גם אני הייתי ככה.. ולפעמים עדיין.. זה קשה אבל אני מאמינה שבסוף כולנו נצא מזה..

וה'

ה' הוא לפעמים כמו אבא מכה. ואני אוהבת אותו ככ וכועסת עליו ככ ואני יודעת שהוא אוהב אותי ונמאס לי לכעוס עליו ונמאס לי לאהוב אותו אבל מתרגלים.. והוא יכול להיות תומך לפעמים

ורק רציתי להגיד שאם צריך אז תדע שיש עוד אנשים כמוך ושבסוף אתה תוכל לצאת מזה

בהצלחה

מכל הלב.

אבל שיהיה המון בהצלחה!!!
מחזיקים לך ידיים!

מודה רבה לכולכם...

לא ממש יודע ליישם, בעיקר אופטימי בהשתדלות...

אבל תודה לכולם

מתישהו הילד מסתכל ורואה שיש רק שביל אחד של עקבות.

הוא שואל את אבא שלו למה הוא עזב אותו, והוא אומר שהוא לא עזב אותו, הוא הרים אותו.

וגם לפעמים הייתי מבקש מאחים שלי שיתנו לי מכות

מסופר על אדם שהגיע לעולם העליון והראו לו את חייו כאדם הפוסע על חוף ים. הנפטר הסתכל על חף הים ותמיד ראה 2 זוגות של פסיעות על החוף. ואז הגיע קטע מאוד קשה. היו סלעים על חוף, עליות ומורדות ודווקא אז הנפטר רואה רק זוג אחד של עקבות. האדם פונה אל ה' ואומר: כאן, כשהיה קשה לי, באמת הרגשתי שאני הולך לבד ושאתה לא היית איתי, ועכשיו אני רואה שזה נכון. אמר הקב"ה לנפטר: דווקא אז, כשהיה לך קשה במיוחד, כשהרגשת שא"א יותר ושהדרך קשה מידי, כשהרגשת הכי לבד שיכול להיות, דווקא אז הייתי הכי קרוב אילך. הפסיעות שאתה רואה על החוף בזמניך הקשים- הם שלי. אני נשאתי אותך עלי הכפיים בכל הדרכים הקשות...

זה הסיפור במלואו, כמובן שתמיד יש לזה גרסאות שונות. ובנוסף לכך- יש גם שיר.

הרעיון הוא שתמיד נדע שדווקא בזמנים הכי קשים- אז הקב"ה נמצא הכי קרוב, ממש לידי, ודואג לנו הכי הכי שיכול להיות.

הוא אוחז אותנו בידיו, ומנסה להקל מעלינו את המסע.

למה צריך לעבור את המסע? למה צריך כביש כזה קשה? שהקב"ה כבר ידאג ליישר מראש את הדרך- שתהיה קלה, למה לא?

למה לא- כי זה לא אפשרי.

כי כל בנ"א הגיע לעולם בשביל למלא תפקיד מסוים. אדם הגיע לעולם ולפניו פרוסה הדרך שבו יובילו הקב"ה עד המטרה- מילוי תפקידו. נכון שבדרך יש קשיים, אבל זה הדרך- צריך לעבור אותו. אין מה לעשות, לא באנו לעולם בכדי לעשות 'כיף' ו'חיים' ו"לחטוף ולאכול לחטוף ושתה"- כי זה לא אנחנו.

אנחנו בני העם הנבחר נולדנו לתפקיד מסוים, ובדרך למילויו יש קשיים.

אבל ברור שמי שנתן את הקשיים והניסיונות- נתן גם את הכוחות להתמודד איתם. זה בא בחבילה אחת= ניסיון+כוחות להתמודד. אין דרך אחרת- זו האפשרות היחידה.

אמרת: "ה' אוהב להתעלל בי"-

תפריד בין 'אוהב' ל'התעלל'. תסים פסיק. כי הקב"ה אוהב אותך. נקודה. הוא שולח לך ניסיון שכואב וכיביכול "מתעלל בך"- אבל זה לא בגלל שהוא אוהב להכאיב, ה' רחמן, הוא פשוט אוהב אותך. זה כמו ריב בין אחים- אין להם בעיה להרביץ אחד לשני כי הם יודעים שבסוף היום הם יחזרו להיות אחים ושום דבר לא ישנה את זה. אבל ילד לא בהכרח ירגיש ככה כלפי חבר שלו, כי החבר שלו יכול להיפרד ממנו יותר בקלות.

