אני לא מתכוון להביא איזה מצב נואש שנראה כאילו אין לו פיתרון ואתם תצטרכו לנחם אותי..
זה מקרה פשוט שקיים אצל הרבה מדריכים/מורים/אנשי חינוך, כן- אפילו לכם!
תחשבו שיש לכם חניך. בעצם אל תחשבו, יש לכם חניך.
אותו החניך כנראה (לא בטוח ממש) סובל מכל מיני בעיות אישיות מהילדות/בית/בית ספר, זה לא משנה.. (או שכן?! לא יודע..)
עכשיו הוא כל הזמן בא בגישה שלילית שגורמת לכל הקבוצה יאוש כזה והפקר, למשל:
"נו מה עכשיו הסרט הזה, זה סרט מעפן.. ראיתי אותו!!" (זה קרה אתמול, והסרט לא היה מעפן, הוא אח"כ הודה..)
או: "יואו די כבר איזה חופר, מה אתה מעניש?!" (היתה בעיית משמעת..)
וכן על זאת הדרך..
השאלה שלי- איך הייתם מתייחסים אליו?
- מה הבעיות שצריך לפתור?
אשמח לעצות, הגיגים, ואפילו סתם משפטים מפגרים.. (כמו- הייתי מביא לו חציל שרוף..!!)
אני שואל אתכם כי אנחנו אנשי חינוך ובטח שיש כאן מישהו שעבר את זה..
דבר אחרון- אשריכם!! אתם עוסקים במלאכת קודש ממש!! וידועים דברי הב"ח הקדוש על כל העושק בחינוך..
נ.ב. אם אתם מכירים משיהו מומחה לחינוך שאפשר לדבר איתו או אפילו איזו הרצאה יפה בנושא חינוך והדרכה- אשמח לשמוע עליהם
,הודעה חשובה ,נא לקרוא