אם מפסיקים למצוץ מוצץ לפני שצומחות שיני "הבשר"אין בכך שום נזק כך אמרה לי אורטודטית .

בארה"ב כבר מזמן (לפני 30 שנה ויותר) התפרסמו מחקרים שהפריכו את הטענה הזו והוכיחו באופן חד-משמעי שאין כל קשר בין המוצץ לבין הצורך ביישור שיניים אח"כ

וצריכים יישור שיניים...

בגלל זה אומרים שעד גיל שנה זה סבבה

כאמא צעירה הייתי מאד לחוצה ושכנעתי אותו להפסיק.

התוצאה היתה שהוא החל להכניס אצבעות לפה (לאו דווקא אגודל) ומשם הדרך לכסיסת ציפורניים במשך שנים,היתה קצרה.

היום,ממרחק של שנים,אני חושבת לעצמי "ואם הוא היה מפסיק מרצונו בגיל 4 וחצי או 5,מה היה קורה?"

והתשובה: כלום.

אל תלחצי,רוב הילדים מפסיקים בטווח הגילאים הזה.

מה שכן,כדאי להגביל מגיל מסוים את המוצץ לבית בלבד. מפריע לי לראות ילדים בני 4-5 עם מוצץ בגינה,במכולת וכו'

וגם בבית,לאט לאט להרגיל שהמוצץ שייך רק לזמן השינה. 

העיקר,בלי לחץ.

אצל רוב הילדים זה הולך בקלות, אני יכולה לספר לך מנסיוני- מגיל 3 בערך אנחנו מגבילים את המוצץ לשעות השינה בלבד ומקפדים על זה שהמוצץ לא יצא מהמיטה,

לפני יומולדת גיל 4 אנחנו מדברים איתם על זה שעוד מעט יהיה להם יומולדת וביום של היומולדת הם יזרקו את המוצץ לפח ויותר לא יקחו מוצץ כי הם גדולים.

ב"ה אצל שניהם זה הלך חלק! בגיל 4 זרקו את המוצץ לפח ויותר לא בא מוצץ לפיהם! (אחד היום ב 6.5 והשני בן 4 וחצי)

ואגב, גם לי יש אחות שנגמלה בסביבות גיל 6.. זה לא תורשתי

הבן שלי עוד מעט בן שלוש עם מוצץ, וכרגע לא רואה סיבה לגמול אותו.

אבל,

מאז ומתמיד המוצץ היה מוגדר לשינה ולזמנים שהוא צריך הרגעה.

אלו הם הגבולות שאנחנו החלטנו עליהם, כי אישית לי מאוד מפריע לראות תינוקות/ילדים משחקים עם מוצץ או מדברים ולא מבינים מילה.

חשוב לי להוסיף שלמרות זה לא היינו קשוחים מידי עם זה, כן היו תקופות שהוא היה קצת יותר עם המוצץ במהלך היום (כמו אחרי שילדתי), ואם ראינו שנמשך יותר מידי אז כן קצת יותר התעקשנו על זה. (למשל הכנו ביחד בית למוצץ שם המוצץ היה יישן במהלך היום..)

ולא נגמלים....בעעע!

לגמרי עדיף מוצץ

החכמתי

לא כולם צריכים אותו דבר....

ולפעמים כשילד צריך את זה, אז מוטב "שיניים עקומות" מנפש עקומה (הברקה של רופא השיניים ד"ר יואל וייסברג ז"ל).

מה גם שכבר כתבו פה שלא ברור אם זה באמת משפיע משהו על השיניים.

אבל השאלה פה היא אחרי שכבר יש מוצץ. אז זה יכול להיות קשה לילד וצריך להיזהר איך לוקחים.

אבל לכתחילה ברור שילדים לא צריכים מוצץ כלל.

הרי מציצת אצבע מתחילה אצל ילדים רבים בלי אף "הנחיה". צורך טבעי של תחושת חום והרגעה.

אז המוצץ, הוא תחליף-נבחר אצל חלק מההורים, בהנחה שיקח פחות זמן..

פעולת המציצה כן מרגיעה תינוקות. הם נולדים עם הצורך הזה (עד כמה שאני הבנתי). אני זוכרת שהיה לנו קטע מצחיק עם הגדולה, בהקשר הזה. נתנו לה מוצץ רק בגיל חודש, אבל עוד לפני כן, אני זוכרת שהיא הייתה שוכבת ומתוך שינה מזיזה את הפה בתנועת יניקה/מציצה.

לדעתי כשמדובר בתינוק או פעוט, שלא נרגע בדרך אחרת, אין משהו רע בלתת לו מוצץ כדי לעזור לו להירגע. ברור שצריך לשים לב לכמה פעמים ביום הוא צריך את המוצץ. ועדיין, אם אין לו דרך אחרת, אני לא חושבת שהאלטרנטיבה, חוסר שקט מתמשך שלו- עדיפה.

אישית, מאוד רציתי לגמול את הבנות שלי ממוצץ, ואני עדיין רוצה לעשות את זה בקרוב. עם זאת, אני רואה שהן מדי פעם מכניסות אצבע לפה ומוצצות אותה (בד"כ בסיטואציות שיותר קשות להן רגשית), ואז אני מציעה להן מוצץ. בעיניי זה עדיף על פני מציצת אצבע, שממנה יותר קשה להיגמל כשמגיעים לשלב שמוכנים לזה.

אין בכך כל רע.

אדרבה, רואים שטוב לתינוקות עם זה.

כמובן, לא צריך להפוך את זה ל"פקק"..

מצד שני, לפעמים נראה שיש לבנות עוד צורך במוצץ, לא כ"פקק" להשתקה, אלא כאמצעי הרגעה. אולי כמו חפץ מעבר, ואולי משהו יותר מזה.

ואז קצת קשה לי לשים את הגבול ולשלול את זה לגמרי.

אני מקווה שבעז"ה הן יגדלו וייגמלו מעצמן מהצורך במוצץ כאמצעי הרגעה.

לדעתי הן באמת צריכות את זה.

למה לשלול?..

"לא כפקק" - התכוונתי שכאשר ההורה עסוק והתינוק קצת משועמם ומחפש תשומת לב, אז תוקעים את זה כדי לפתור את הענין.. (וגם זה לפעמים.. מה נעשה - אימהות יכולות להיות קצת עמוסות)

ולהענות לצורכי התינוק.

יכולה להגיד לך שאצלי ממש ראיתי שהתינוקות שלי היו צריכים את זה!

כשאני מניקה יש לי זרימה מהירה ככה שהתינוקות שלי לא יכולים להתפנק ומסיימים לינוק מאוד מהר.

בגלל זה ראיתי שחסר להם המציצה (שאני לא יכולה לספק להם), ברגע שהתחלתי עם מוצץ ראיתי עד כמה זה מרגיע אותם ומספק להם צורך שהם זקוקים לו!

לא נראה לי שזה יקח 5 שנים...

מקסימום יישאר איתו עד שנה וחצי.

אח שלי הקטן פעם גמל מישהי ממוצץ כשהיה במעון..הוא פשוט אמר לה-"מה את עדיין עם מוצץ? איזה תינוקת"

מאז אמא שלה מודה לאמא שלי על התהליך הקצר של הגמילה.

ולוקח יותר זמן להיגמל מזה כך נראה ... 

כל התינוקות עושים זאת בגיל הזה (זה הדבר הזמין להם ביותר בשביל להכניסו לפה...)

להכניס ידיים לפה.

נראה לי שזה שלב בהתפתחות, לא רואה סיבה לחסום את זה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות