זו מסורת מאוד קדומה.

הכלה מסתובבת 7 פעמים בחופה בכדי לפתוח את 7 שערי שמיים, כדי שהיא והחתן יוכלו להתפלל על ביתם לעתיד ועל החיים המשותפים שלהם. 

כש7 שערי שמיים פתוחים זהו זמן מאוד מיוחד לתפילה ולבקשה, לכן אנשים רבים מתפללים בשעת החופה על צרותיהם האישיות. (והנה חידוש אם לא שמעת על זה עד עכשיו.) לפתיחת שערי שמיים יש הרבה משמעות ועיניין. במיוחד בשעת החופה.

ותאמיני לי-

כשכלה היא מתחת לחופה, משתדלת כמה שיותר לפתוח שערי שמיים היא יותר מתרכזת בתפילה ובבקשה על העתיד שלה, כל השאר לא ממש מעניין אותה.

הנרות- מכבים אותם ברגע שמתחילה/נגמרת החופה. זה לא משנה. ואני לא מבינה מה הבעיה או במה זה מביך- אבל זה סתם אני...

(העלאת פה נקודה- יש הרבה מנהגים שאנו עושים מבלי לשים לב. הרבה נראה כמו איזה טקס נחמד, כשהאמת היא שמשהו אחר עומד מאחורי המעשה. יש תוכן קבלי להרבה מהמנהגים בימינו. וכדאי לברר את זה.- סתם בסוגיים.)

קיצר- 

שיהיה בהצלחה!

כי כולם ב א מ ת מסתכלים עליה.

אבל נראה לך שביום הקדוש, ברגע המיוחד, היא באמת חושב על קהל הסובבים?

נרהא לך שכלה בחופתה בכלל זוכרת שחברותיה הגיעו, או שהשמלה שלה לא בדיוק כמו שהיא רצתה, או שהאולם/האכול/הצלם זה לא מה שהזמינו- נראה לך?

כלה לא חושבת על דברים כאלה בחופתה, זה פשוט לא קורה. למה כי יש לך אלף אוחד דברים שהיא צריכה לחשוב עליהם, מלבד האורחים.

וגם אילו לא היה זוכה לתוקף כזה,

מצד המסורת מנהג ישראל כפשוטו של מושג - ראוי להקפיד עליו

ממתי נהיית פוסקת הלכות?

ת'אמת שהיה לי די מצחיק בעלי שר את הניגון ואני ספרתי את הסיבובים ואמרתי לאמהות שלנו מתי להפסיק הן השתגעו מזה יותר ממני... והייתה לנו חופה קטנה יחסית והשמלה שלי הייתה נפוחה יחסית ופשוט לא הסתדרנו עם המיקום

מה שכן.

הייתי בחתונה שהכלה הסתובבה לבד סביב החתן. ורציתי למות בשבילה. זה^ מביך. ולא בגלל שכולם מסתכלים עליה אלא בגלל שהיא עם עצמה עושה סיבובים סביב גבר וזה לא נראה כזה תענוג..

הנרות אני מניחה לעצמי שזה סתם מנהג שהשתרש כי פעם לא היה חשמל ולא ראו את הדרך לחופה או משו

יש בהם עניין בכל הזדמנות חגיגית או קדושה.

לא נוהגת להגיב פה ובכלל.... אבל על המחשבה נזעקתי לענות....

אז לסיבובים יש כמה סיבות ממש ממש יפים בעיני:

א. כמו שכבר כתבו לפני על 7 רקיעים...

ב. הכלה מסתובבת 7 סיבובים סביב החתן- בעלה- כדי להפיל את כל המחיצות בניהם. (יריחו... נפילת החומות...) (ואם שניכם חושבים על זה, זה אחד הדברים המדהימים!)

ג. ובנוסף, 7 סיבובים של בניית חומות רק סביבכם וכעין אמירה לחתן שאתם, ורק אתם בתוך הבית החדש והקדוש והטהור הזה, ((בסה"כ אמירה שהאישה מגינה מהרבה נפילות...))

