בס"ד

"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו"

המון פעמים קשה לראות את הטוב של ה'

אני מכירה את התחושה מקרוב

לפעמים כואב כל כך ולעולם לא תדע איזה טוב יש בדבר

אבל פה מתחילה האמונה

אני כמאמינה

מאמינה שה' הוא מקור הטוב

והטוב רוצה להיטב

לכן הוא ברא ברואים עליהם ישפיע טוב

כדי להיות זכאים לטוב הזה

שם אותנו בעולם הזה

ונתן לנו תורה שתורה לנו את הדרך לחיות כאן

אם כל מטרת בריאתינו הייתה להיטב

אז וודאי שבסופו של דבר יהיה טוב

אם לא בעולם הזה בעולם הבא

(זה השלב שבו אני מרגישה חפרנית משפילה מבט והולכת נבוכה

רק משפט אחרון

ראיתי את השירשור הקודם שלך

ואני מכירה את המצב הזה וכמה קשה להשאר מאמין בו

אבל זה אפשרי

ואני בטוחה

שהנסיון הזה הגיע לך יחד עם הכוחות לצלוח אותו

בהצלחה)

אבל הוא לא רע אלי... להיפך...

והוא פשוט רע לאחרים שזה לא יאומן.

והם הרבה יותר ראויים ממני דווקא לטוב.

שייתן לי את הרע שהם מקבלים

הוא צריך להחליט אם הוא רק רוצה שהם יסבלו כי כרגע זה נראה שהסבל הוא סתם.

מה הוא מרוויח מזה?

ככה זה נראה.

אני לא רואה כאן תשובה, רק התחמקויות

אפשר ומותר לשאול שאלות. החג שהוא הבסיס לעמ"י- פסח- מושתת על שאלות ותשובות. ככה זה היהדות.

מה שכן-

צריך לדעת ולהפנים שלכל שאלה יש תשובה, אבל לפעמים אנו לא נבין את התשובה. זה לא אומר שהשאלה לא רלוונטית, שאסור לשאול אותה. זה לא אומר שאין תשובה לכל שאלה או שהתשובה היא התחמקות.

תשובות לשאלות יש- אבל לא נוכל להבין את כולם. מסיבה אחת ויחידה: הקב"ה הוא זה שברא את העולם. כך שההיגיון אומר שלפי גודל מעלתו של הקב"ה - כן התשובות. וכמו שילד בן שנתיים יסתבך אם ינסו להסביר לו תשובה לשאלה ברמה של כיתה א' או ח', כך גם בנ"א- כמנסים להסביר להם תופעות שהם ברמה אלוקית- קשה להבין אותם עד הסוף, אם בכלל.

בס"ד

אילו ידעתיו הייתיו

אנחנו לא אלו שמתעסקים בחשבונות האלו

ומזל שכך

הם גדולים עלינו

ממש לא.

בס"ד

אתה חושב שהיה יותר טוב להם לא להתקיים? כי לא. ואם לא- הרי לא משנה מה קורה עכשיו, זה יותר טוב מלא להתקיים. והוא לא חייב אף אחד אפילו את זה...

בס"ד

אני לא רוצה להיכנס כרגע לשאלה האם באמת סבל הוא רע או שלא, אתה מוזמן להרחיב בנושא בדיאלוג 'גורגיאס' שבכתבי אפלטון (חכמה בגויים וזה..).

אבל אני עדיין לא מבין מה פתאום אתה מניח שאם לאדם קצת רע ברגע מסויים ובר חלוף, אז לא היה שווה לו להתקיים.

מי אתה שתקבע האם לאדם היה יותר רע מאשר טוב במהלך חייו? מי הוא שיקבע את זה לגבי עצמו? הרי אין שום רגע שבו באמת האדם חווה סבל טהור, רוע ללא שום נקודת אור. אין לך שום סיבה לחשוב שאי הקיום, שבו אין טוב כלל הוא עדיף על פני קיום, ויהיו הקשיים בקיום זה אשר יהיו. ושים לב שכל זה לפני שאנחנו נכנסים לשאלת העולם הבא והשכר. אני בכוונה נמנע מהשאלה הזו, כי אני לא יודע מה יש שם, מה היה שם ומה יהיה שם ולכן אני מעדיף לדבר ולהוכיח את עמדתי מתוך הנתינים המוכרים לי, לך ולכולנו כרגע.

