עד כמה שוני בין בני זוג הוא בעייתי?
אני מדברת על מצב של התאמה מבחינת העולמות והכיוונים בחיים, אך שוני שנמצא בעיקר באופי.
מצד אחד - עדיין יתכן שכיף ביחד..
ומצד שני - אולי יתכן שבעתיד זה יצור בעיות, ואז עדיף לעצור את זה עכשיו?
עד כמה שוני בין בני זוג הוא בעייתי?
אני מדברת על מצב של התאמה מבחינת העולמות והכיוונים בחיים, אך שוני שנמצא בעיקר באופי.
מצד אחד - עדיין יתכן שכיף ביחד..
ומצד שני - אולי יתכן שבעתיד זה יצור בעיות, ואז עדיף לעצור את זה עכשיו?
בס"ד ובהשתדלותי
תמיד יהיה שוני באופי. השאלה האם יש את היכולת להתמודד עם השוני הזה. לדוגמא: אדם מסודר ואדם מבולגן. האם לאדם המסודר יש יכולת להתמודד עם העובדה שבן-הזוג מבולגן? או האם זה יוציא אותו מדעתו ויגרום למתחים ומריבות? האם האדם המבולגן יכול לכבד את הסדר שחשוב לבן-הזוג המסודר? או שלא אכפת לא בכלל והוא מזלזל בזה, ולא מוכן לעשות מאמץ מינימלי לקראת בן-הזוג המסודר?
לכן, צריך יכולת הכלה, והבנה שתמיד יהיה שוני באופי, ברצונות, בפרשנות שנותנים. לדעתי, מה שחשוב זה שיש כמה נקודות קריטיות באופי שצריכות להיות מספיק דומות, כדי שיהיה אפשרי לחיות ביחד, וכל היתר, יכול להיות שונה כמה שרוצים. וחשוב לזכור שתמיד יהיה שוני באופי - השאלה רק באילו נקודות ומה יכולת ההכלה של כל אחד.
אם את מרגישה שהשוני טוב לך ומפרה אותך - זה מעולה. כמו שכבר נאמר 'הפכים משלימים'.
אבל אם את מרגישה שהשוני מפריע לך כנראה שזה לא מתאים.
הרבה פעמים דווקא פערים אידיאולוגיים שנראים חשובים, מתגמדים לעומת חיי היום יום.
ולעומת זאת פערים באופי, כמו אחד שתקן והשני צוחקת וצריכה הרבה רעש מסביבה, אחת מאוד ביתית והשני מחפש לצאת ולבלות, לפעמים הדברים האלה מעיקים הרבה יותר. אחד מאוד לחוץ ודייקן והשני - זורם ומאחר ב"סבבה".
ברור שתמיד יש שוני, אבל יש שוני "משלים" ויש שוני "מעיק" וצריך לבחון את השוני בכובד ראש ולדעת אם מתאים לי או לא.
ברור שבני הזוג צריכים לעבוד את עבודת המידות בזוגיות, אבל לעיתים, זה פשוט דורש יותר מדי עבודה, מעבר לכוחות ולאופי שלהם. לכן, כדאי לבחון את הדברים לעומק.
גם בעלי ואני שונים בדברים מסויימים, אבל לא ביותר מדי. ובדברים שאנחנו שונים, באמת אלו נקודות החיכוך הכי גבוהות, וגם עבודת המידות הכי גדולה... בשאר הדברים שאנחנו אותו "ראש" - הדברים הרבה יותר זורמים בקלות.
ומבחינה אידאולוגית - אנחנו כן שונים (מצביעים למפלגות שונות, מסתכלים על דברים מתוך מבט שונה), אבל אני מוצאת את זה הרבה פחות בדיון יום יומי מאשר בדברים שנוגעים יותר לאופי
(וכמובן שהכי חשוב זה תקשורת ברמה גבוהה ומידות טובות... אבל יש עוד דברים שיכולים לחבר, ולעשות את הזוגיות קלה ונעימה יותר)
האמת שזו רק ההתחלה.
אבל אני מזהה כמה נק' שאנחנו מאד שונים.