ד. זמן להתפלל ולבכות! אח"כ את צריכה להתרכז בברכות, ולהקשיב, ולענות אמן וכו.... וזה זמן מעולה.

המביך- כמו שכתבו לפני, זה הדבר האחרון שמעניין מישהו..... ותאמיני לי ש650 איש עמדו ובהוו בי ולא ידעתי בכלל שיש אי שם מטר ממני כ"כ הרבה אנשים, לא ראיתי אותם בכלל....

הנרות-  יש בזה איזה גימטריה ממש ממש יפה של נר כפול 4 (אבאמא+ אבאמא) שיוצא איזה תפילה אבל אני לא זוכרת, שווה בירור.

(יש חוברת ממש יפה, אני חושבת של ישיבת רמת גן, אבל לא בטוחה, שמסבירה ממש את כ-ל המנהגים, שווה חיפוש...)

והעיקר שיהיה מתוך שמחה גדולה והתחברות גדולה לרבש"ע בע"ה.

שזה עניין של בנית חומות סביבם, ומאד התרגשתי והתחברתי!!!

ממליצה לך לחפש ספר על טעמי המנהגים, כך תוכלי להתחבר אליהם.

אומרים שביום החופה אפשר לפעול 50-70 שנה קדימה.

כך שאם יש עוד כמה דקות של מחשבה והתבוננות שאפשר לברך ולפעול  - ביחוד שזה עוזר לשני הצדדים

או במילים יותר פשוטות, יש את הכח להיות "הרב מרדכי אליהו" לצורך הענין - ליום אחד אפר לברך וכו' וענינים כאלו מפריעים?

בס"ד

לאחר שהכלה מגיעה לחופה בלוויית השושבינות, למנהג אשכנזים היא מקיפה את החתן שבע פעמים, ולאחר מכן מתייצבת בצד ימינו.

והטעם לשבע הקפות הוא כדי לרמז שהנישואין הם לשם שמים, ומאחר שהקב"ה מתגלה בשבעה רקיעים, לכן הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים.

עוד כדאי לדעת, שבכל מקום שעושים בו הקפות ישנו רמז לדבר גדול וגבוה מהבנתנו. כי לקו ישר יש התחלה ויש סוף, מה שמבטא את יכולתנו להתבונן באופן שיטתי בכל רעיון קווי, שיש בו הנחה ראשונה שממנה משתלשלת עוד הנחה עד להנחה המסכמת. אבל למעגל אין התחלה ואין סוף, לרמוז שמדובר כאן ברעיון אין סופי שאיננו יכולים לקלוט את כולו. והמספר שבע הוא המספר השלם שמופיע בעולם הזה, שהרי העולם נברא בשבעה ימים. ולכן כאשר מסיימים את התורה בשמחת-תורה נוהגים לערוך שבע הקפות, לסמל בזה שכל מה שלמדנו והבנו עדיין אינו כולל את כל עומקה והיקפה של התורה. התורה גדולה מאתנו ומהשגתנו, איננו יכולים לקלוט את כל התורה לתוכנו, אלא להיפך, אנחנו שרויים בתוך עולמה של התורה והיא מקיפה אותנו, ולזה רומזות ההקפות.

וכך גם בעת החתונה, ההתרגשות כל כך גדולה, והמשמעות של הנישואין כל כך עמוקה ונשגבה, עד שלא ניתן כמעט לבטא במילים את גודל המעמד והשעה, ולכן הכלה מבטאת זאת על ידי שבע ההקפות סביב החתן.

