ערבריעות.

ביטוי חדש? אולי. לי כן

בייט

וכאב ראש ונסיעה וכאב ראש

זה היה מוזר. זה באמת היה מוזר. הלוואי שיהיה כמו פעם.

היא מרגשת |נרגש|

אוכל

מרק טעים. וירקות מוזרים

צף במים צף במים צף במיםצףבמים

כל כך הרבה ספרים וכל כך מעט כוח

אווקי. החצי השני של ג'ון היקר והטירה הנעה והעולם אחרי עם וויל סמית' ובנו! שחקן אהוב שאף אחד לא מכיר אותו מהסדרה האמיתית שלו. הנסיך המדליק מבל אייר שזו סדרה מצויינת. ובגלל שאף אחד לא ראה אותה אף אחד לא יכול להבין את הפרק השלישי בעונה השלישית של ביג טיים ראש שזו כבר בכלל נוסטלגיה

אני צריכה כמה שעות מחשב כמו זה. בלי כאב ראש. וזהו

אני מתגעגעת אלייך. למה זה מוזר ככה פתאום?

בכלל המצאתי את זה. אסוציאציות מרהיבות

תהילה אוהבת תותי בר

משאירה

מעניין מי ינחש. אף אחד אף פעם ככל הנראה...

תותי בר. אתמול ראיתי תותים במכולת ליד הבית של ציפי. הם היו גדולים ואדומים ויפים אבל לא היה לי כסף

היום הלכתי עם תהילה לבית ספר נטוש ביישוב. טוב, זה היה יפהפה! ברור לי שאני הולכת לששם מתישו עם מחברת ועיפרון ומתחילה לכתוב ולכתוב. ואחר כך הלכנו לספריה שזה בכלל מגניב. ושוב לבית הספר הנטוש. קודם כל שבילים ואני עם עקבים. הדבר הראשון שעולה לי זה אליזבת' בגאווה ודעה קדומה. הרעש של הנעליים שלה כשהיא הולכת נהדר. והשביל שבור ומסביב מלא צמחיה ירוקה גבוהה עם קצת פרחים צהובים והאוויר קר ומריח טוב כל כך. ומבנים מעלי אבק וריחות ועצים כהים. זה קסום לחלוטין

זה באמת מעניין. הייתי רוצה לחוות חוויה כזו אבל מלאה ליום שלם. והשם שלה

טלקינזיס. אני חייבת לזכור את המילה הזו! חייבת!

|נאנח| יכולה לצפות בו לנצח ואתם יכולים להגיד שאני זיינוקית. לוכפת לי. חסרות לי חויות כאלו ואני אשלים אותן

הרעש של המקלדת באמת כייפי. זו מקלדת כייפית.

ואתם יודעים. אני צריכה את פרק חמש עשרה. מי שעוקב יכול לדעת של מה. רגע רגעגרע! אמור להיות פרק כבר! שניה אני בודקת

יש פרק חמש עשרה ויש קישור מתאיםםם!!! אני מורידה אותו עכשיו ואצפה בו עוד הלילה. ומייד אחריו את ג'ון היקר חלק שתיים. ואז הטירה הנעה וכשאהיה כבר ממש במיטה את העולם אחרי. כן כן, הזה עם וויל סמית' ובנו

טוב, היא אישה מצחיקה. אין מה להתווכח. ואז מה שהיא כזו. היא באמת מיוחדת

וגם היא מצחיקה

המון זמן לא כתבתי ערב ארוך. אני לא יודעת מה הכי ארוך שלי אבל תמיד כשאני מתחילה אני ריקה כזאת ואז הכל נשפך ואני בטח חוזרת על עצמי המון פעמים.

אני אוהבת אותך אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת. את אוהבת חיבוקים? כי כשאני אראה אותך אני אתנפל עלייך באחד ענק ויהיה לי קשה מאוד אם בכלל אפשרי לעזוב אותך

האאא פרק חמש עשרה יורד במהירותתת. ולפי דעתי סוף השבוע הזה כבר יש את הפרק הבא מה שאומר שבתחילת השבוע הבא אני אוכל לראות אותוו |נרגש|

|נרגש| |נרגש| |נרגשֻ| לפעמים אי אפשר להכיל אושר

הכפתור של הכפס לוק מרגיז נורא

ורציתי לכתוב שיר על יופי ועל מילים ויצא לי משו מוזר אבל יפה. אני צריכה לשפצר אותו קצת ואז הוא יהיה עוד יותר יפה

והטירה הנעה אפילו לא בחצי. וזה מצוייר!

בא לי דובי ענק פרוותי שאפשר להתחבק איתו בלילה. צופיה בטח תנכס אותו לעצמה אבל הוא ממילא יהיה באולפנא כל הזמן. אוו, כמה שתגעגעתי לג'ו בוב! צופיה לא מפסיקה לקרוא לו ולג'ני

אתם יודעים שג'ני בחיים? אני הייתי בטוחה שהיא מתה! והיא בחיים היא בחיים היא בחיים |שורק|

הוא\היא מוזרה\ה. מה הוא\היא רוצה ממני?

מה?

