עוד מעט מסיימת שירות. ולא יודעת מה לעשות.
מה שטוב לי? מה שאני טובה בו?
לא יודעת מה התשובות האלו. אוווףף אני מפחדת.
יכול לעזור
ולברר עם עצמך. אם את מחליטה ללמוד שנה הבאה, ולא לעשות שנת חופש בשילוב עבודה קטנה/מדרשה, אז כדאי לך לחשוב: מהן החוזקות שלך? מה את ממש אוהבת לעשות? האים את חושבת שתהני ללמוד את זה? אם לא, למה? בנוסף אני חושבת שחשוב מאוד לבחור משהו שיהיה לך קל ללמוד ולא רק משהו שאת אוהבת, כי לפעמים מה שאוהבים זה לא תמיד מה שיהיה כיף ללמוד אותו.. לדוגמא אני מאוד אוהבת סרטים (בעיקר את הצד הרעיוני והצילומי), אבל ידעתי (אחרי התנסות במגמה באולפנא) שללמוד קולנוע לא יעשה לי טוב לנשמה ולחיים בכלל, כי זה לימודים שדורשים המון השקעה+עבודת צוות+דינאמיות ומלא שעות לא שיגרתיות. מקווה שתמאצעי משהו שיעניין אותך ושגם יהיה לך כיף! ואם את עדין לא סגורה על זה שאת רוצה להתחיל ללמוד שנה הבאה, אני ממש ממליצה לך על שנה פסק זמן לפני הלימודים, לי אישית זה היה ניצרך, וגם לרוב החברות שלי. בהצלחה ממש!
את רוצה לרכוש מקצוע? את רוצה להרחיב את ידיעותייך? את רוצה ללמוד תואר כי כולם לומדים...?
מהי המטרה שלך?
אם יש לך כמה מטרות, אז תחשבי מהו סדר העדיפויות מבחינת המטרות: האם הדבר הכי חשוב הוא ללמוד ולרכוש ידע או ללמוד ולרכוש מקצוע? האם את מוכנה לוותר על משהו שמעניין אותך מאוד לטובת משהו שמעניין אותך פחות אבל הוא גם יותר יעיח בעולם האמיתי? וכו'.
אחרי שאת מבינה מהי המטרה שלך, תחשבי מה יקדם אותך לכיוון הזה.
אם הדבר הכי חשוב לך זה לרכוש מקצוע - אז למרות שאת מאוד נמשכת לפילוסופיה יוונית, כנראה שעדיף שתלמדי משהו אחר ופילוסופיה יוונית תקראי בשעות הפנאי.
אם הכי חשוב לך זה העניין ולא רכישת המקצוע - אז תלמדי פילוסופיה יוונית אבל קחי בחשבון שעבודה לא תצא לך מזה.
בסופו של דבר, את צריכה להחליט מה המטרה שלך או המטרות שלך ולפי איזה סדר הן מסודרות. אחרי שתדעי את זה, יהיה לך הרבה יותר פשוט להחליט מה לעשות.
את בסדר גמור
קחי את הזמן...
(אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי, אבל אני חושבת שצריך להזהר מלהפוך את המכללות להמשך אולפנא.
גורם לילדות בנות 20 להשתעבד 20 שנה למקצוע שהן לא בחרו בו באמת, אלא לחץ חברתי ו"חייבים להחליט".
רוב האנשים היום בגיל 20 לא יודעים מה טוב להם בתחום המקצוע! ולא מה הם אוהבים!
ולא מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים
ולא איפה הם מרגישים מימוש עצמי
יותר מדי מהר נכנסים למירוץ החיים ומשתעבדים למקצוע ולפרנסה- ומבזבזים את האישיותץ
קחי שנה חופש, לא כדי לבזבז את הזמן, אלא כדי להקדיש אותו למחשבה ולהחלטה.
בזמן הזה תטיילי, תתייעצי, תעשי יעוץ מקצועי, תנסי להכיר את עצמך יותר.
את בסדר!
