אני לא ממש יודע איפה להתחיל...
אממ... זה כולל גם דברים שלא כל נשמה עדינה תשמח להיתקל בהם, אז על אחריות הקורא אם לקרוא.
בקיץ האחרון קרה המקרה והייתי מדוכא.
חשבתי שכל החברים שלי כבר לא אוהבים אותי חוץ משניים וזה דיכא אותי כמה ימים.
אז לקחתי איתי סכין למקלחת ו... לא חתכתי את עצמי. לא ממש יודע להסביר.
בכל אופן סיפרתי לחבר שלי והוא היה בדאגות יומיים, ואמא שלו קלטה את זה...
התגלגל ככה שההורים שלי שמעו שקרה משהו רע.
סיפרתי להם בפירוט מה קרה ומאז הם לחוצים עלי.
את השיטה של דיכאון -> לחתוך את עצמך למדתי ממישהי שלצערי לוקה בסכיזופרניה שהכרתי מאיזה פורום ותמכתי בה לאורך תקופה ארוכה מאוד לפני המקרה.
אחרי שההורים שמעו וכל זה, הלכתי לפסיכולוג ומאז אני הולך לפסיכולוג כל שבוע (הידד!) ואסור לי באופן עקרוני להשתמש במחשב שלי (לא ממש קורה), ובשום אופן לא להיות בפורומים.
וקורים דברים שמדכאים אותי אבל אני משתדל שהם לא ישפיעו עלי.
למשל קרה שהושפעתי ונחתכתי.
היתה תקופה שהייתי מדוכא והנחתי על עצמי סכינים מדי פעם.
עכשיו אני כבר לא שם, אבל לפעמים אני מתפלל שלא נולדתי מעולם.
אני לא רוצה שהפסיכולוג גם יכתוב לי איזו הערה וידפוק לי את החיים.
ואני מפחד. לא יודע ממה.
האמונה שלי לא מתערערת בכלל, אבל אני כועס על ה' לפעמים. לא בגלל דברים שקרו לי, אני לא כזה חשוב.
ועכשיו זה. ה' ממש אוהב להתעלל בי.
אני מאוד מקווה שלא עשיתי טעות בדברים שכתבתי פה.
