-חברות]- אז יכול להיות גם 1000 ש"ח.. תלוי.

בכל מקרה ממתנות כמו שנותנים בני 20 דוסים לא ניתן לממן חתונה... מי שבונה על זה- צפוי לחובות.

אה..הגזמת 1000 ש"ח ...

אולי חברת ילדות שעברת איתה באש ובמים , ועברת איתה סרטים של החיים

וואלה. אולי .

אלא לציין שהשיטה של עוגה ונפשי לא תעבוד תמיד, צריך גם חברים עם יכולת לשים ולא כאלה שישימו רק 50-100 או מתנה בכלל, לכן זוג כזה לא יכול לסמוך על החברים...

ולכן מה שהלך לכם- לא יילך לבני 20 דוסים ממוצעים.

[אני גם מסתמכת על ההודעה של נפשי שטען שהייתם מצליחים כך גם אם הייתם מתחתנים בגיל 20 בזכות המתנות]

מה שהוא כתב זה- "כמו שאמרנו כמעט את כל החתונה מימנו מהמתנות"[מועתק מההודעה למעלה שלו..].

"הכל סובב את האשכנזים". 

יצטרך עוד 20 שנה להתחיל לממן חתונות...

אבל רגע, עכשיו הוא זוג צעיר שספק אם יש לו לשים כסף בצד לחיסכון להשכלה גבוהה לילדיו, אז את מצפה שעוד 20 שנה יהיה לו בשלוף 100 אלף לממוצע 5 ילדים כנהוג במגזר[כלומר 500 אלף מינ'] וזה בלי שדיברנו על מימון לימודים לכל אחד....

כסף כזה דורש חיסכון כבר שהילד נולד...

כן, זאת הדרך הבטוחה שבה אנחנו מובילים ציבור שלם לעוני, 

ואת יודעת עוד כמה שנים ההורים האלה יצטרכו גם להוציא סכומים לא מבוטלים ככל הנראה על טיפול רפואי וסיעודי- ואל תגידי לי שהילדים יחזירו- כי הם צריכים סכום לא מבוטל לחתן ילדים...

אז נכון שחלק מהגורמים זה בעיקר חתונות בגיל צעיר, אבל אי אפשר בגלל זה לדרוש מההורים...

וכמו שאותו זוג לא מצפה מההורים שלו לממן חתונת מליון דולר-

ככה גם הילדים שלו לא יצפו לזה.

וכן, אם הם מתחילים לחסוך מהיום והלאה, בעז"ה יהיה להם כסף.

למה לא לחסוך מהיום שהילד נולד?

אני מכירה הרבה שפותחים תכניות חסכון לחתונה של הילד מהיום שהוא נולד.

זה מה שנקרא לראות קדימה.

הכל משתנה גם ככה,

אולי בדור הבא הכי מודרני יהיה להתחתן ככה שכל אורח מביא אוכל במקום כסף. לכי תדעי.

חוץ מזה, שהכל בכלל לא תלוי בנו, אלא ברבש"ע.

אז כשיצטרכו כסף- הוא יביא.

אני באמת מאמינה בזה, אז אין מה להתווכח איתי על העניין הזה.

לומדים ועובדים תוך כדי.

משיגים מלגות.

איך כל משפחה בעולם חיה?

בדיוק ככה.

חתונות יפות, מכובדות, עם הרבה חברים, בזול.

אם הנטיה שלהם היא להרבה חברים - זה מצוין.

והחתונה לא תיראה "ככה".. איינה צריכה להיות "מאד פשוטה", במובן של פחות מכובדת או עם "כיבוד קל".

[ראיתי יותר מחתונה אחת של ראשי ציבור, ואנשים ידועים ומכובדים, שעשו אותה בחדר האוכל של אולפנת קרית ארבע. לא פחות יפה מכל מיני "אולמות".. מניח שזול יותר. ויש עוד אופציות]

אבל מאוד קשה להזמין כ300 חברים

ולתת לכל אחד מנה של 120+ 

לשלם על הלהקה ועל אולם אלפי שקלים

ולחשוב שיצאו בזול

אין מה לעשות

חתונה בפחות כסף תהיה פחות מושקעת

אומנם לא אומר שהיא תהיה פחות שמחה

אבל אבל אי אפשר להגיע לרמה גבוהה 

וגם לא לשלם הרבה כסף

אני לא חושב שצריך "מנות" במחיר כזה..