בורא העולם לא ברא אף אחד כדי שיסבול. אני לא יודע למה הוא ברא כל דבר ודבר. אבל אם הוא עשה משהו, אין לי ברירה אלא להניח שזה טוב.

 הרי אם היה מתגלה אליך עכשיו הקב"ה ואומר לך "אתה צודק, טעיתי ועכשיו אני אתקן את דרכי ואחזור בתשובה ואהיה יותר טוב לאנשים. לכל האנשים" מה הוא יצטרך לעשות כדי לרצות אותך? הרי ככל שיתרומם מצב האנשים הדרישות שלך יעלו בהתאם...

תראי מה הגבתי לבת של הקב"ה.

הסברתי לה שאבא שלה אולי מבין יותר ממני, אבל אני חי עם המושגים שלי אז מה שהוא אומר לא רלוונטי אלי כרגע.

אני דווקא חושב שיש מקומות שהאדם חווה רק סבל טהור. שבהם אין טוב.

אם לא הייתי מתקיים, לא הייתי סובל, הייתי נשאר הכי קרוב לקב"ה (הטוב המוחלט).

למה הוא היה צריך להוריד אותי לפה ולתת לי לסבול?

אם הקב"ה היה בא ומקשיב לי, לדעתי הוא היה צריך פשוט למנוע סבל מיותר. זה הכל.

בס"ד

אני רק מציב עובדות.

והן: הקב"ה ברא את העולם בצורה מסויימת. אתה יכול להניח אחת משלוש ההנחות הבאות:

• הקב"ה טוב.
• הקב"ה רע.
• לקב"ה לא אכפת.

אם הקב"ה טוב- אתה פשוט צריך להזכיר לעצמך כל הזמן ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד" ולהתעלם ממה שנראה לך. אני לא אומר שזה קל, אני רק אומר שזה לא מורכב ואין צורך בהסברים נוספים.

אם לא- אין לי מה לדבר איתך.

עכשיו, אפשר לנסות ולהתקדם שלב נוסף, אולי לא נצליח להגיע לשום מקום, אבל אתה מוזמן לנסות לעזור לי. בכל אופן החלטנו כבר שמספיק לנו לזכור שה' טוב.

אם לא היית מתקיים- לא היית מתקיים. לא היית קרוב לקב"ה, לא היית כלום. פשוט לא היית מתקיים. בגלל שהחלטנו כבר שהקב"ה טוב, כל קיום, ולו העלוב והרע ביותר, הוא קרבה מסויימת אליו. ולכן הוא יותר טוב מלא להתקיים. אתה רוצה יותר מזה? למה? מישהו חייב לך משהו? אתה הרי צריך להיות אסיר תודה על מה שניתן לך גם ככה בחסד גמור.

ושוב נחזור על השאלה הקודמת שלי: לפני כמה מאות שנים אנשים היו מתים ברחובות מרעב, כשלידם היו אנשים שלא ידעו במשך כל חייהם מה זה מחסור. אנשים מתו ממחלות שהיום לא מונעות מבנאדם אפילו מלהמשיך את שגרת היום שלו, אני מניח שאני לדוגמא ללא הידע הרפואי והיכולות הרפואיות של היום הייתי עיוור מוחלט אם הייתי בכלל חי. והאמת שגם היום אלו פני הדברים במקומות לא מעטים בעולם.

האנשים האלו- אם תציג בפניהם את החיים שלך (או של מי שעליו אתה מדבר) ותשאל אותם כמה סבל מיותר יש בחיים האלו לפי דעתם, מה הם יגידו לך?

