מפחיד אותי לחכות כמה שעות בבית עם צירים.

יש כאלה שילדו בבית כי חיכו כמה שעות בבית עם צירים. מכירה כמה...

כמה זה כמה שעות?

אני מפחדת ללדת בדרך... או להגיע לבית חולים עם פתיחה גבוהה 

וללדת שניה וחצי אחר כך, לפני שאני מספיקה להתאפס ולקבל אפידורל אם צריך.

כולם אומרים לי שיהיה זה אז תדעי,

ואני מפחדת שאני לא אדע,

ואחשוב שזה סתם התכווצויות קצת יותר מטרידות.

גם אני כל ההריון אני עם התכווצויות.

כל כמה זמן היה לך ציר לפני שאמא שלך אמרה להזמין אמבולנס? 

אני לא אלך לאמא שלי לקראת שבוע 40, כי אנחנו עולות אחת לשניה על העצבים , במילים עדינות.

היא עוזרת לי יותר מכל אמא אחרת שאני מכירה ושייצא לי להכיר בעתיד,

ועל הדרך היא מוצאת את האפשרויות להעביר אותי מסכת ייסורים כל פעם שאני באה אליה 

או שהיא באה אלי. אבל אין לי יותר מדי ברירה, אני חייבת את העזרה שלה, והיא גם חייבת לתת אותה

כי היא חיה בשביל הנכדה שלה, אני לא אוכל גם ככה להפחית כי אני ממש צריכה אותה, ואם היא תצטרך להוריד מינון עם העזרה שהיא נותנת בטיפול בילדה אז היא תעשה מלחמת עולם. 

אני מקווה שאני אהיה אמא נורמלית כשהבת שלי תהיה גדולה. כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה בסדר גמור. 

קודם כל- כיף, אנחנו באותו שבוע כמעט

אני חושבת שנסעתי לבית החולים כשהצירים היו כל 5 דקות. בגלל שלא היו לי צירים מדומים או משהו כזה, ובגלל שהצירים בשתי הלידות הקודמות שלי התחילו בבוקר, בערך כשקמתי, תוך שעה וחצי-שעתיים התארגנו ויצאנו לבית החולים (אני חושבת שתדירות הצירים הייתה כל 5 דקות, אבל לא זוכרת בוודאות. בכל אופן, לא התעכבתי בבית כי מדובר בנסיעה של 35-45 דקות, ולא רציתי ללדת בבית. העדפתי להעביר את הזמן בבית החולים).

אני חושבת שאם יש ירידת מים, אפשר גם לנסוע לבית חולים יותר רחוק, אם הנסיעה לא ארוכה מדי (יותר משעה וחצי, נניח. זה כמובן במידה שהמים לא מקוניאליים, וגם רק לדעתי הלא-מקצועית).

כן יש קשר בין הלידות מבחינת זמן הלידה, אצל כל אישה, אבל לדעתי מלידה אחת עוד א"א לדעת.

לדוגמא- אחיי ואני נולדנו כולנו ממש בסוף (סוף 42). בעלי ואחיו נולדו כולם לפני התאריך (אולי שבוע-שבועיים לפני, לא התעמקתי בזה).

את הגדולה שלי ילדתי אחרי התאריך, ואת הקטנה בו-ביום. אז אני מצפה/משערת שהלידה הקרובה תהיה קרובה לתאריך המשוער. אבל רק ה' יודע מה באמת יהיה...

אה, וגם אצלי העובר גדול יחסית. יהיה בסדר, בעז"ה.

שתהיה לידה קלה, לכשתהיה

זה לא מדויק.

גם אם יש מרווחים גדולים בין הצירים, אבל מדובר בצירים יחסית סדירים, הרבה זמן, ליסוע.

בלידה הבאה שלי בעזה", אם יהיו לי צירים בערך כל 15 דקות, במשך שעתיים, אני אסע!

למה?

כי כבר ילדתי פעם אחת בבית!

מומלץ לנסוע לבי"ח שיש צירים סדירים וארוכים כל 5 דק' ציר באורך של דקה במשך שעה

שאת מרגישה שהעוצמה התגברה.

ממליצה לפני שיוצאים לבי"ח לעשות מקלחת ולראות אם זה נרגע או ממשיך.

שבוע וחצי סטייה זה תקין.

ואין לדעת מתי תלדי עכשיו רוב הלידות בסטיסטיקה בין שבוע 38-42 אני מניחה שלא עזרתי לך כ"כ מתי את תלדי

אני רוצה לשאול אותך שאלה, שהייתי שואלת את כל הרופאים והמדריכות של הכנה ללידה:

אני לא מבינה איך אומרים לכולן לחכות לצירים כל 5 דקות. הרי כבר היו מקרים של לידות בית חטופות!

לא עדיף להגיע מוקדם יותר, כדי להיות בטוחים שנלד בהשגחה רפואית?

