טחלכס איזה קטעים הכי חשובים לנשים להתפלל?
פשוט היה לי דיון עלזה ולצערי אני מזלזלת בנושא התפילה ומדלגת על הרבה קטעים
בס"ד
ש: כמה תפילות אישה חייבת ביום?
ת: יש מרבותינו שאומרים שאישה צריכה להתפלל את כל התפילות (הרמב"ן). כלומר, שתיים, כי לתפילת ערבית יש פחות חיוב משחרית ומנחה. לכן, יש אומרים שצריכה להתפלל שחרית ומנחה. יש דעה שנייה שדי לאישה להתפלל תפילה אחת ביום, בשפה שהיא רוצה ובסגנון שהיא רוצה (רמב"ם, הלכות תפילה א, ב). ממילא כשאישה אומרת ברכות השחר, ובברכות השחר יש בפנים גם תפילות, ב"תפילה" הכוונה בקשה, אז היא עשתה את חובתה. וכל המוסיף הרי זה טוב, אבל כמובן בלי נדר.
רוב הדעות הן לפי הדעה הראשונה, אבל רוב הנשים נהגו כדעה השנייה (מ"ב קו סק"ד).
ישנה דעה שלישית, שכתב הבן של ה'חפץ חיים' (שיחות חפץ חיים עמ' יג), שאימא שלו אף פעם לא הייתה מתפללת. למה? סיפר לו ה'חפץ חיים', כי "העוסק במצוה פטור מן המצוה" (סוכה כו א), ואימא שלו הייתה עסוקה מאוד בכל מצוות הבית, ולכן לא היה לה זמן בשביל להתפלל.
מכל זה נסכם: אישה אומרת ברכות השחר מההתחלה עד הסוף וכל השאר תוסיף על פי היכולת בלי נדר. כל המוסיף הרי זה משובח, אבל לא להילחץ (ועיין עוד בשו"ת שאילת שלמה א מו. ג מו).
מתוך: ספריית חוה
בס"ד
בא"ה אמ"ה אקב"ו על נטילת ידים
אשר יצר
א-להי נשמה .. המחזיר נשמות לפגרים מתים
בא"ה אמ"ה אקב"ו לעסוק בדברי תורה (ולמנהג הספרדים - על דברי תורה)
והערב נא .. המלמד תורה לעמו ישראל
בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה
"יברכך ה' .. וישם לך שלום" (ברכת כהנים)
אלו דברים שאין להם שיעור וכו' (ממשנה מסכת פאה)
אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה וכו' (מברייתא בגמרא מסכת שבת)
חמש עשרה הברכות מ"אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" עד "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל"
הדברים מופיעים בכל סידור, לפעמים יש באמצע הנחת תפילין, לבישת ציצית ועטיפת טלית, על זה את יכולה לוותר (
)
הערות נוספות - יש שאומרים שראוי להתפנות וליטול ידים לפני שתי הברכות הראשונות, יכול להיות שיש עוד הבדלים שאני לא מכיר בנוסחים אחרים, אבל נוסח אשכנז מספיק טוב נראלי...
בס"ד
מפורש בספרים הקדושים שגם נשים חייבות בברכות התורה כי הן צריכות ללמוד את מה שנוגע לחיי היומיום שלהן. ובטח אם האישה קוראת תהילים אח"כ (בפסוקי דזמרה לדוגמה). אני לא זוכר כרגע את המקור.
ובנוגע ל"אשר יצר" ו"על נטילת ידים"- לא נכון. יש חובה על האדם לברך את הברכות האלו בבוקר, ובגלל שחוששים לדעות של יחידים נוהגים להתפנות קודם.
אמנם יש חובה נוספת ליטול ידים לפני לימוד תורה, תפילה או קריאת שמע, אבל זה בנפרד, ורק נהגו להקל ולא ליטול פעמיים אלא לסמוך על הנטילה של הבוקר.
בס"ד
משנה ברורה סימן נב ס"ק ו- ובתשובת משכנות יעקב האריך בזה והוכיח דברכת ברוך שאמר וישתבח תקנה קדומה היא מימי התנאים וע"כ מוטב להתפלל ביחידי משידלג לגמרי ברכת ברוך שאמר וישתבח.