למשל- אני אדם שאוהב מסגרות, אוהבת כללים. אוהבת ללכת בתלם. הוא בדיוק הפוך.
נראלי שזה עוד לא שלב לדבר על ההבדלים האלו.
אבל אני תוהה אם בכלל יש סיכוי לגשר עליהם.
איך היחס שלך כלפיה? את מרגישה שזה הפריע לך לקשר בניכן?
ויכולה להגיד על עצמי שאני מרגישה ששוני באופי דווקא יכול לחבר יותר, וזה דבר טוב.
ואני חדשה פה- אז אהלן!
עצם זה שאת בת והוא בן, אז כבר אמור להיות הבדל מהותי ביניכם (שרובו מתבטא באופי).
והשוני הזה הוא מלכתחילה, כמו שכתוב: "...אעשה לו עזר כנגדו".
אלא אם כן, את דוגלת באסכולת "הגבר המנהיג" (שיש רבנים שתומכים באסכולה זאת),
כלומר שהגבר הוא זה שמחליט פחות או יותר לבד מה יהיה בבית.
שבמצב זה, בד"כ לא אמורות להיווצר יותר מדי "בעיות" בבית (אם כי לענ"ד זהו אורח-חיים מאד לא בריא).
אם את לא הולכת באסכולה לעיל, אז מעצם היותכם שני בני-אדם שחיים יחדיו ומחליטים החלטות משותפות - יהיו "בעיות".
אבל אם מתנהגים אחד עם השני בדרך-ארץ, ויודעים לפתור את אותן "בעיות" בתבונה.
אז זה אחד הדברים הכי יפים שהקב"ה ברא לנו בזוגיות!
אם טוב לכם ביחד ואתם אוהבים אחד את השניה באהבה שהיא אינה תלויה בדבר ויש בינכם גם כימיה טובה,
אז גם אין סיבה שלא יהיה לכם טוב גם בעתיד, ושתמשיכו לאהוב זה את זו בהמשך החיים.
אם יש מכנה משותף שמייצר בסיס יציב לקשר, עם השוני מתמודדים,
בעיות בטח יהיו אין דבר כזה שכל הזמן מסתדרים,
כי הרי כל בני האדם שונים ותמיד צריך להתמודד עם שונות בין בני הזוג, באים מעולם מושגים אחר ילדות אחרת תפיסה שונה , הרגלים שונים,נסיונות חיים שונים ועוד ועוד...
קחו את הזמן.
דבר נוסף - אני ממש ממליץ- לדבר לדבר ולדבר..
כל דבר שמפריע בקשר לדבר עליו - אם לא מדברים על משהו הוא הופך להרבה יותר מפלצתי.
אישית ב"ה אני כרגע מצוי בקשר זמן ממושך, שבתחילתו שנינו חשבנו שהוא עומד להסתיים בגלל הבדלי אופי קיצוניים במיוחד.
[כדי לשבר את האוזן - כל קשר ביני לבין מסגרת, לבין זמנים מסודרים וסדר בכלל, מקרי בהחלט,
אני אחד שיתלהב על כל רעיון מקורי והזוי - לדוגמא - לחכות לאוטובוס על הגג של התחנה, לקפוץ גובה של (כמעט) קומה..
הולך לישון בדרך כלל אחרי 2 בלילה..
לעומת זאת היא אחת שכמעט לא יודעת לחפף בשום דבר,
וכל דבר שקצת יוצא מגדר הנורמלי,
לפחות בתחילת הקשר היה לה נורא קשה לעכל..
גם כשיש לה חופש היא הולכת לישון מוקדם וקמה מוקדם..
היום ב"ה אנחנו בקשר מאד מתקדם (נשמח לתפילות שלכם..)]
סתם אחת =)אחרונה
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו"
האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה?
והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך
אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...
אז לא יודעת.
אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה
שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.
לא כולל מע"מ.
איראני בקריפטו.
אני:)))))זה יותר כמו דמי טיפול.
הכסף הועבר
זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.
לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.
זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.
מה זה ZOOM out?
יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם
פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר
הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?
תודה!
היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית. היא - היא.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.