אני מכיר כאלה שמכינים משובח ויותר בזול. אני לא חושב שמסף מסוים ואילך, זה מה שמשנה את ה"רמה" של החתונה. כלל וכלל לא.

וכנ"ל אולמות. לדוגמה, ה"אולם" בצרעה, אינו יקר במיוחד, בפרט שזה מתחלק בין שני צדדים. מי שחושב שזה לא "מכובד", זה כבר ענין אחר. לעיל הבאתי דוגמה נוספת. יש עוד.

אני כלל לא מסכים עם ההגדרה הזו של "חתונה ברמה גבוהה" לפי נתונים כאלה. 

[ואני גם חושב שאכן אין סיבה לא לנהוג כאחינו הספרדים, בפרט שכשיש בכך צורך, ולהשתמש בצ'קים שמקבלים לחתונה, גם למימון שלה]

בד"כ מחלקים המלצרים מנה לכל אחד (מלבד מה שמונח על השולחן)..

ואני לא חושב שצריך אחרי הסָביר למדוד אם "נפגם משהו בשפע".. אם כי כמובן לגיטימי לארגן כך למי שזה טוב לו.

אבל זה עדיין לא עושה את החתונה - שזה לא עיקר עניינה - ל"פחותה ברמה".

סעודת מצוה מכובדת, זה אכן חלק משמחת-המצוה. 

אבל אין ענין החתונה "להאכיל" את האנשים. ולא צריך ללכת אח"כ למסעדה גם בלי הוצאות בשמיים.

כמובן, בסדר גמור שכל אחד יארגן לפי תנאיו והרגליו. ואם יש משפחה/זוג שזה חשוב לה ומסתדר להם כלכלית - למה לא.

אבל "למדוד" איכות של חתונה לפי זה - לא ולא. החתונה תיזכר - בצד עיקר עניינה שהוא הנישואין עצמם.. לפי שמחה של מצוה שבה, לא לפי ה"אוכל"...

לא ראיתי שהם טוענים שההורים שלהם חייבים להם, או משהו כזה.

במקרים רבים ההורים ממנים מרצונם את הוצאות החתונה, או חלק גדול מהם, וזו כפי שהגדרת מתנה לזוג. [ולפעמים חתונה גדולה חשובה להורים יותר מלזוג, וטבעי שהם יממנו אותה].

לכן הגיוני להזכיר את זה שלהורים אין את היכולת. 

לא ראיתי שאין להם את האחריות הכלכלית, להפך, הם מנסים למצוא פתרון במצב הנוכחי.

בס"ד

אני מכיר להקה שמוכנה לבוא בחינם..

אתם משלמים רק את ההוצאות..דלק,הגברה וכו'..

אם את מעוניינת, צרו איתי קשר בפרטי..

יש שם שפע של אולמות. זה מתחיל ממנה ממש זולה ומגיע עד 150 ₪ למנה.

הכי חשוב זה-לתפוס תאריך כמה שיותר מוקדם.

יש אופציה גם להתחתן באולפנא וכו' אבל אני לא הייתי הולכת על זה, בכל זאת זה היום הכי גדול בחיים שלך.

מזל טוב

אני יודעת על מישהי שהתחתנה בטיילת ארמון הנציב.

הם ביקשו מהאורחים להביא סנדוויצ'ים וכלי נגינה.

אין לי מושג איך היה...

אני מניחה שאפשר גם להביא כיבוד משביע למקום כזה ועדיין לצאת בזול.

בהצלחה!

אולם: אשל השומרון

קייטרינג: נתנאל דר (אולם +קייטרינג יצא כמאה שקל למנה)

הלהקה הייתה יחסית זולה אבל לא הכי:מוסא ברלין (אפשר לבקש ממנו פחות נגנים והמחיר יורד

כלים ח"פ

צלם:יניב יאשר (תמונות וקליפ מהממים)

שמלה: קיבלתי מחברה (אם שייך- אשמח להעביר חינם הלאה mea_em@hotmail.com)

איפור ותסרוקת: יש לי חברה שעושה את זה בכלום כסף ואת קונה את החומרים (ונשארת עם איפור שווה לשבע ברכות)

אני משיג לך עכשיו מנה ב-60

ובטח שאפשר לעשות חתונה יותר בזול!

תשאלי את הבנות שמתחתנות עם בחורים מתורת-החיים

יש חד"פ יפים מאד.

אלו סטיגמות בעלמא.

אף אחד לא זוכר אח"כ איזה כלים. זה תלוי גם באנשים.