וכאן לא מדובר על סתם חוסר נוחות, אלא על כך שאדם, גבר המחוייב במצוות יפסיד תפילה בציבור!
בס"ד
רק אמרתי שהדבר לא כ"כ ברור, ובטח שא"א לכתוב שזה מנהג לא מחייב.
(ובנוסף, באותה מידה אפשר לומר גם על תפילת ערבית שהיא אינה חובה, ועל כך נאמר בגמרא מפורשת "כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה")
האם אתה ממוצא ספרד? אם כן האם אתה מבשל דג בחלב?
שני המנהגים האלו - מנהגי איסור כל אחד בעדה המוזכרת בהתאמה - אין להם כל בסיס הלכתי כידוע ומובן. האם אתה במופגן מדגים באופן אישי שאינך חושש גם למנהג איסורין נטול בסיס? זה הרי מוצדק בהרבה מלהדגים באופן אישי שינוי בסדר תפילה שקבעו לפחות הגאונים. אתה חושב אחרת? אם כן אשמח לדעת.
כלומר, האם היה מקרה שבליל הסדר הוגש אורז לשולחן ונרשמו התעלפויות? או במידה וטרם ערכת אתה סדר לאחרים, האם אתה חושב שיהיה כך בעתיד?
"מנהג ישראל דין הוא"
בס"ד
הקדמת הרמ"א לספרו 'המפה' על השו"ע, נדפס בתחילת טור מושן משפט:
"(מתחיל בלהזכיר את כל הראשונים שהשו"ע לא הזכיר את דעותיהם) ... על כן ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראים לי דבריו, בצדו כדי לעורר התלמידים בכל מקום שידעו שיש מחלוקת בדבריו וכל מקום שידעתי שאין המנהג כדבריו אחקרהו ואמצאהו ואכתוב "הכי נהוג" ובצדו אשים. ... ומי שיש לו חיך לטעום יבחין המטעמים בטעמיהון בעצמו ולא יסמוך על אחרים ומי שלא הגיע למדרגה זו לא יזוז מן המנהג"
משמעות: אני מביא כאן (ב'מפה') את הדעות השונות ואת המנהג בקהילות אשכנז. מי שיכול לחקור ולהחליט בעצמו על איזו שיטה לסמוך בכל דבר ודבר- שיתחשב בכל הדעות ויחליט. ומי שלא- שינהג כמנהג אבותיו.
ועכשיו השאלות שלי:
א. למה אתה מרשה לעצמך מה שלא הרשה לעצמו אפילו הרמ"א ומביא רק את הדעה שלך כאמת מוחלטת בלי לתת אפילו לגיטימציה לדעות נוספות?
ב. האם אתה רואה את עצמך כמי שהגיע למדרגה שיכול להחליט בעצמו כאיזו שיטה לנהוג, והאם אתה באמת ביררת בכל העניינים הנ"ל את כל השיטות והטעמים והצלחת להגיע להכרעה ברורה?
בס"ד
אתה לא אומר פסוקי דזמרא כי ספק ברכות להקל???
כלומר, אין להם את המעמד ההלכתי שקרוי "מנהג". רק מזכיר לצורך ההבהרה. אין מעמדם של האיסורים האלו כמעמד מנהגי תוספת שבת וכדומה. איסור קטניות בפסח סותר בבירור הוראות תלמודיות, ובסופו של דבר כצפוי נחשפה הטעות במקורו. איסור דג בחלב נובע בעיקר משיקולי קבלה שאינם משמשים מקור למנהגים כמשמעם ההלכתית.
מנהג לא אמור לסתור הוראות תלמודיות מפורשות, ובמקרה כמו הקטניות זה לא היה אמור להתגלגל עד רמ"א או שו"ע להלכה. לכן הדגשתי שכצפוי נמצאה בסופו של דבר השגיאה במקור האיסור. כמובן: אין כאן שום יומרה לפסוק הלכה למעשה.
לא בכל מקום בא התלמוד לפסוק הלכה מפורשת. רבי יוחנן בן נורי סובר אורז דגן הוא וחייבים על חימוצו כרת. ריש לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב אומרים שאין באין לידי חימוץ. אז זו סוגיא לאסוקי שמעתתא. במילים אחרות, אתה צריך סיבה חזקה מאוד לאסור. וזה בדיוק הפתח לפשפש גם בתקופה מאוחרת בהרבה מהתפשטות המנהג (ואני מדגיש כפי שדאגתי לעשות כאן כבר פעמיים - לא לצורך פסיקה מעשית בימינו).