כך גם הקב"ה בקשר עם אוהביו. הוא נותן את הניסיונות הקשים ואת ה'סתירות לכי' לאלו שהוא יודע שיוכלו להתמודד איתם. הם מיוחדים, הם הכי קרובים לה'. וה' יודע שאם הוא ינסה אותם- הם לא יכפרו או יפסיקו להאמין. כי יש להם קשר מאוד חזק ועוצמתי שלא ייפסק.

קיצר-

מאחלת המון הצלחה וס"ד בהמשך, הקב"ה נתן לך כוחות- עכשיו מתפקידך להתחיל לגלות אותם בתוכך !!!!

וזה ממש מאבד מהאפקט.

ולענייננו- לי הייתה תקופה כזו. זה היה רעע! חשבתי כבר מה יהיו ההספדים ורשמתי כל מיני

דברים שאני מאמינה בהם ושמתי בין הגרביים..

איך יצאתי?

התחלתי להסתכל על העולם בצורה שונה.

להעריך. זו המילה.

לפני השינה הייתי אומרת כך: (מומלץ בחום! לראות כמה אנחנו ברי מזל)

תודה שיש לי זוג הורים,

בריאים בנפשם ובגופם, 0על כל ההורים שעברו תאונות\ אירוע מוחי)

לא פרודים או משהו.

תודה שיש לי קורת גג בחורף,

ואפילו היא יפה.

תודה שיש לי חדר פריטי.

תודה שיש לי הורים שאכפת להם ממני (על כל ההורים האלכוהוליסטים וכו)

תודה שש לי אחים , ואנילא לבד בבית.

תודה שאף אחד מהמשפחה שלי חולה בנפש ובגוף.

תודה על היכולת, ממש עכשיו, להקליד ולהזיז ידיים,

לחשוב בבהירות,

תודה שאני יכולה לשבת ואים לי בעיות באגן,

תודה על היכולת לחשוב באצמאות

תודה על היכולת להבין, שצריך להוקיר תודה.

תודה שאין לי חולי שכלי,

שיש לי חברות

שאני לומדת בבית ספר עם חינוך

שאני חיה במדינה שאפשר לבחור בה

ולהשמיע עמדה נגד הממשל

תודה שאני חיה בעולם עם זכויות לנשים.

תודה שנולדתי למשפחה דתית

תודה שההורים שלי דואגים לי לערכים

תודה על חיים נפלאים.

תודה על כשלונות

תודה על יצר הרע

תודה על שאני חיה במדינה יהודית ואנילא רדופה על כך.

                                                                                                    אקיצר, יש אינסוף דברים 

                                                                                                     שחייב להגיד תודה עליהם..

                                                                                     הכי בהצלחה בעולם

כשזה מוצדק.

כשאתה מרגיש שזה מוגזם.

משה עשה את זה, חנה עשתה את זה והתוותה לנו את הדרך להתפלל, וזה דבר חשוב.

מה שמפריע לי היום הוא לא הדברים שרעים לי, אלא מה שרע לאנשים שאני מכיר. להגיד תודה על משהו שיש לי ולהם אין זו צביעות לדעתי וגם ידכא אותי.

ולכן, להדגיש כמה טוב לי ושאני לא צריכה לבכות על החיים זה עזר לי.

בנושא הזה- זה ממש כל אחד לפי איך שהוא מרגיש. 

זו לא צביעות כי אני אומרת תודה. וזהו.

ואחרי זה כשהרגשתי חזקה יותר, בקשתי על הקרובים שלי, 

בקשתי שיהיה להם חיים כמו שלי (שחשבתי אז שהם פשוט- סליחה- חרא).

רציתי להרגיש מחוזקת ואמרתי לי בלב אתזה.

ואני גם חושבת שזה גם מאוד מחזק וגם בונה בנפש ערך של הכרת תודה. שחשוב לחיים נורא

תודה רבה  זה באמת מחזק

בכל מקרה -שיהיה בהצלחה!!

אני בסה"כ עשיתי מה שאמרו לי...

אני משתדל, תודה.

אבל אל תשכחי שאת קיימת בשביל עצמך בראש ובראשונה ואז בשבילם.

על כל חלק וחלק ממה שכתבת.

מההמלצות –

אני אקרא את הספר, למרות שאני נוטה לדחות ביצוע של ספרים כאלה (גם ספר על פתרון לדחיינות שקראתי ><).

אני מנסה להסתכל החוצה. דווקא הצרות של אחרים יותר כואבות משלי...

הומור הוא בערך מרכז חיי. תלוי איך את מחזיקה את המפה.

יומן שמחה – נשמע רעיון מעולה, נראה איך זה ילך.

תודה שוב על הכל!

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!