אני יודעת פחות או יותר, אבל...
זה לא מביך?
והנרות שמחזיקים עד לחופה..?
הרבה אומרים שזה מנהג יפה (עם הסיבוב).. אני לא ממש מצליחה לחשוב על זה ככה...
זו מסורת מאוד קדומה.
הכלה מסתובבת 7 פעמים בחופה בכדי לפתוח את 7 שערי שמיים, כדי שהיא והחתן יוכלו להתפלל על ביתם לעתיד ועל החיים המשותפים שלהם.
כש7 שערי שמיים פתוחים זהו זמן מאוד מיוחד לתפילה ולבקשה, לכן אנשים רבים מתפללים בשעת החופה על צרותיהם האישיות. (והנה חידוש אם לא שמעת על זה עד עכשיו.) לפתיחת שערי שמיים יש הרבה משמעות ועיניין. במיוחד בשעת החופה.
ותאמיני לי-
כשכלה היא מתחת לחופה, משתדלת כמה שיותר לפתוח שערי שמיים היא יותר מתרכזת בתפילה ובבקשה על העתיד שלה, כל השאר לא ממש מעניין אותה.
הנרות- מכבים אותם ברגע שמתחילה/נגמרת החופה. זה לא משנה. ואני לא מבינה מה הבעיה או במה זה מביך- אבל זה סתם אני...
(העלאת פה נקודה- יש הרבה מנהגים שאנו עושים מבלי לשים לב. הרבה נראה כמו איזה טקס נחמד, כשהאמת היא שמשהו אחר עומד מאחורי המעשה. יש תוכן קבלי להרבה מהמנהגים בימינו. וכדאי לברר את זה.- סתם בסוגיים.)
קיצר-
שיהיה בהצלחה!
כי כולם ב א מ ת מסתכלים עליה.
אבל נראה לך שביום הקדוש, ברגע המיוחד, היא באמת חושב על קהל הסובבים?
נרהא לך שכלה בחופתה בכלל זוכרת שחברותיה הגיעו, או שהשמלה שלה לא בדיוק כמו שהיא רצתה, או שהאולם/האכול/הצלם זה לא מה שהזמינו- נראה לך?
כלה לא חושבת על דברים כאלה בחופתה, זה פשוט לא קורה. למה כי יש לך אלף אוחד דברים שהיא צריכה לחשוב עליהם, מלבד האורחים.
וגם אילו לא היה זוכה לתוקף כזה,
מצד המסורת מנהג ישראל כפשוטו של מושג - ראוי להקפיד עליו
ממתי נהיית פוסקת הלכות?
מנהגי חתונה אשכנזים-ספרדים שלא נוחים לי ככלה |
|||||
|
|||||
| אני עומדת להתחתן בשעה טובה עם בחור אשכנזי(אני ספרדייה) ויש לו מנהגים שאינם מוכרים לי ואפילו גורמים לי מבוכה. כגון-7 סיבובים מסביב לחתן וחדר ייחוד השאלה היא האם אני חייבת לעשות כרצונו מבחינת ההלכה או שיש כאן מקום לשינוי מחכה לתשובה בהקדם בתודה רויטל |
|||||
| התשובה: | |||||
|
|||||
| שלום וברכה כלל גדול זה צריך להיות לנגד עיניך: אין המנהגים מכוונים ליצור מבוכה. מצוות התורה היא לשמחך ביום נישואייך, ואין את חייבת לעשות דבר המעגים את רוחך, שהוא תוצאה של מנהג בלבד. שבעת הסיבובים בהם מקיפה הכלה את החתן היא מנהג קבלי, הנובע מהנבואה כי לעתיד לבוא יברא ד' בריאה חדשה "ונקבה תסובב גבר". לציון תקווה משיחית זו הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים. אם את חשה שלא בנוח עם מנהג זה, אין את חייבת לעשותו, שכן אין החופה צריכה להתנהל על פי מנהגי אשכנז דווקא. לגבי חדר ייחוד השאלה מסובכת יותר. לדעת האשכנזים, חדר ייחוד הוא החלק אינטגרלי מהחופה. כניסת החתן והכלה לחדר הייחוד היא סיום החופה. יש להדגיש כי בחדר הייחוד אין החתן והכלה מתייחדים במובן הגופני של המילה, כי אם ישובים ושוברים את הצום ומדברים באינטימיות ומיוחדים להם בבית שמחתם. אין לך סיבה להירתע מדין זה – להפך, הוא טוב ויפה, ואני מציע פעמים רבות גם לזוגות חילוניים שלא מקפידים על כך להיכנס לחדר הייחוד, כדי שיהיה להם רגע עם עצמם בשמחה הגדולה שכולם שותפים בה. כל טוב, ובשעה טובה ומוצלחת |
|||||
די"מת'אמת שהיה לי די מצחיק
בעלי שר את הניגון ואני ספרתי את הסיבובים ואמרתי לאמהות שלנו מתי להפסיק
הן השתגעו מזה יותר ממני... והייתה לנו חופה קטנה יחסית והשמלה שלי הייתה נפוחה יחסית ופשוט לא הסתדרנו עם המיקום 

מה שכן.