וזה שדווקא הכלה מקיפה את החתן, הוא כדי לרמוז לנו רמז כפול, מצד אחד הקפותיה סביב החתן מבטאות את כמיהתה אליו. ומצד שני זה שהיא עצמה מקיפה מרמז על כך שמן הצד הפנימי מדרגתה של האשה גבוהה יותר משל האיש, ועל כן בה מתבטא המעגל וההיקף שרומז אל מה שמעבר להשגה. ואילו החתן הוא זה שעושה את הדברים הגלויים והמובנים יותר, שהוא אומר את נוסח הקידושין ומקנה לכלה את טבעת הקידושין.

ולמנהג ספרדים מעלת העיגולים של האשה באה לידי ביטוי בכך שהחתן מקדש את הכלה בטבעת עגולה.

בס"ד

"כך הוא המנהג: שני אנשים מתייצבים לצידו של החתן, אחד מימינו ואחד משמאלו, ומלווים אותו, תחילה בדרכו אל הכלה כדי לכסות את ראשה בהינומא, ולאחר מכן מלווים אותו אל מתחת לחופה. ולאחר שהחתן ניצב מתחת לחופה, קמה הכלה מכיסאה ובליווי של שתי השושבינות, אחת מימינה ואחת משמאלה, פוסעת אל מתחת לחופה, עד שהיא ניצבת לצידו של החתן. ונוהגים שהשושבינים נושאים נרות בידם לסימן טוב. והטעם לכך, שהנר מסמל את נשמת האדם שתפקידה לדלוק ולהאיר, ועל ידי נשיאת הנר ביד השושבינים הם כאילו מביעים משאלה שחייהם של הזוג הצעיר יהיו מלאים אורה ושמחה. ומנהג רוב הספרדים שהשושבינים אינם נושאים נרות."

שמרוב קדושתו אינו יכול להתלבש בפנימיות.

ומול אור כזה פשוט מתבטלים. אור כזה לא משיגים בהבנה והשגה אלא רק בקבלת עול.

הכלה "מסובבת" את החתן כביטוי לביטול שלה אליו.

החתן שם לכלה טבעת עגולה- עניין ה"סיבוב" כביטוי לביטול שלו אליה.

ושניהם מוקפים בחופה (מקיף זה אותו עניין, הסיבוב) כביטוי של ביטול של שניהם לקב"ה.

וכמובן שהאורות הנעלים המרומזים בסיבובים הנ"ל מהווים ברכה וכוח ולזוג.

כתבתי מהזיכרון, לא הסתכלתי במקור. מי שמכיר את העניין מוזמן לדייק יותר בפרטים. 

כמובן שיש שמדברים על פנימיות התורה ומתכונים לכל מיני דברים , אבל הכי סביר שזה  משהו שקשור בחב"ד שהמנהגים שלהם זה שלהם , ולא לענין שמי שלא מהם יעזוב את מסורת אבותיו ויתיחס לזה .

זה מנהג לא רק של חב"ד ואני נוטה להאמין שזה היה ידוע ליואש.

אבל הוא חושש שאולי אחד מהטעמים המבארים אותו מתבסס על משהו שמוזכר גם או אפילו רק בחסידות חב"ד השם ישמור....

ואני לא נזהרתי ולא סיננתי את דברי כדי לא להכשילו.

קורה. טועים.

במנהג אשכנז - גרמניה לא נהגו לעשות את ההקפות סביב החתן

מעמד החופה דומה למעמד הר סיני והרבה מהמנהגים קשורים לעניינים שהיו במעמד הר סיני וכמו שכתוב יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו.

For those who don't know why, here is the reason. The Kabbalah says when the Kallah is walking 7 times around her Chatan under the Chupah,is to help him get his sorounding light,meaning, she helps him get to his 100% potential in life.

למי שלא יודעים למה, הנה הסיבה . הקבלה אומרת שכשכלה מסתובבת 7   פעמים סביב החתן מתחת לחופה, זה כדי לעזור לו לקבל את האור המקיף.כלומר , היא עוזרת לו להגיע לפוטנציאל של 100% שלו בחיים .

תחשבו על זה.. תרנגול מסתובב לכם סביב המוח...

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.