ואתה חושב שאז אנשים היו מעבירים את כל ימיהם בלבכות את מר גורלם? אני בטוח שלא יותר מאשר היום.

ולהפך, אם ניקח את כל הצער והסבל המיותרים שעליהם חשבת כשכתבת את מה שכתבת ונבטל ונמחק אותו מהעולם. איך יראה העולם? יותר טוב, אין ספק. אנשים יסתכלו אחורה לימינו ויחשבו את מה שאנחנו חושבים על העת העתיקה. אבל האנשים ירגישו יותר טוב? הם יתלוננו בדיוק באותה המידה.

אני כותת וכותב ומרגיש שאני מפספס משהו. אבל אני עדיין חושב שכתבתי דברים נכונים. הבעיה היא שאני לא יודע מה בדיוק פיספסתי. בכל אופן אני חושב שההתחלה מספקת. אין צורך להבין את סיבת קיומו של הרע, אין יכולת להבין את סיבת קיומו של הרע. ולכן לא אכפת לי מה סיבת קיומו של הרע.

יש מקום שבו פשוט טוב.

לא אמרתי שה' צריך לתת לנו יותר ויותר מותרות ולספק לנו את התאווה, רק שלא יהיה לנו רע.

יש הבדל.

וכשלא יהיה רע אנשים לא יתלוננו, ומי שיתלונן הוא טיפש. אז נכון, עכשיו טוב יותר, אבל אני רוצה שיהיה הכי טוב.

כשלא התקיימתי, הייתי חלק מהקב"ה, כמו עכשיו. אם השאיפה היא להיות קרוב אליו כמה שיותר, אז כן, יותר טוב שלא היה בורא עולם בכלל (כל מה שיש זה הוא, וכשאין כלום הכל הוא בצורה הכי קרובה אליו).

אבל לא יכלת לשמוח בטוב הזה כי הוא היה חיצוני עבורך. ע"י זה שהעולם נכנס בכל מיני הגבלות וצמצומים, יש לך קשר אליו, ואתה יכול לשמוח בחלקך. "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך". ועיין בפסקה זו. (וגם בפס' לו באותו פרק יש דבר קשור, איני יודע אם יענה לך על השאלה, אבל ממליץ לך לראות.)

"נח לו שלא נברא יותר משנברא", אבל לא תמיד מה שנח יותר הוא טוב יותר.

וזה מה שהיה לפני שנבראנו

ואז אתה חי חיים אומללים של בריחה מעצמך. כי עולמך מלא באהבה ואתה לא יודע מה אתה אוהב (היסוד ליראה זה הכרת האהוב והערכתו), ואין לך שום דרך להשיג את הדבר שאתה כל כך אוהב. אתה לא מסוגל לפנות ולקחת ממנו, כי הוא גדול עליך. (נהמא דכיסופא, בתרגום למושגים קצת שונים.) כשאתה מגיע למדרגה של יראה, אתה מסוגל להעריך את הדבר וממילא אתה יכול ליצור איתו קשר, ולהתענג באהבתו. היראה לא מדברת על איזשהו אינסוף שנמצא איפושהו בעולם, אלא על מנהיג שקשור אליך, תקיף ובעל היכולת ובעל הכחות כולם, שחי איתך על כל צעד ושעל, ויש קשר בינו לבינך. ממילא אתה יכול להכיל את האהבה.

לכן הגמ' אומרת -"ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר " ועתה ישראל מה ה' א-להיך שואל מעמך כי אם ליראה". אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? והא"ר חנינא משום ר' שמעון בן יוחי אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר "יראת ה' היא אוצרו" אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא דאמר ר' חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול"

זה כל מה שמבקשים ממך, כי אהבה הקדוש ברוך נותן בלי סוף, אבל אתה צריך לאצור בכלי את האהבה הזו, ולכן אתה צריך ליראה את ה', ולאהוב מתוך יראה, ובזה אתה מכניס את האהבה אליך.

וכשהיראה תהיה שלמה, אז יעבור הרע מהעולם הזה גם כן, כי יהיו לאדם הכלים הנכונים להשיג את רצון ה' לבדו, ומתוך זה ההשגה תהיה שלמה ובלי שום סתירות, לא רוחניות ולא גשמיות.

ובסוף, תהיה תחית המתים, ותהיה אחדות מוחלטת בין מה שלפני למה שאחרי.

(ואגב, הגמרא אומרת שאיוב היה כופר בתחית המתים, היינו בעצם שהיתה חסרה לו ההכרה באחדות בין החיים למה שמעליהם, ולכן הוא העדיף את המוות וכעס על הקדוש ברוך הוא שברא אותו. ואע"פ שעדין לא הגיעה תחית המתים, כבר עכשיו יש קשר בין החיים לבין המוות שנובע מאותו הכח שיאחד אותם בעתיד.)

וחשוב לציין כאן עוד נקודה. הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם עד שברא את התשובה.

כי באמת אם יכולים להיות דברים מקולקלים בעולם, אז יש בעיה לברוא את העולם, כי לא שייך שה' יעשה דבר מקולקל, אבל אחרי שה' ברא את התשובה, סופו של דבר שכל החטאים והצרות יעברו, ומה שיישאר זה רק אנשים קדושים וטהורים שעובדים את ה' בכל לבבם. אם כן יש תיקון לכל דבר. וכמו שיש תשובה על החטא שאחריה הזדונות נעשות כזכויות, כך יש גם תשובה על הצרות שהאדם עבר, וכל הצרות הופכות בעצמם לאור לאדם, והוא מבין שמה שהן היו צרות זה רק בגלל חסרונות שהיו מצד בני האדם ביכולת שלהם לקיים את רצון ה' להיטיב להם, וממילא הטובות ירדו לעולם בצורה מפורדת שבה כל דבר בפני עצמו הוא רע, אבל סופם להתחבר יחד ולהתהפך לטובה.

בס"ד

וזו שאלה לא לגיטימית. ואין לנו יכולת או צורך לענות עליה

לגיטימי לשאול על המציאות שלנו. ויש מה לשאול. ואז באמת צריך לענות.

לא היית פה המון זמן!

תודה רבה

בס"ד

שתי דברים

1. מה אתה מגדיר כטוב?

יש אדם ששוקלוד ירגיש לו טוב

יש אחר שחיבוק יעשה לו טוב

ושלישי שלראות אדם מוצא להורג יעשה לו את זה

מה מהם טוב?

2. אתה לא רואה מה טוב במה שהוא עושה כי הראיה שלך מוגבלת

רק דוגמא לכמה שאנחנו לא מבינים

רק מנקודת מבט מסוימת שכרגע לא נגישה לך

אבל אולי תהיה נגישה בעתיד

ואולי אף פעם תוכל לראות את הטוב

עכשיו זה עניין של אמונה

1. מה שטוב לי ולא רע לאחר אין סיבה שה' ימנע אותו ממני.

אלא אם כן עשיתי משהו רע או שהוא סתם נהנה למנוע ממני טוב.

2. שוב, הפעם בהרחבה:

כאדם, מה שאני רואה הוא טוב ורע אנושיים. אם כל החיים שלי מה שאני רואה הוא רע לפי הראיה שלי, אז, סליחה על הביטוי, מבחינתי אלה היו חרא חיים.

לא משנה כמה טוב אלוקי היה בהם.

אז בגלל שאני כזה מצומצם ורואה רק מה שאני עצמי מגדיר כטוב ורע, המושגים "טוב אלוקי" ו"מהלך אלוקי" לא רלוונטיים בכלל אלי כרגע.

יש מבינה?