ושוב ביטוי חדש

ומחר מבחן בלשון ותהילה למדה איתי והיה כיף וזהו

הידיים שלי מלאות במילים כתובות בעט וזה מסרטן אבל... לא נורא

זה לא מאוד ארוך בכלל. זוכרים את הראשון והשני? הם היו מפוצצים. לא הפסקתי לכתוב על גותהאם. וזו עדיין הסדרה האובה עליי. ובוץ'. בוץ'. ומרוני. התחלתי לחבב אותו. החיוכים של ג'ים בארבע עשרה היו פשוט מתוקים! הדוקטור תומ מהשזהלאיהיה באמת נחמדה

וקראתי פאנפיק חמוד אבל לא ממוצה ואולי אכתוב אותו לעצמי וזהו

ויש לי המון שירים שאני צריכה בעברית וגם קצת באנגלית

והייתי קרה היום, את צודקת. אני מצטערת. זה לא בגללך ולא בגללי זה פשוט קרה. אולי כי אני חולה אולי כי הייתי יותר מדי זמן בבית אבל העיקר הוא שאני אשדל לא להיות ככה יותר. אני אוהבת אותך

ואני כל הזמן מגלה דברים חדשים

זה די מבאס ככה. מחולק לשניים ובלי לשמוע וסוף שכזה

הוא היה אדם טוב בין היחידים במקום הזה. אלוהים לוקח אנשים טובים. אולי הגאולה תבוא כשהעולם יהיה מקום רע כל כך. אז צריך להגדיל אותי ולמחוק אחרים. אבל אני לא מסוגלת למחוק אנשים טובים. לא את כולכן

וכל הזמן מתפספסות לי אותיות. מזל שתהילה כאן כדי לתקן אותי

תכירו את תהילה. היא תהילה ואם היא תרצה היא תתחבר לכאן בעצמה ותאמינו לי שגם אם היא לא רוצה אני אכריח אותה מתישו והיא לא תתחרט על זה. כן כן תהילה. המקום הזה נפלא. וכדי שהיא תאמין כולכם צריכים להשתעבד לי כי בעצם המלכה ואז כולכם תהיו משועבדים לה ואז היא תרצה להיות כאן. זהו. כן. גם אתם תרוויחו מזה.

ועכשיו אני סתם מקשקשת כי אני רוצה לשבור את השיא של עצמי ולכתוב כאן משו ארוך. והטירה הנעה עדיין מעביר את עצמו

אגב שיא עצמי. כמה שתיתי היום? שוקו ומרק בארוחת ערב. ואממ. אממ. זהו? מה, באמת? לאלא, בטח שתיתי משו בבוקר. למרות ש. לא. לא שתיתי כלום. שירה אני אשתה עכשיו. מבטיחה. וזה מוזר לקרוא לך שירה כשאת בעצם שירתי שלי.

זהו זהו זהו. עכשיו אני באמת סתם מקשקשת למרות שאני מתכוונת לזה.

אני תכף הולכת לשתות. רגערגע.

אוו, ראיתי היום את ספי ריבלין במצב האומה... הוא מת, להזכירך. הוא כזה חמודי שזה מתוק. 

ואני מתגעגעת לחנה מרון.

רגע

אממ מה רציתי להגיד? אני שונאת לשכוח דברים כאלה. טוב, אז בינתיים להתראות.

 

תהילה רוצה לדבר איתכם.

 

היי, מה נשמע?

וואי זה ממש מוזר. אני אשכרה מדברת ואפילו לא בטוח שמישהו קורא את זה...

רק כדי להבהיר משהו - אני לא הולכת להיכנס לפורום הזה. לא בקטע רע, אני פשוט לא מצליחה לדבר עם אנשים שאני לא מכירה פנים אל פנים. טוב, אז תעריכו את ריעות, ואל תפגעו בה עם ביקורות רעות או סתם טמטום, היא בן דם מדהים, ופרט קטן עליה שאלי לא ידעתם - יש לה שיער אדום טבעי. ממש אדום. כל כך אדום שבצל הוא נראה סגול. וזה הכול טבעי (מקנא).

לילה טוב. 

 

זו הייתה תהילה מאיפשהו בגלקסיית שביל החלב. היא לא כל כך מודעת לזה, אבל יום אחד היא תהיה מכורה למקום הזה. איך אפשר שלא? ואם עכשיו אתם חושבים "פחח, הילדונת ריעות עוד צעירה. היא פה כמה חודשים וחושבת שהיא יודעת הכל אז  זהו שלא. אני פה מכיתה ו'. מכירה את כולכם מהגלגולים הקודמים שלכם. ומכירה את האתר כבכף ידי ובדיוק ל]פני כמה ימים גיליתי לפינג איך הפורום נראה מבחוץ. עכשיו אני גאה בעצמי שאני כאן אבל ממ. לא מנה

אז זהו לעכשיו. אולי זה מספיק ארוך אבל כנראה שלא. מבטיחה שירתי שאשתה. לילה טוב אנשים.

ממהנסיך הקטן.

סתם באלי להגיב

 

ג'ון היקר. איזה סרט. והספר בכלל

וביג טיים ראש! זה נוסטלגיה אמיתית

טלקינזיס |נאנח| הזכרת לי עכשיו שצריך כבר לצאת הספר החמישי של אני מספר ארבע. אני כבר יותר מדי זמן מחכה לו

חנה מירון. כל פעם שאני חושבת עליה אני איכשהו מגיעה בסוף לקרובים קרובים

 

וזהו.

חנה מרון זה ממש קרובים קרוביםריעותאחרונה

הפתוח שלה זה מה שעשה את הסדרה

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

..זית שמן ודבש

הייתי איתה ביחד

 

אולי יעניין אותך