כמה דברים, זה קצת ארוך אך אני מקווה שתשרדי עד הסוף..![]()
א. זה בסדר גמור לפחד! תחשבי שעד עכשיו היית כול החיים בתוך מסגרות אמנם היה לך בחירה כל שהיא איפה ללמוד, איפה לעשות שירות וכד' אך סך הכול הדרך הייתה די ברורה, ופתאום עכשיו את עומדת בפני חוסר ודאות גדולה! מצד אחד את לא חייבת לאף אחד כלוום, ומצד שני אין לך מושג מה לעשות. החוסר ודאות הזה יכול להיות בהחלט מבלבל ונורא מפחיד, בנוסף לחוסר ודאות זה גם שלב שלרוב אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לספק תשובות לעצמנו ולחברה, מי אני, מה אני רוצה לעשות בחיים, מה השאיפות וכו', ואנחנו מרגישים שכול מה שנחליט עכשיו ישפיע על כול החיים.
אז דבר ראשון אני מציעה לך פשוט לנסות לפנצ'ר את הבלון הענק הזה. 1.ע"י שפשוט תשבי עם עצמך ותחשבי בסדר אז אני יחליט משהו ואני יטעה! מה קרה? הפסדתי שנה ? לא קרה כלום! (את יודעת כמה אנשים עושים היום הסבת אקדמאים...) תתחילי משהו ותשני באמצע ? אז מה... 2. הייתי מציעה שתשתפי מישהי או מישהו שקרוב עלייך במה את חושבת, מה את מרגישה וכו', עצם הדבור על הפחד הרבה פעמים מגמד אותו..3. אולי כדאי שתדברי עם חברות שלך מה הן מרגישות יכול להיות בהחלט שתופתעי לשמוע שגם להן יש פחדים וכו' וזה יעזור לך להבין שאת בסדר גמור 4. וזה הכי חשוב! לזכור שהקב"ה הוא זה שמנהל את העניינים, ושהוא תמיד שומר ומכוון אותנו מלמעלה, תסמכי עליו שאת תשתדלי לעשות מה שנראה לך הכי נכון והוא כבר יכווין אותך למקום שלך.
ב. לגבי מה לעשות. לא כתבת בין מה למה את מתלבטת (טיול, מדרשה, פסיכומטרי, עבודה וכו'...) אני חושב שתנסי לחשוב קדימה איפה את רוצה לראות את עצמך בעוד 5, 10 שנים ומתוך כך לחשוב מה את רוצה לעשות השנה.
אם אין לך מושג כל כך (שזה מאוד הגיוני...) אז תנסי לחשוב, במה אני טובה, באיזה דברים הצלחתי עד עכשיו בחיים, איזה דברים מחיים אותי, מה הכישרונות שיש לי וכו' תתיעצי עם אנשים שמכירים אותך (הרבה פעמים אנשים מבחוץ יכולים להאיר לנו על עצמנו כול מני דברים שלא שמנו לב אליהם, הקטנו בערכם וכו')
אם לאחר כול זה לא הגעת למסקנה (שזה גם מאוד הגיוני)! אין סיבה לא ללכת לעשות יעוץ, אני מכיר עשרות אנשים (ואני ביניהם) שעשו את זה וזה עזר להם מאוד... (אדם מילוא וחוות דעת-חווה בלום לדעתי ממש טובים)
ג. כתבת שאת לא יודעת האם לבחור מה שטוב לך וכו' לדעתי את כן צריכה לחשוב בכיוון של מה שטוב לך ובמה את טובה. לא סתם הקב"ה ברא בך כשרונות (אם את לא בטוחה שיש לך, אני בטוח שאם תשבי עם עצמך או תשאלי אחרים תמצאי במה את טובה) ומשיכה לדברים מסוימים, הקב"ה נטע בכול אחד כשרונות שונים, כי שם (לא רק אבל הרבה) טמון היעוד שלנו בעולם, התרומה היחודית של כול אחד ואחד מאיתנו בעולם
מקוווה שהצלחתי לעזוך לך, מוזמנת לקחת מה שהתחברת..להתראות!