הייתי בחתונה שהכלה הסתובבה לבד סביב החתן. ורציתי למות בשבילה. זה^ מביך. ולא בגלל שכולם מסתכלים עליה אלא בגלל שהיא עם עצמה עושה סיבובים סביב גבר וזה לא נראה כזה תענוג..
הנרות אני מניחה לעצמי שזה סתם מנהג שהשתרש כי פעם לא היה חשמל ולא ראו את הדרך לחופה או משו 
יש בהם עניין בכל הזדמנות חגיגית או קדושה.

לא נוהגת להגיב פה ובכלל.... אבל על המחשבה נזעקתי לענות....
אז לסיבובים יש כמה סיבות ממש ממש יפים בעיני:
א. כמו שכבר כתבו לפני על 7 רקיעים...
ב. הכלה מסתובבת 7 סיבובים סביב החתן- בעלה- כדי להפיל את כל המחיצות בניהם. (יריחו... נפילת החומות...) (ואם שניכם חושבים על זה, זה אחד הדברים המדהימים!)
ג. ובנוסף, 7 סיבובים של בניית חומות רק סביבכם וכעין אמירה לחתן שאתם, ורק אתם בתוך הבית החדש והקדוש והטהור הזה, ((בסה"כ אמירה שהאישה מגינה מהרבה נפילות...))
ד. זמן להתפלל ולבכות! אח"כ את צריכה להתרכז בברכות, ולהקשיב, ולענות אמן וכו.... וזה זמן מעולה.
המביך- כמו שכתבו לפני, זה הדבר האחרון שמעניין מישהו..... ותאמיני לי ש650 איש עמדו ובהוו בי ולא ידעתי בכלל שיש אי שם מטר ממני כ"כ הרבה אנשים, לא ראיתי אותם בכלל....
הנרות- יש בזה איזה גימטריה ממש ממש יפה של נר כפול 4 (אבאמא+ אבאמא) שיוצא איזה תפילה אבל אני לא זוכרת, שווה בירור.
(יש חוברת ממש יפה, אני חושבת של ישיבת רמת גן, אבל לא בטוחה, שמסבירה ממש את כ-ל המנהגים, שווה חיפוש...)
והעיקר שיהיה מתוך שמחה גדולה והתחברות גדולה לרבש"ע בע"ה.
שזה עניין של בנית חומות סביבם, ומאד התרגשתי והתחברתי!!!
ממליצה לך לחפש ספר על טעמי המנהגים, כך תוכלי להתחבר אליהם.
אומרים שביום החופה אפשר לפעול 50-70 שנה קדימה.
כך שאם יש עוד כמה דקות של מחשבה והתבוננות שאפשר לברך ולפעול - ביחוד שזה עוזר לשני הצדדים
או במילים יותר פשוטות, יש את הכח להיות "הרב מרדכי אליהו" לצורך הענין - ליום אחד אפר לברך וכו' וענינים כאלו מפריעים?
בס"ד
לאחר שהכלה מגיעה לחופה בלוויית השושבינות, למנהג אשכנזים היא מקיפה את החתן שבע פעמים, ולאחר מכן מתייצבת בצד ימינו.
והטעם לשבע הקפות הוא כדי לרמז שהנישואין הם לשם שמים, ומאחר שהקב"ה מתגלה בשבעה רקיעים, לכן הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים.
עוד כדאי לדעת, שבכל מקום שעושים בו הקפות ישנו רמז לדבר גדול וגבוה מהבנתנו. כי לקו ישר יש התחלה ויש סוף, מה שמבטא את יכולתנו להתבונן באופן שיטתי בכל רעיון קווי, שיש בו הנחה ראשונה שממנה משתלשלת עוד הנחה עד להנחה המסכמת. אבל למעגל אין התחלה ואין סוף, לרמוז שמדובר כאן ברעיון אין סופי שאיננו יכולים לקלוט את כולו. והמספר שבע הוא המספר השלם שמופיע בעולם הזה, שהרי העולם נברא בשבעה ימים. ולכן כאשר מסיימים את התורה בשמחת-תורה נוהגים לערוך שבע הקפות, לסמל בזה שכל מה שלמדנו והבנו עדיין אינו כולל את כל עומקה והיקפה של התורה. התורה גדולה מאתנו ומהשגתנו, איננו יכולים לקלוט את כל התורה לתוכנו, אלא להיפך, אנחנו שרויים בתוך עולמה של התורה והיא מקיפה אותנו, ולזה רומזות ההקפות.