בדרך כלל זה לא לוקח כל-כך מהר. ולהגיע לבית-החולים, ואז לגלות שאין פתיחה מתאימה ללידה - ואז צריך לחזור הביתה, או להמשיך להסתובב - או שלחלופין הצוות כבר לחוץ, ושולח להתערבות רפואית לזירוז הלידה - שזה לא נעים ולא בריא כ"כ וגם עלול לגרום לסיבוכים - כל זה, עדיף למנוע אם אפשר.

(מקווה שזה בסדר שעניתי במקום יפעת, שמן הסתם תענה לך גם אחר-כך...)

כך ההוראות של הרופאים והמדריכות, אבל אחרי מה שעברתי, אני מסכימה עם מה שמטרי כתבה.

לא הייתה לי לידה של 3 שעות.

הלידה שלי הייתה חצי יממה.

בלידה המדוברת, המרווחים בין הצירים לא היו ממש סדירים. המרווח הכי קצר היה 9 דקות!!

הלידה שלי התחילה בשתיים בלילה.

אני זוכרת את סוף הצירים:

13:50 ציר

14:00 ציר

אח"כ כבר הפסקתי לעקוב אחרי השעון, כי הגיעו צירי הלחץ.

14:23 הייתי אחרי הלידה

הלידה התרחשה בשבת. בלילה הייתי עם עצמי לבד. אפילו לא הערתי את בעלי. העדפתי שישמור על הכוחות שלו להמשך.

בבוקר רציתי לפחות לקרוא לדולה (שהייתה צריכה לבוא מחוץ לעיר)

בעלי ניגש לרב, והרב הפנה אותו לרופא ירא שמיים, שאמר שאסור לחלל את השבת, עד שיש כל 5 דקות ציר!

אח"כ הרבה שאלו: כל כך הרבה שעות צירים, אז למה לא נסעת?

אז זהו, שאני פעם ליוויתי יולדת שהיו לה צירים די סדירים במשך שלושה ימים!! (בתחילה הייתה מאושפזת ביולדות, ב-24 שעות האחרונות כבר הייתה בחדר לידה)

אז לכן אני שואלת למה הרופאים והמדריכות לא מסבירים את מה שכתבה מטרי??

לא לחכות דווקא לצירים סדירים- אלא לצירים חזקים, ארוכים וממוקדים.

מעולם לא היו לי צירים סדירים.

והיו לי צירים סמוכים ללידה גם כל 15-10-20 דקות.

העוצמה זה העיקר.

'מה כוח הסבל שלך'.

אני כועסת עליה.

תספרי לי מה זה הדבר הזה!! אני מתה מפחד מהמחשבה על לידה בבית...

איך אפשר להסתדר עם דבר כזה?!

פעם שכתבו כאן על האחריות של האימא כלפי התינוק, בזמן השחרור מבית החולים, ואני סיפרתי:

הרגע הזה ש... סקר מגניב! - הריון ולידה

מה עוד את רוצה שאספר? תישאלי, ובלי נדר אענה.

הרגע הזה ש... סקר מגניב! - הריון ולידה

זה השרשור הנ"ל

תגובה מכ"ח שבט שעה: 20:57

האמת אני פשוט לא מבינה פרקטית איך זה עובד, על המיטה - בטח זה מחרב את כל המזרן,

על הרצפה - אמאלה, מה עושים?...

אבל את לא חייבת לענות.
כאמור, המחשבה על זה מכניסה אותי לפאניקה, אז הירידה לפרטים מרגיעה.

לי לא היה הרבה זמן לחשוב.

והדבר שהיה נראה לי הכי בטוח, זה אכן לשכב על המיטה.

התחושה הייתה: התינוק (עוד לא ידעתי את המין) ואני, בסכנת חיים!!!

איך אפשר לחשוב על המזרן??

אם את לא מתכננת ללדת בבית, וזה קורה לך פתאומי, אז תדעי 2 דברים שאני לא חשבתי עליהם באותו רגע:

1.לשכב במקום הכי נקי שאפשר (ז"א: אם מספיקים, רצוי לפרוס סדין נקי)

2. לדאוג שהחדר יהיה חמים: בקיץ לכבות את המזגן. ביום נעים שבו המזגן כבוי, לסגור את החלון. בחורף להדליק חימום, וכן: מותר לכבות/להדליק מזגן בשבת!!!

3. לעטוף את התינוק, להשאיר אותו בגובה האם ולחכות לעזרה רפואית.

ועוד דבר שעשיתי: ביקשתי מבעלי לקרוא לרופא, כי לא סמכתי על זה שהאמבולנס יבוא בזמן. בעלי אמר: מה להשאיר אותך לבד??? (א"א היה להתקשר לרופא, כי שבת והרופא לא זמין!!)

אמרתי לו שירוץ להגיד לשכן שיקרא לרופא.. כשבעלי הלך לשכן היה לי ציר לחץ עוצמתי, ופחדתי שלא אצליח להתאפק. צרחתי בקולי קולות את פרק כ'.....התחננתי לה' שייתן חיים בריאים לתינוק ולי!!