החשובים לכם- המראה של המקום, המיקום, רמת הכשרות, רמת האוכל, רמת והרכב התזמורת.

בי כיום- הייתי מתחתנת לא באולם אלא בבית כנסת מיוחד כמו "החורבה", או מקום קדוש אחר, ומוצאת אולם לסעודה, ומבקשת מחברות לעצב לי, אפילו בתשלום. בטח זה יותר זול מאולם. זו לא בעייה להביא מפות קטיפה או אחרות יפות, כלים מהממים... ולא רק כדי לחסוך עלויות אלא כי אני לא מתחברת לאולם, זה מפואר בעיניי, ומלאכותי.

אולפנת אבן שמואל נותנת שלושה תאריכים באדר ומוכנה לחתן על חשבונה באולפנא

כל אורח שהסכים להשתתף נרשם ואמרו לו מה להביא.

האורחים הסכימו ממש בשמחה והיה שפע של אוכל בהגשה עצמית (מרקים, פשטדות, סלטים, ממרחים, פוקאצ'ות, יינות וגבינות)

סידרו את זה יפה בכלים באמת יפים והיה כיף, כולם הרגישו שותפים.

החתונה הזו הייתה פרווה אבל אפשר להזמין מקייטרינג את הבשרים.

או להזמין מנות קייטרינג רק למכובדים.

ופעמיים הייתי בחתונות באולפנת עפרה, פשוט ונחמד.

חוסך גם לאורחים בסכום של המתנה... רק צריך מישהו שידאג לארגן את כל זה..

אם ההורים יכולים ומוכנים לעזור אז הם,

עושים רשימה באינטרנט וכל אחד רושם מה הוא יכול להביא, כולם רואים את הרשימה שכך כל אחד רואה אם יש יותר מידי פשטידות וחסר שתיה וכו'

מכינים רשימת תפוצה של המוזמנים.

תראו שאנשים יישמחו ויזרמו, .

קייטרינג שיביא גם מלצרים וככולי - בקיצור, יש מצב שהמחיר הסופי לא הרבה הרבה יותר זול מלהתחתן באולם רגיל ופשוט יחסית, שדואג בעצמו להכל.

רובם עכשיו אני שם  לב כמעט ולא עונים לך על השאלה..

קודם כל, מזל טוב! תזכו לבניין עדי עד! אהבה ואחוה ושלוםם ורעות. וכל מילי דמיטב אמן כן יהי רצון!

דבר שני, 

אתם צריכים לראות מה התקציב שלכם, ולפי זה להחליט.

יש באמת את הצד של המתנות, שלפעמים אפשר לכסות עם זה את רוב החתונה.

יש פה הרבה משתנים במשוואה שאם אתם רוצים ייעוץ אמיתי תצטרכו לשתף מישהו שיוכל לייעץ לכם באופן שקול.

משתנים: יכולת כלכלית של ההורים, שלכם, של המפשחה(המתנות שתקבלו), אופי וסגנון החתונה. 

אפשר לעשות חתונה ב1000 שקל ברבנות. את הטקס באולם לא כולם עושים.

רעיונות יצרתיים:

חתונה ב5000 שקל:

מושב בצפון הארץ - משפחה שעשתה על האש, באיזה פארק ביישוב, זמר  היה מישהו מהיישוב, רב היה מישהו מהיישוב, וכל מי שבא הביא איתו משהו.

חתונה של חבר - גן סאקר (לירושלמים) כל מוזמן קיבל סלט\אוכל\שתיה להביא. בלי אולם בלי נעליים. לפי דעתי לא עלה להם יותר מדי.

רעיונות לא חסר. 

שיהיה במזל!

אולי יש אפשרות לשנות ל"וז וכך לצמצם

שימו לב-הרבה אולמות לא ישתפו פעולה אז אולי במקום שהקייטרינג נפרד?

לדוג':

חופה

בזמן חדר יחוד-קבלת פנים (שזה האוכל הכי טוב )

ריקודים

סעודת מצווה ושבע ברכות למשפחה מורחבת.

לדעתי אם אורחים יודעים את זה מראש, זה לגמרי סבבה! 
הם ישמחו שלא צריך להשאר עד אור הבוקר, הם לא צריכים להרגיש שצריך להשאיר צ'ק של כל המשכורת החודשית

יהיה להם טעים וכיף לשמח

והארוחה למספר משתתפים קטן

רעיון...

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב