מפחיד אותי לחכות כמה שעות בבית עם צירים.

יש כאלה שילדו בבית כי חיכו כמה שעות בבית עם צירים. מכירה כמה...

כמה זה כמה שעות?

אני מפחדת ללדת בדרך... או להגיע לבית חולים עם פתיחה גבוהה 

וללדת שניה וחצי אחר כך, לפני שאני מספיקה להתאפס ולקבל אפידורל אם צריך.

כולם אומרים לי שיהיה זה אז תדעי,

ואני מפחדת שאני לא אדע,

ואחשוב שזה סתם התכווצויות קצת יותר מטרידות.

גם אני כל ההריון אני עם התכווצויות.

כל כמה זמן היה לך ציר לפני שאמא שלך אמרה להזמין אמבולנס? 

אני לא אלך לאמא שלי לקראת שבוע 40, כי אנחנו עולות אחת לשניה על העצבים , במילים עדינות.

היא עוזרת לי יותר מכל אמא אחרת שאני מכירה ושייצא לי להכיר בעתיד,

ועל הדרך היא מוצאת את האפשרויות להעביר אותי מסכת ייסורים כל פעם שאני באה אליה 

או שהיא באה אלי. אבל אין לי יותר מדי ברירה, אני חייבת את העזרה שלה, והיא גם חייבת לתת אותה

כי היא חיה בשביל הנכדה שלה, אני לא אוכל גם ככה להפחית כי אני ממש צריכה אותה, ואם היא תצטרך להוריד מינון עם העזרה שהיא נותנת בטיפול בילדה אז היא תעשה מלחמת עולם. 

אני מקווה שאני אהיה אמא נורמלית כשהבת שלי תהיה גדולה. כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה בסדר גמור. 

קודם כל- כיף, אנחנו באותו שבוע כמעט

אני חושבת שנסעתי לבית החולים כשהצירים היו כל 5 דקות. בגלל שלא היו לי צירים מדומים או משהו כזה, ובגלל שהצירים בשתי הלידות הקודמות שלי התחילו בבוקר, בערך כשקמתי, תוך שעה וחצי-שעתיים התארגנו ויצאנו לבית החולים (אני חושבת שתדירות הצירים הייתה כל 5 דקות, אבל לא זוכרת בוודאות. בכל אופן, לא התעכבתי בבית כי מדובר בנסיעה של 35-45 דקות, ולא רציתי ללדת בבית. העדפתי להעביר את הזמן בבית החולים).

אני חושבת שאם יש ירידת מים, אפשר גם לנסוע לבית חולים יותר רחוק, אם הנסיעה לא ארוכה מדי (יותר משעה וחצי, נניח. זה כמובן במידה שהמים לא מקוניאליים, וגם רק לדעתי הלא-מקצועית).

כן יש קשר בין הלידות מבחינת זמן הלידה, אצל כל אישה, אבל לדעתי מלידה אחת עוד א"א לדעת.

לדוגמא- אחיי ואני נולדנו כולנו ממש בסוף (סוף 42). בעלי ואחיו נולדו כולם לפני התאריך (אולי שבוע-שבועיים לפני, לא התעמקתי בזה).

את הגדולה שלי ילדתי אחרי התאריך, ואת הקטנה בו-ביום. אז אני מצפה/משערת שהלידה הקרובה תהיה קרובה לתאריך המשוער. אבל רק ה' יודע מה באמת יהיה...

אה, וגם אצלי העובר גדול יחסית. יהיה בסדר, בעז"ה.

שתהיה לידה קלה, לכשתהיה

זה לא מדויק.

גם אם יש מרווחים גדולים בין הצירים, אבל מדובר בצירים יחסית סדירים, הרבה זמן, ליסוע.

בלידה הבאה שלי בעזה", אם יהיו לי צירים בערך כל 15 דקות, במשך שעתיים, אני אסע!

למה?

כי כבר ילדתי פעם אחת בבית!

מומלץ לנסוע לבי"ח שיש צירים סדירים וארוכים כל 5 דק' ציר באורך של דקה במשך שעה

שאת מרגישה שהעוצמה התגברה.

ממליצה לפני שיוצאים לבי"ח לעשות מקלחת ולראות אם זה נרגע או ממשיך.

שבוע וחצי סטייה זה תקין.

ואין לדעת מתי תלדי עכשיו רוב הלידות בסטיסטיקה בין שבוע 38-42 אני מניחה שלא עזרתי לך כ"כ מתי את תלדי

אני רוצה לשאול אותך שאלה, שהייתי שואלת את כל הרופאים והמדריכות של הכנה ללידה:

אני לא מבינה איך אומרים לכולן לחכות לצירים כל 5 דקות. הרי כבר היו מקרים של לידות בית חטופות!

לא עדיף להגיע מוקדם יותר, כדי להיות בטוחים שנלד בהשגחה רפואית?

בדרך כלל זה לא לוקח כל-כך מהר. ולהגיע לבית-החולים, ואז לגלות שאין פתיחה מתאימה ללידה - ואז צריך לחזור הביתה, או להמשיך להסתובב - או שלחלופין הצוות כבר לחוץ, ושולח להתערבות רפואית לזירוז הלידה - שזה לא נעים ולא בריא כ"כ וגם עלול לגרום לסיבוכים - כל זה, עדיף למנוע אם אפשר.

(מקווה שזה בסדר שעניתי במקום יפעת, שמן הסתם תענה לך גם אחר-כך...)

כך ההוראות של הרופאים והמדריכות, אבל אחרי מה שעברתי, אני מסכימה עם מה שמטרי כתבה.

לא הייתה לי לידה של 3 שעות.

הלידה שלי הייתה חצי יממה.

בלידה המדוברת, המרווחים בין הצירים לא היו ממש סדירים. המרווח הכי קצר היה 9 דקות!!

הלידה שלי התחילה בשתיים בלילה.

אני זוכרת את סוף הצירים:

13:50 ציר

14:00 ציר

אח"כ כבר הפסקתי לעקוב אחרי השעון, כי הגיעו צירי הלחץ.

14:23 הייתי אחרי הלידה

הלידה התרחשה בשבת. בלילה הייתי עם עצמי לבד. אפילו לא הערתי את בעלי. העדפתי שישמור על הכוחות שלו להמשך.

בבוקר רציתי לפחות לקרוא לדולה (שהייתה צריכה לבוא מחוץ לעיר)

בעלי ניגש לרב, והרב הפנה אותו לרופא ירא שמיים, שאמר שאסור לחלל את השבת, עד שיש כל 5 דקות ציר!

אח"כ הרבה שאלו: כל כך הרבה שעות צירים, אז למה לא נסעת?

אז זהו, שאני פעם ליוויתי יולדת שהיו לה צירים די סדירים במשך שלושה ימים!! (בתחילה הייתה מאושפזת ביולדות, ב-24 שעות האחרונות כבר הייתה בחדר לידה)

אז לכן אני שואלת למה הרופאים והמדריכות לא מסבירים את מה שכתבה מטרי??

לא לחכות דווקא לצירים סדירים- אלא לצירים חזקים, ארוכים וממוקדים.

מעולם לא היו לי צירים סדירים.

והיו לי צירים סמוכים ללידה גם כל 15-10-20 דקות.

העוצמה זה העיקר.

'מה כוח הסבל שלך'.

אני כועסת עליה.

תספרי לי מה זה הדבר הזה!! אני מתה מפחד מהמחשבה על לידה בבית...

איך אפשר להסתדר עם דבר כזה?!

פעם שכתבו כאן על האחריות של האימא כלפי התינוק, בזמן השחרור מבית החולים, ואני סיפרתי:

הרגע הזה ש... סקר מגניב! - הריון ולידה

מה עוד את רוצה שאספר? תישאלי, ובלי נדר אענה.

הרגע הזה ש... סקר מגניב! - הריון ולידה

זה השרשור הנ"ל

תגובה מכ"ח שבט שעה: 20:57

האמת אני פשוט לא מבינה פרקטית איך זה עובד, על המיטה - בטח זה מחרב את כל המזרן,

על הרצפה - אמאלה, מה עושים?...

אבל את לא חייבת לענות.
כאמור, המחשבה על זה מכניסה אותי לפאניקה, אז הירידה לפרטים מרגיעה.

לי לא היה הרבה זמן לחשוב.

והדבר שהיה נראה לי הכי בטוח, זה אכן לשכב על המיטה.

התחושה הייתה: התינוק (עוד לא ידעתי את המין) ואני, בסכנת חיים!!!

איך אפשר לחשוב על המזרן??

אם את לא מתכננת ללדת בבית, וזה קורה לך פתאומי, אז תדעי 2 דברים שאני לא חשבתי עליהם באותו רגע:

1.לשכב במקום הכי נקי שאפשר (ז"א: אם מספיקים, רצוי לפרוס סדין נקי)

2. לדאוג שהחדר יהיה חמים: בקיץ לכבות את המזגן. ביום נעים שבו המזגן כבוי, לסגור את החלון. בחורף להדליק חימום, וכן: מותר לכבות/להדליק מזגן בשבת!!!

3. לעטוף את התינוק, להשאיר אותו בגובה האם ולחכות לעזרה רפואית.

ועוד דבר שעשיתי: ביקשתי מבעלי לקרוא לרופא, כי לא סמכתי על זה שהאמבולנס יבוא בזמן. בעלי אמר: מה להשאיר אותך לבד??? (א"א היה להתקשר לרופא, כי שבת והרופא לא זמין!!)

אמרתי לו שירוץ להגיד לשכן שיקרא לרופא.. כשבעלי הלך לשכן היה לי ציר לחץ עוצמתי, ופחדתי שלא אצליח להתאפק. צרחתי בקולי קולות את פרק כ'.....התחננתי לה' שייתן חיים בריאים לתינוק ולי!!