מצד אחד זה נכון שמקצןע זה החלטה גדולה, עם הרבה השפעה על החיים.
מצד שני - זו לא חתונה. אפשר להתחרט ולנסות ולבדוק ולהתחיל שוב. רוב האנשים בשנים שאחרי צבא/שירות משנים את ההחלטות שלהם.
אם את לא יודעת, תעבדי קצת בסתם עבודות כדי שיהיה לך כמה גרושים. את כבר תדעי את ההמשך.
דבר נוסף: רוב האנשים במצב שלך, יוצאים ולא יודעים כלום עם עצמם. זה נורמלי לגמרי
אם היית יודעת שיש לך רק הזדמנות אחת בחיים להחליט, מה היית בוחרת? כמובן שזה לא המצב ואנשים לומדים הרבה דברים ומחליפים מקצועות וזה סבבה. אבל כדי להחליט עכשיו, תחשבי ככה. ואז זה יבוא מהבטן מה שאת באמת באמת רוצה ללמוד. וכנראה גם תהיי טובה בזה, כי זה מה שאת אוהבת.
היי בן 27 מתחיל ללמוד תואר שני שנה הבאה בבר אילן מחפש מקום לגור בו באזור בר אילן מישהו מכיר דירות שותפים לדתיים או אולי כפרי סטודנטים באזור או סתם משהו בסגנון כפר סטודנטים?
והרבה דירות שותפים.
בלוד יש כפר סטודנטים.
ברחובות יש כפר סטודנטים.
מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.
אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.
איפה נוח לחפש מלגות, איפה אפשר למצוא מלגות שמנות יותר וכו'..
פתית שלגאחרונהשלום לכולם!
לי קוראים חוה.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמנריונית במסגרת סיום תואר ראשון באוניברסיטה פתוחה מחפשים אנשים אשר ירצו להשתתף במחקר שלנו, ולענות על שאלון.
אם תרצו לקחת חלק, אנא תקראו מכתב פנייה למשתתפים אשר מצורף לשאלון.
המחקר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
השאלון מתארח ב-Google Forms, ומאפשר לכם לענות עליו באופן אנונימי ומבלי להזכיר פרטים אישיים.
השתתפותכם במחקר היא מרצונכם לחלוטין. אם לא תרצו להשתתף במחקר במהלך המענה על שאלון אתם יכולים לסגור אותו.
השאלון מיועד אך ורק למי שמלאו לו 18.
השאלון מיועד הן לאלו שאובחנו עם לקות למידה והן לאלו שלא אובחנו עם לקות למידה.
תודה רבה לכל מי שירצה לעזור.
אנו מאחלים יום טוב ושקט לכולם!
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
זה אחלה שאלון.
רק סתם מעניין להבין מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.
שלום לכולם!
אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).
האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?
תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.
יום נעים ורגוע.
שלום!
אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).
תודה רבה על כל עזרה אפשרית.
מאחלת יום טוב ורגוע.
אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם.
למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.
כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".
כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות.
אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.
אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.
בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.
תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.
יום טוב לכולם.
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
היי לכולם! 👋
במסגרת הסמינריון שלי, אני חוקרת איך סיפורי הגבורה שאנחנו פוגשים במדיה משפיעים עלינו – על הגאווה הלאומית ועל היכולת שלנו להישאר חזקים בתקופה הזו.
אשמח ממש אם תוכלו לענות על שאלון קצר (מבטיחה שזה רק 5 דקות!):
🔗 שאלון מחקר: השפעה נתפסת של סיפורי גבורה וחוסן בזמן מלחמת "חרבות ברזל"
השאלון אנונימי לגמרי.
מיועד לגילאי 18 ומעלה.
כל תשובה עוזרת לי מאוד להבין איך אנחנו מתמודדים כחברה.
תודה רבה רבה על העזרה! ❤️ מעריכה מאוד
אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.
מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.
מדעים זה אותם מדעים.
לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.
חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי
נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.
ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.
והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.
מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.