היא שפותחת את הפתח לחקור בעניין בשאלת התוקף של גזירה כלשהיא בנושא. כצפוי, לא נמצא בסיס אמיתי למנהג (אני פחות הייתי מעוניין לדון בסיבות הנוגעות למנהג).
ברוך שאמר,אשרי,ישתבח,שמע ו18.
לאידעת אם זה לכתחילה לחסרות חשק, אבל בכל אופן זה ההכרחי.
ברכות השחר, קריאת שמע (ופרשיותיה?) ותפילת העמידה (18)


shilat
א"י לנצחבס"ד
ברכות השחר
שמע ישראל
שמונה עשרה
עלינו לשבח
אשכנז, וכל גאוני אשכנז לא העיזו לגעת בה . אם הגאון הגר"א להחזיק באיסור זה , ועוד סבר שהוא חל על כל מידי דמידגן, אז איך תבוא צעיר בן 20 לבטל גזרה של 700 שנה ? זו גאווה של צעירים . ( לגבי דג וחלב , רוב האשכנזים מתירים , והאוסר הראשון הוא רבנו בחיי , כי זה לא בריא . בא נגיד שסגריות קצת יותר חמור).
אין דבר כזה "לא העיזו לגעת". כששואלים רב, אם אותו הרב בקי ממש, הוא יודע שהאיסור אינו בתוקף כלל (מסיבות מסויימות שלא אפרט כאן). אפשר להחליט שבאמת לא נכנסים לאש צולבת כזו, ופשוט מוותרים עוד דור ועוד דור בנושא. זה בערך מה שקרה עם הנושא בקהילות אשכנז. אבל האיסור אינו באמת איסור. אין קשר לשום גאווה של אף אחד. מה אמר הציץ אליעזר? מה אמר האגרות משה? הרי זה מה שחשוב. לגבי רבנו בחיי לדג בחלב, שיקוליו הם כעיקרון קבליים ולכן אינם ממש שייכים לא להלכה ולא למנהג. ממליץ לא להתנפל ובטח שלא "לפסוק" שאסור בלי להיכנס לכל עובי הקורה. להגיד "אסור" זה לפסוק בדיוק כמו להגיד "מותר". כמובן, עדיין, גם מבחינתי אין כאן שום יומרה לפסוק הלכה למעשה. רב יכול לאסור מהרבה שיקולים שמשתרעים הרבה מעבר להלכה גופא. אבל מה יהיה תפריט ליל הסדר של משפחה מסויימת? אני בספק אם אפשר מראש לקבוע מה אסור ומה מותר מבחינת מנהגים, אפילו ה"אמיתיים" כגון שרוייה.
לגבי התרת נדרים - פרט לכך שלא שייכת לעניין כאן, אני בספק גדול עד כמה זה תופס במנהגים ממש, ששייכים לקהילה כולה. אולי בחסידות שהחליטה על מנהג קידושין מסויים, כשהאדם מודע עוד מינקותו לכך ש"אצלנו עושים ככה ואחרים אחרת", זה כאילו היה נדר, אבל במנהג שתופס לגבי עדה שלמה, לגבי כל הקהילות בעלות מוצא משותף (נניח הולנדים) - לא יודע אם אפשר להשתמש בהתרת נדרים ולצאת מהקהל.
חובה:ברכות השחר,ברוך שאמר אשרי ישתבח, ק"ש עם ברכות, שמונה עשרה.
ככה זה עד כמה שאני יודע
בקשר למנחה ערבית זה כבר מלא דעות ובלגנים
בס"ד
(אגב, אישה נשואה עם ילדים קטנים יכולה להסתפק בברכות השחר).
ברכות השחר.
ברוך שאמר.
אשרי.
הללוי-ה הללו את ה' מן השמים.
הללוי-ה הללו א-ל בקודשו.
ישתבח.
ברכות קריאת שמע.
קריאת שמע.
שמונה עשרה.
עלינו.
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!