בעלי חזר עם טלפון ביד, והיה בקשר טלפוני עם מד"א עד להגעת הפרמדיק. 

נראה לי שהמשפט הראשון שאמרתי אחרי הלידה: "איזה מותק! זו בת!"

מדהים. מרגש. מלחיץ. עוצמתי! 

זה נכון שעל מזרן אפשר לחשוב רק ממרחק של זמן.

דווקא מתאים לי לחשוב על זה בכל מקרה... מזרן יקר!!!!!

את ממש מהממת, סיפור שמיימי לגמרי.

והבת בסדר, ב"ה?

מתי זה קרה?

מה זה חזקים?  כשיש לך ציר ואת לא מסוגלת לדבר או ללכת תוך כדי. 

כי אני גם חיכיתי קצת שיהיו "סדירים", בדיעבד מסתבר שהם לא היו סדירים מרוב שהם היו צפופים, רק לא הבנתי את זה באותו הזמן. 
וגם אני ילדתי בדרך לבי"ח. (ומעדיפה בלידה הבאה את המיטה שלי ) 

ילדתי תוך פחות מ3 שעות שעות מתחילת הלידה. 

ולא להסתכן בלידה ברכב או לעשות תאונה חס וחלילה

הדולה טעתה 

והכי חשוב שאישה תקשיב לעצמה ותפעיל שיקול דעת

גם לי כל 5 דקות כשזה סדיר זה פתיחה -8-9 גם בלידה ראשונה

מקסימום ישלחו הביתה או להסתובב קצת

תודה. אנסה למצוא את הספר.. 

דבר חדש. 

סליחה על התיאורים המגעילים. 

אחרי שהרופא בדק לי פתיחה בצורה מאוד , מאוד מכאיבה. לא יודעת מה הקטע.. הוא היה נחמד. 

כי המיילדת אמרה שיש לי 2 וחצי סנטימטר, והוא אמר שלא , שרק סנטימטר כי כבר עברתי לידה. 

הוא אמר שיש מצב שמחר (היום) תהיה לי הפרשה דמית חומה.

הקטע , זה שזה מעבר ל"הפרשה דמית חומה", זה לא היה פעם אחת, פעם ראשונה בצהריים והפסיק,

אלא גם בלילה כשהלכתי עוד פעם לשירותים, היה המראה הדמי בניגוב ועל התחבושת ראו יותר גרוע

ממה שהיה בפעם הקודמת.

זה לא דימום-דימום כמו וסת. אבל זה נראה לי יותר מהפרשה קלה. 

אין לי מושג מה לעשות.

בכלל קראת מה כתבתי שאת ישר קופצת ואומרת סטריפינג כאילו כל הרופאים הם מפלצות?

מההודעה ברור שזה לא סטריפינג. 

הוא שיחרר אותי הביתה . אמר שאני לא בלידה. כתבתי את זה בצורה ברורה בשירשור. 

למה ישר לקפוץ "סטריפינג" כאילו כל הרופאים הם סדיסטיים?

הם הוא היה עושה סטריפינג, הייתי מן הסתם עכשיו בחדר לידה ,

ולא מתלבטת בבית אם ללכת לבית חולים בגלל הפרשה דמית שלא ברור לי מה איתה. 

צודקת שלא כתבתי יפה.. 

אני צריכה לעבוד יותר על המידות שלי בתקופה הזו..

מצטערת.

אבל מצד שני, אם הרופא עושה סטריפינג, זה אומר שהוא מצפה שתתחיל לידה,

ולא לשחרר הביתה? לא.. ?

לי עשו סטריפינג במיון יולדות, ולמחרת עדיין הייתי לפני לידה, בלי שום התקדמות.

והתאור שלך נשמע לגמרי זה.

אז את מבינה שיכול להיות שזה מה שהיה

התיאור שלך התאים בול לתחושה ולתוצאות.

אבל לא שמתי לב שאת רק בשבוע 37, אז באמת לא הגיוני.

זה הליך שעושים אותו רק אחרי שעוברים את התאריך, או באמצע לידה אם היא לא מתקדמת.

אגב, סטריפינג גם לא חייב לכאוב!

לחברה שלי עשה הרופא מאוד בעדינות, לא כאב לה בכלל.

חזרה הביתה, וילדה למחרת.

(אישית אני לא בעד התערבות, אבל במקרה שלה - היא ביקשה את זה כדי לזרז)

העיקר -

שיהיה לך בקלות ובריאות ושמחה

ותגיעי בזמן הכי מתאים מבחינתך, והכל יזרום לך.

הרבה נחת ובריאות!

כשתתאוששי נשמח, אם תספרי חוויות....

שיהיה לך פורים שמח!

ו... פסח קל!!!

גם אני ילדתי פעם לפני פסח ויודעת מה זה....

אז - בהצלחה!!!

מה ילדת?

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש

ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....

וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..

עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו

(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)

התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.

אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.

אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...