שלום,
אנחנו בקשר כבר כמעט חודשיים,
בפגישות הראשונות לא הופיע בכלל רגש, הגעתי לפגישה בקטע טכני אם הרבה תפילה לשינוי.
לאט לאט הרגשתי שמשהו קצת זז בפנים- יותר רצון, יותר חשק, יותר התקשרות אליו.
תוך כדי הפגישות גם נוצר מצב שאיפשר פתיחות- דברנו על מה שמפריע, או הפוך למה טוב ביחד, וזה קצת תרם לאווירה.
בפגישות האחרונות פתאום הרגשתי קצת עלייה ברגש, שמחה, געגוע.
זה קרה בעיקר בפגישות עצמן- שהיה לי ממש כיף אך בין פגישה לפגישה לעיתים הייתה שוב ירידה.
הפגישה האחרונה לפני כמה ימים הייתה מדהימה בעומק השיחה, בשיתוף, בכנות ושנינו שידרנו איזשהוא רצון להקמת בית משותף,לא ברמה של החלטה סופית אבל כן ברמה שאנחנו צועדים לשם, בנכונות לכך, נמשכתי אליו, הרגשתי שגם מצידו יש רגש ואהבה.
שעה אחרי הפגישה- בום. נפילה עמוקה.
שוב, לא בטוחה שאני בכלל שלימה לגביו, פתאום מרגישה אחרת ממה שהרגשתי באותם רגעים לידו.
וכן, יש בו דברים טובים רבים ובסך הכל זורם לנו יפה.
(הוא דיי בעניין).
בעקרון נפגשתי עם כמה בחורים וגם היו לי כמה קשרים ארוכים-
אבל מעולם לא חוויתי כזאת קיצוניות ברגש והתהפכויות בין השהות איתו לבין הרגעים שאני לא איתו.
האם מישהו חווה דבר כזה? האם יש למישהו עצה?
תודה.