בס"ד

1.יש טוב שסופו לשות לך רע

או טוב שאין בו מטרה בשבילך

למשל אתה יכול לזכות בלוטו

להפסיק ללמוד בבית ספר

ואז יגנבו ממך הכל

וגם לא יהיה לך כסף

וגם לא השכלה כדי להתאושש

2.אתה צודק

ממבט אנושי החיים יכולים להראות זוועתיים

ויכול להיות שלא תראה בעולם הזה מה היה הטוב של ה'

כאן מתחיל הניסיון האמוני

לסמוך על ה' שלמרות שאתה ממש לא יודע

והכל רע לך הוא מסדר את העניינים

ולקבל את הרע יחד עם הטוב כדברים שה' נותן

1. אפשר להגיד את זה על כל דבר.

שייתן לאנשים גם שכל לשמור על הטוב. זה חלק מהטוב.

2. אני מאמין, אבל מבקש ממנו שיפסיק עם הרע.

זה לא מגיע לי (לצורך העניין).

הכל לטובה זה מעורפל מאוד...

ואם אני רואה שדורות הדבר הזה לא הוציא שום טוב, איפה הטוב מסתתר?

בסוף העולם?

אבל אני פונה למנהלים. עם כל ה"הבנה" ה"הכלה" וה"סבלנות" האם יש מקום לאמירות כאלה בפורום?

@פיתה פיתה

@@cookie_monster

@@Short Shadow

וסתם בכללי. באלי לצרוח- איזה מלך טוב ה'!!!!!!!!!!! 

למה?

כי מה אתה?

דבר שנוצר מטיפה וחוזר לעפר עוד כמה שנים.

מה הקב"ה?

אני לא אכתוב אבל- תחשוב רגע איפה נגמר המקום שלו.

איפה אפשר לומר "כאן הוא לא נמצא"

מתוך המסקנה שאני בטוח שהגעת אליה-

האם אתה יכול לומר "מה הוא חשב לעצמו"?

לא.

כי הוא לא חושב ואנחנו לא יכולים להבין אותו.

תחשוב על זה.

אז נכון, הוא לא נותן לאדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.

אבל למה להתעלל ככה ביצורים שאתה עצמך יצרת?

לא נמאס?

אני לא אומר שהוא לא נמצא (שוב), הוא שם.

אבל הוא לא עוזר אלא עושה רע.

את זה להרגיל לחיים.. ללמד.. תחשוב בלי כל מה שהוא עושה, איך היית עומד? מה רע שהוא עשה עכשיו? שנזכרת בזה...?

להבין למה...

זה מה שהיא אומרת.

קורים כל מיני דברים לאחרים. אני רק מנסה לעזור להם.

ובסדר, הוא רוצה לחשל אותנו לחיים, אבל יש גבול...

שלא יחשל אותנו למין משהו נורא שעומד לקרות, שפשוט הנורא הזה לא יקרה.

אם החישול כל כך נוראי, אני לא רוצה לדעת מה ה' מתכנן...

למה להתחיל בכלל ברע?

אי אפשר להסתפק בטוב למי שמגיע לו?

אפילו התשובה של איוב (רע לצדיק כדי לבחון את אמונתו) לא מספיקה.

חסר בה משהו.

לא הגיוני שאדם יסבול ייסורים גם אם לא עשה שום דבר רע רק כי ה' רוצה לבחון אותו.

נראה שה' רע... למרות שאני יודע שבסוף אחזור לאהוב אותו.

איזו תשובה יש לרע?

מה זאת אומרת?

ברור שהוא יכול לעשות רע, הוא יכול לעשות הכל.

למה שלא פשוט יעשה טוב?

וה' עושה לאנשים רע במושגים שלהם.

אז מה אם זה טוב במושגים שלו

אבל זה שאני לא מבין כלום אומר שאני לא צריך לחפש?

יותר מזה, אם הם ידעו את זה, למה שאני לא אגיע למסקנה הזאת אם אחקור?

אבל פורום של מתבגרים הוא לא המקום שיענה עליהן.

למישהו שיכול לפתור

ממש מוזר לי שאין חוקים לפורום (סגור דיון צדדי)

צריך ללכת למקום יותר שורשי.

