ולמה את חושבת שזו התמוטטות עצבים, ולא "פשוט" דיכאון?

ועוד שאלה - עד בטווח של שנה אחרי לידה?

וחוץ מזה, קבלי חיבוק (וירטואלי) והרבה כוחות!

"הכל סובב את האשכנזים". 

זה באמת נשמע כך.

אין מה לפחד מ"הדבקת תווית"! 

עדיפה ה"תווית" הזו על פני סבל ממושך, ועל פני תווית של אמא שלא מסוגלת לטפל בילדיה.

וחוץ מזה, דיכאון אחרי לידה הוא "באשמת" ההורמונים בגוף. זה קצת מקל על ההרגשה הלא נעימה.

(וגם אם לא חווית דיכאון אחרי הלידות הקודמות, זה לא אומר שזה לא יכול לקרות בלידה הזאת).

אז את יכולה לפנות לטיפול דרך קופת החולים, וגם דרך ארגון ניצ"ה - ששם הן מאוד נעימות ומכילות.

מניסיון, אם לא מטפלים בזה זה רק מחמיר, ובע"ה - אפשר לצאת מזה.

בהצלחה!

יש כמה חוסרים אופייניים לנשים לפני\אחרי לידה שעלולים לגרום לסימפטומים של דיכאון

כולל חוסר תפקוד, חוסר שמחת חיים, מתח ועצבנות, ועוד

הנפוצים (מה שאני מכירה בכל אופן):

B12

ברזל ומאגרי ברזל (פריטין)

ויטמין D (בפרט בחורף שאין כ"כ שמש, שאז יכולה להיות החמרה)

אצלי חוסר ב-B12 גרם ממש לחוסר תפקוד, ולקיחתו החזירה אותי לחיים.

את לא צריכה לספר לאף אחד על תוצאות האבחון!

רק את והרופא יודעים!

כל חייכם המשותפים הוא נהג לומר את זה? או שרק בתקופה האחרונה?

אם זה רק בתקופה האחרונה - אז הוא אכן צדק. באמת את זקוקה לטיפול כעת.

וגם להיות אחת כזאת שתמיד הייתה זקוקה לטיפול - זה לא בושה. בימינו אנשים הולכים לטיפול על כל דבר קטן. וכן, יכול להיות שיש נטייה בסיסית בנפש לעצבות ודיכאון (יכולה לומר לך את זה על עצמי), זה עדיין לא הופך אותך לפחות טובה. העיקר לטפל בזה, ולצאת מזה, ורק לגדול מזה.

אז את ממש לא צריכה להתייחס לזה בצורה כזו!

את לא "כזו", את פשוט עכשיו בתקופה קשה, ואת צריכה לטפל, וכל הכבוד לבעלך שמעודד אותך לזה!

את יודעת כמה אני מודה לבעלי שהתקשר בעצמו כדי לקבוע לי פגישה אצל הפסיכולוגית? לבד לא הייתי מגיעה לזה. נס שהיה לי בעל תומך, שלקח את העניינים לידיים, והיה שותף לי בתהליכים הראשונים של הטיפול.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...