עצב כ"כ חזק כי קשה עד כמעט בלתי אפשרי למלא חוסר בעולם הזה באופן אמיתי.

אם אתה נהנה לרחם על עצמך? רק אתה יכול לענות. אין ספק שיש הרבה תועלת ברחמים עצמיים, אבל לא תמיד זה באמת זה.. מוכנה לדבר באישי.

ואי אפשר לעזור לכולם מאותה סיבה שעצב כ"כ חזק בעולם הזה..

אבל ככה זה, דברים קורים.

יש אנשים שבאמת מלאים שמחה.

איך עושים את זה?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....