[סלח לי על האורך, אך אני חושבת שאלו דברים חשובים מאוד. הקדשתי זמן רב בתגובה הזו, ולכן אשמח שתקרא אותה עד הסוף בעיון]

לשאלות טובות צריך תשובות טובות. אני מאמינה שצריך להתמודד באומץ עם שאלות כאלה ולא להסתפק בתשובות חלקיות.

התלבטתי אם אוכל לכתוב על נושא כ"כ מורכב, אך אנסה לתת תמונה כללית, אע"פ שאינני בקיאה גדולה. אלו דברים ששמעתי מרבותיי.

כמובן שזהו רק קצה קצהו של הנושא, וראוי וכדאי להתאמץ לעמול לחפש תשובות עוד יותר מעמיקות ומדוייקות. (אם אתה מחפש איפה אפשר למצוא תשובות לשאלות מן הסוג הזה, באתר מכון מאיר יש שיעורים מצויינים לאור תורתו של הרב קוק שבד"כ נותנים תשובות שמניחות את הדעת מכל הבחינות.)

מהו העולם שאנחנו חיים בו, לשם מה נברא?

יש לזה תשובות שונות, אך סביר להניח שהן לא תמיד מספקות.

לשאלות מן הסוג הזה קרא ר' נחמן 'קושיות שאין עליהם תשובה'. אלו שאלות של אבסורדים במציאות. כגון: אם הקב"ה מושלם, מדוע 'הזדקק' לבני אדם? שהרי אם יש צורך במשהו, כלומר שהוא בא למלא חסר. אך אנו מאמינים שהקב"ה לא באמת 'צריך' דבר. וכן קושיות נוספות - קושיית הזמן (מול הנצח של הקב"ה), שאלת הבחירה החופשית ועוד.

חוסר היכולת להבין את הסוגיות האלה עד הסוף הוא לא מקרי. זו כמובן איננה התחמקות.

אלו הן שאלות שנוגעות ביסוד הבריאה, ואנו, כבני אדם מוגבלים בחומר וזמן לא יכולים לתפוס דברים שהם נצחיים.

אלה סוגיות מאוד עמוקות ומורכבות של תורת הסוד, שכמובן אינני מתימרת להבין בהן. אך צריך לדעת שהסוג הזה של שאלות קיים, ואם מקבלים תשובה שאומרת שלא ניתן להבין, זוהי אכן האמת. כמובן שאפשר לחפש תשובות, והן ישנן, אך הסבר מושלם לא יימצא, כתוצאה מהפרדוקס של קיום העולם.

שאלת הטוב והרע בעולם צריכה להתייחס להגדרת "טוב" ו"רע". בשורש, כדי לדעת מהם טוב ורע מוחלטים, צריך לדעת מהי תכלית העולם.

אם יש מטרה מסויימת לעולם, אז מה שמקרב אל המטרה הוא טוב, ומה שמרחיק הוא רע.

כפי שהארכתי למעלה, לשאלת תכלית העולם אין תשובה מוחלטת שאנו יכולים להבין כבני אנוש. רק הקב"ה יודע את התכלית של העולם בצורה המלאה והמושלמת.

הקב"ה מכוון את העולם אל מטרתו (אם לא, מדוע בראו?). מכיוון שכך, מעשיו, בראייה כוללת עליונה הם טובים.

הראייה הכוללת, רואה את המציאות כמארג חיים אחד גדול, לא כאוסף פרטים חסרי קשר ביניהם. ראייה כזו, מושלמת, שרואה את המציאות בצורה אמיתית ומלאה יודעת מהם טוב ורע מוחלטים.

אז מדוע יש רע בעולם?

משל ידוע הוא, על הגוף בהשוואה לעולמנו (שהרי "האדם הוא עולם קטן").

הגוף מורכב מאיברים שונים, שמתפצלים לאינספור חלקים שכל אחד פועל את פעולתו, אך בראייה כוללת הם מרכיבים גוף שלם.

כידוע הגוף מורכב מאיברים שניתן לדרג אותם עפ"י הקריטיות שלהם לקיום החיים. את הלב והמוח, לא ניתן להשוות ליד (כיוון שהגוף יכול לתפקד בלעדיה ח"ו), ואת היד לא ניתן להשוות לציפורן כנ"ל.