וכך גם בעת החתונה, ההתרגשות כל כך גדולה, והמשמעות של הנישואין כל כך עמוקה ונשגבה, עד שלא ניתן כמעט לבטא במילים את גודל המעמד והשעה, ולכן הכלה מבטאת זאת על ידי שבע ההקפות סביב החתן.
וזה שדווקא הכלה מקיפה את החתן, הוא כדי לרמוז לנו רמז כפול, מצד אחד הקפותיה סביב החתן מבטאות את כמיהתה אליו. ומצד שני זה שהיא עצמה מקיפה מרמז על כך שמן הצד הפנימי מדרגתה של האשה גבוהה יותר משל האיש, ועל כן בה מתבטא המעגל וההיקף שרומז אל מה שמעבר להשגה. ואילו החתן הוא זה שעושה את הדברים הגלויים והמובנים יותר, שהוא אומר את נוסח הקידושין ומקנה לכלה את טבעת הקידושין.
ולמנהג ספרדים מעלת העיגולים של האשה באה לידי ביטוי בכך שהחתן מקדש את הכלה בטבעת עגולה.
בס"ד
"כך הוא המנהג: שני אנשים מתייצבים לצידו של החתן, אחד מימינו ואחד משמאלו, ומלווים אותו, תחילה בדרכו אל הכלה כדי לכסות את ראשה בהינומא, ולאחר מכן מלווים אותו אל מתחת לחופה. ולאחר שהחתן ניצב מתחת לחופה, קמה הכלה מכיסאה ובליווי של שתי השושבינות, אחת מימינה ואחת משמאלה, פוסעת אל מתחת לחופה, עד שהיא ניצבת לצידו של החתן. ונוהגים שהשושבינים נושאים נרות בידם לסימן טוב. והטעם לכך, שהנר מסמל את נשמת האדם שתפקידה לדלוק ולהאיר, ועל ידי נשיאת הנר ביד השושבינים הם כאילו מביעים משאלה שחייהם של הזוג הצעיר יהיו מלאים אורה ושמחה. ומנהג רוב הספרדים שהשושבינים אינם נושאים נרות."
שמרוב קדושתו אינו יכול להתלבש בפנימיות.
ומול אור כזה פשוט מתבטלים. אור כזה לא משיגים בהבנה והשגה אלא רק בקבלת עול.
הכלה "מסובבת" את החתן כביטוי לביטול שלה אליו.
החתן שם לכלה טבעת עגולה- עניין ה"סיבוב" כביטוי לביטול שלו אליה.
ושניהם מוקפים בחופה (מקיף זה אותו עניין, הסיבוב) כביטוי של ביטול של שניהם לקב"ה.
וכמובן שהאורות הנעלים המרומזים בסיבובים הנ"ל מהווים ברכה וכוח ולזוג.
כתבתי מהזיכרון, לא הסתכלתי במקור. מי שמכיר את העניין מוזמן לדייק יותר בפרטים.
כמובן שיש שמדברים על פנימיות התורה ומתכונים לכל מיני דברים , אבל הכי סביר שזה משהו שקשור בחב"ד שהמנהגים שלהם זה שלהם , ולא לענין שמי שלא מהם יעזוב את מסורת אבותיו ויתיחס לזה .

זה מנהג לא רק של חב"ד ואני נוטה להאמין שזה היה ידוע ליואש.
אבל הוא חושש שאולי אחד מהטעמים המבארים אותו מתבסס על משהו שמוזכר גם או אפילו רק בחסידות חב"ד השם ישמור....
ואני לא נזהרתי ולא סיננתי את דברי כדי לא להכשילו.
קורה. טועים.
חיה רוזאחרונהבמנהג אשכנז - גרמניה לא נהגו לעשות את ההקפות סביב החתן
מעמד החופה דומה למעמד הר סיני והרבה מהמנהגים קשורים לעניינים שהיו במעמד הר סיני וכמו שכתוב יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו.
For those who don't know why, here is the reason. The Kabbalah says when the Kallah is walking 7 times around her Chatan under the Chupah,is to help him get his sorounding light,meaning, she helps him get to his 100% potential in life.
למי שלא יודעים למה, הנה הסיבה . הקבלה אומרת שכשכלה מסתובבת 7 פעמים סביב החתן מתחת לחופה, זה כדי לעזור לו לקבל את האור המקיף.כלומר , היא עוזרת לו להגיע לפוטנציאל של 100% שלו בחיים .
תחשבו על זה.. תרנגול מסתובב לכם סביב המוח...
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו"
האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה?
והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך
אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...
אז לא יודעת.
אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה
שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.
לא כולל מע"מ.
איראני בקריפטו.
אני:)))))זה יותר כמו דמי טיפול.
הכסף הועבר
זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.
לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.
זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.
מה זה ZOOM out?
יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם
פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר
הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?
תודה!
היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית. היא - היא.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.