בעלי חזר עם טלפון ביד, והיה בקשר טלפוני עם מד"א עד להגעת הפרמדיק. 

נראה לי שהמשפט הראשון שאמרתי אחרי הלידה: "איזה מותק! זו בת!"

מדהים. מרגש. מלחיץ. עוצמתי! 

זה נכון שעל מזרן אפשר לחשוב רק ממרחק של זמן.

דווקא מתאים לי לחשוב על זה בכל מקרה... מזרן יקר!!!!!

את ממש מהממת, סיפור שמיימי לגמרי.

והבת בסדר, ב"ה?

מתי זה קרה?

מה זה חזקים?  כשיש לך ציר ואת לא מסוגלת לדבר או ללכת תוך כדי. 

כי אני גם חיכיתי קצת שיהיו "סדירים", בדיעבד מסתבר שהם לא היו סדירים מרוב שהם היו צפופים, רק לא הבנתי את זה באותו הזמן. 
וגם אני ילדתי בדרך לבי"ח. (ומעדיפה בלידה הבאה את המיטה שלי ) 

ילדתי תוך פחות מ3 שעות שעות מתחילת הלידה. 

ולא להסתכן בלידה ברכב או לעשות תאונה חס וחלילה

הדולה טעתה 

והכי חשוב שאישה תקשיב לעצמה ותפעיל שיקול דעת

גם לי כל 5 דקות כשזה סדיר זה פתיחה -8-9 גם בלידה ראשונה

מקסימום ישלחו הביתה או להסתובב קצת

תודה. אנסה למצוא את הספר.. 

דבר חדש. 

סליחה על התיאורים המגעילים. 

אחרי שהרופא בדק לי פתיחה בצורה מאוד , מאוד מכאיבה. לא יודעת מה הקטע.. הוא היה נחמד. 

כי המיילדת אמרה שיש לי 2 וחצי סנטימטר, והוא אמר שלא , שרק סנטימטר כי כבר עברתי לידה. 

הוא אמר שיש מצב שמחר (היום) תהיה לי הפרשה דמית חומה.

הקטע , זה שזה מעבר ל"הפרשה דמית חומה", זה לא היה פעם אחת, פעם ראשונה בצהריים והפסיק,

אלא גם בלילה כשהלכתי עוד פעם לשירותים, היה המראה הדמי בניגוב ועל התחבושת ראו יותר גרוע

ממה שהיה בפעם הקודמת.

זה לא דימום-דימום כמו וסת. אבל זה נראה לי יותר מהפרשה קלה. 

אין לי מושג מה לעשות.

בכלל קראת מה כתבתי שאת ישר קופצת ואומרת סטריפינג כאילו כל הרופאים הם מפלצות?

מההודעה ברור שזה לא סטריפינג. 

הוא שיחרר אותי הביתה . אמר שאני לא בלידה. כתבתי את זה בצורה ברורה בשירשור. 

למה ישר לקפוץ "סטריפינג" כאילו כל הרופאים הם סדיסטיים?

הם הוא היה עושה סטריפינג, הייתי מן הסתם עכשיו בחדר לידה ,

ולא מתלבטת בבית אם ללכת לבית חולים בגלל הפרשה דמית שלא ברור לי מה איתה. 

צודקת שלא כתבתי יפה.. 

אני צריכה לעבוד יותר על המידות שלי בתקופה הזו..

מצטערת.

אבל מצד שני, אם הרופא עושה סטריפינג, זה אומר שהוא מצפה שתתחיל לידה,

ולא לשחרר הביתה? לא.. ?

לי עשו סטריפינג במיון יולדות, ולמחרת עדיין הייתי לפני לידה, בלי שום התקדמות.

והתאור שלך נשמע לגמרי זה.

אז את מבינה שיכול להיות שזה מה שהיה

התיאור שלך התאים בול לתחושה ולתוצאות.

אבל לא שמתי לב שאת רק בשבוע 37, אז באמת לא הגיוני.

זה הליך שעושים אותו רק אחרי שעוברים את התאריך, או באמצע לידה אם היא לא מתקדמת.

אגב, סטריפינג גם לא חייב לכאוב!

לחברה שלי עשה הרופא מאוד בעדינות, לא כאב לה בכלל.

חזרה הביתה, וילדה למחרת.

(אישית אני לא בעד התערבות, אבל במקרה שלה - היא ביקשה את זה כדי לזרז)

העיקר -

שיהיה לך בקלות ובריאות ושמחה

ותגיעי בזמן הכי מתאים מבחינתך, והכל יזרום לך.

הרבה נחת ובריאות!

כשתתאוששי נשמח, אם תספרי חוויות....

שיהיה לך פורים שמח!

ו... פסח קל!!!

גם אני ילדתי פעם לפני פסח ויודעת מה זה....

אז - בהצלחה!!!

מה ילדת?

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).