בפגישות עצמן שנינו מאד מאד נבוכים אבל מצליחים איכשהו לכסות על זה.

מה גם שכשאנחנו נפגשים הוא היוזם והמוביל, אני כאילו משתתקת לגמרי, כל היוזמה שלי נעלמת, אני לחלוטין נותנת לו את המקום ומשתפת פעולה לחלוטין.

בעייתיים

באמת בעייתיים

חחח סתם

כולם מתביישים , זה מביך אין מה לעשות

אולי יש שיותר מצליחים להסתיר את זה אבל בעיקרון הרוב מובכים

אם אתם מכירים ממש טוב ממקום כלשהו

ועדין מתביישים ..אז זה לא כל כך ...הגיוני ...

ובכללי זה חמוד שמסתכלים על זה מהצד חח

היא הוא נעים בשיחות בטלפון,

בפגישה מביע עניין, אז הוא טיפוס פחות יוזם.

ואת מעוניינת , נסי להיפגש יותר קרוב, 

תני לזה להמשיך להתקדם .

בהצלחה.

אם הוא לא מתקשר ואת היחידה שיוזמת שיחות. אז אל תיזמי שיחות ולא תיהיה לו ברירה אלא ליזום אותם

ואז תוכלי לדעת כמה הוא בענין..

בהצלחה.

בס"ד

אני די בטוח שהוא גם רוצה לדבר על זה.

חחח זה ניראה לי מסוג המיקרים שכל אחד רוצה בדיוק את אותו הדבר - רק שלא יודעים את זה.

אולי הוא הבין ממך באופן מוטעה שאת אולי לא כל כך חפצה בו......

תתפלי לה' שיעזור לך ו

דברו.....

חחחח

בשורות טובות!

בס"ד

כלומר את מאד מרגישה שזה בדיוק מה שחיפשת ושאת מאוד רוצה שזה יצליח וכך גם הוא מרגיש, ואתם חוששים שמא זה לא יצליח אם "תפתחו"(את אליו והוא אליך) - וכתוצאה מכך אתם מאוד חוששים ל"הפתח".

בקיצור אני קורא את זה וצוחק.... (קטע מצחיק/מעלה חיוך כי זה מן מקרה מצחיק כזה)

הבנתי נכון?

ושוב קודם כל תתפלי לה' שיסייע שהדבר הטוב באמת יקרה,ויתן לכם את העצה הנכונה, ושיעזור לכם בעיניין.....(התבודדות ותפילה בחדר לפני השינה לדוגמא)

והעיקר לא לפחד כלל- (אומנם לא להשתגע ולהפתח לגמרי בבת אחת) לבטוח בה' שהוא עוזר ויעזור והוא מסדר שהטוב יקרה.וב"ה תפתחי את אליו והוא אליך.

שנשמע בשורות טובות!!!

ואולי עכשיו דווקא כדאי לשמור על שתיקה, ולא מידי לשתף, 

לשמור על המקסים הזה ולתת לזה להצליח.

אין הברכה שורה.....

לכו בקצב שלכם ואל תתנו לאחרים לקלקל.

בהצלחה מכל הלב.

תמשיכי להיפגש, ומותר לך להיות זו שמעלה את שאלת החתונה,

אז זה החיסרון שלו, שאולי הוא זמני כי בעצמו מפחד ממה שקורה לו,

הפחד מדחייה בהחלט יכול לגרום לאי עשייה,

יכול להיות שהוא כבר פעם נקשר למישהי ומאוד נפגע ולכן הכל הרבה יותר רגיש, 

הפחד מדחייה יכול להיות גם ללא ארוע קודם.

את יכולה בפגישה הבאה לשתף שאת שמחה בקשר הזה ולשאול מה איתו.

אולי כשירגיש יותר בטוח שקיימת הדדיות יעיז יותר.

תראי זה קצת מביך לצאת עם מישהו. והמטרה באופק ברורה גם היא וזה הופך את זה למלחיץ עוד יותר.

יש את הפחד הזה של לעשות טעות או לחשוף משהו שלא רצינו ורצון חזק לעשות רושם טוב אחד על השניה.

בעיני זה טבעי ההרגשה הזאת של המבוכה.

אצלי היא לא תופסת הרבה מקום, מדיי פעם. עולה איזה מבוכה אבל אני די זורמת.

אני יכולה להגיד לך שפעם היתי שיאא המתפדחת מגברים.. ממש עד כדי פחד משתק.

בכללי היתי בישנית אבל עם בנים פי 10 יותר.

הלכתי לטיפול ועבדתי על עצמי ועכשיו אני במקום אחר לגמרי.. זורמת ומדברת בכיף עם אנשים גם כאלה שאני לא מכירה (ופעם ממש לא היתי כזאת) וזה טוב והחיים שלי ניראים הרבה יותר טוב.

ולכן גם קל לי להכיר ולצאת ולדבר.

אני חושבת שזה לגמרי בסדר שאתם מתבישים. למשל ההורים שלי הם בישנים זה האופי שלהם והם השלימו עם זה.

כשמתחתנים אז כבר לא מתבישים אחד מהשני מטבע הדברים.

אני חושבת שכדי לפתוח את הדברים על השולחן לדבר על זה. להגיד מה מרגישים. לשאול לברר.

ואם זה מפריע לשתיכם אולי אפשר גם ללכת לטיפול זוגי. אנשים עושים את זה גם לפניי הנישואין.

בקיצור רבה הצלחה. לא לקבל החלטות פזיזות.

ובעזרת ה' בקרוב ....

תחשבי מה הכי גרוע שיכול להיות.

שהוא לא חושב ככה..

מה כבר יכול להיות.. תדברו על זה וככה לפחות לא תרגישי פיספוס.

בהצלוחה.

תעדכני מה היה בהמשך טוב?

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.