אם לגוף יש חולי באיבר מסויים, כלומר ששלמותו נפגמה, לעיתים הטיפול באותו איבר עשוי להזיק לאיברים אחרים, פחותים בהכרחיותם.

יש להדגיש - מבחינת הפגימה בשלמות, באותה מידה שגוף חסר מוח הוא גוף ששלמותו חסרה, כך גם גוף חסר ציפורן איננו מושלם. לתפקוד מלא דרושים כל האיברים. אך לצערנו המציאות לעיתים מאלצת אותנו לבחור בין חלקים בגוף, ואז נאלץ לעשות את הבחירה הטובה ביותר. אין הכוונה שזו בחירה מושלמת, אלא הרע במיעוטו. כמובן שיהיו חלקים שייפגעו מאותה בחירה.

אם נחזור לנמשל, העולם הוא גוף אחד ענק. כל פרט במציאות, מהאדם ועד גרגיר החול, חשוב. אך יש דירוג בחשיבות, כאשר קיום של שני דברים שונים סותרים. ואז ניאלץ לעשות את הבחירה הגרועה פחות.

כאשר יש ליקוי במציאות (העולם עוד לא הגיע לשלמותו), וישנה התנגשות בין שני ערכים חשובים, כתוצאה מבחירה בערך הגדול יותר, הערך הקטן ייפגם.

כאשר יש במציאות בעיה, הקב"ה 'עושה את שיקוליו', ובוחר באפשרות הכי טובה.

לעיתים היא כואבת, ואפילו כואבת מאוד.

אך היא נובעת מהסתכלות כוללת יותר, שרואה את העולם באופן המלא והמושלם, יודעת את מטרתו, ולכן לעיתים נאלצת לגרום ל'רע', שהינו חלקי.

לכן האמירה שכל מעשיו של הקב"ה טובים, אין בה כדי לסתור קיומם של רע וכאב. זוהי אמירה של הסתכלות עליונה יותר.

אין הכוונה לומר שייסורים הם דבר טוב. אך צריך לדעת שהמציאות מורכבת עשרות מונים מראייה סובייקטיבית של אדם פרטי.

ראייה כזו, היא ראייה ענוותנית. ראייה כזו דורשת הבנה שאנו לא מבינים הכל. אנחנו פרט אחד מתוך מציאות אורגנית גדולה.

מתוך ראייה כזו, ש"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", ניתן לנסות להבין מעט מהנהגת ה' בעולם.

אך אין אנו מתנים את ההכרה בטובו של ה', בהבנתנו את דרכיו.

שתהיה הצלחה גדולה!!

כמובן שאם לא דייקתי עד הסוף אשמח שיתקנו אותי

בציפייה לגאולה השלמה.

הכל היה מושלם כשרק ה' פה.

זאת הטענה שלי, ואת צודקת, אני באמת לא מבין למה הוא ברא עולם.

אבל הוא ברא אותו.

הוא ברא אותו, אולי בלי תכלית.

כל זה לא משנה כלום כי אני נמצא כרגע בעולם, ואני נמצא בו רק לתקופה של 0-120 שנה, ככה שזה מה שאני רואה, מרגיש, חווה וזהו.

אם יש רע שלא נפתר בתקופה הזאת ושלא בא בגלל משהו רע שעשיתי, מבחינתי הוא רע וזהו. אין בו טוב.

אז למה ה' הנחית אותו עלי?

זאת שאלה שצריכה להיות לה תשובה, הרי את בעצמך מאמינה שה' לא עושה דברים סתם.

הראייה הכוללת זאת תשובה לא מספקת כי ה' יכל לבחור אנשים אחרים ש"מגיע" להם רע בשביל להשיג אותה.

עייני רמב"ם בהלכות ע"ז אם אני לא טועה, לגבי למה המצרים נענשו.

גוף יכול גם להתקיים בצורה בריאה ואז אף איבר לא יסבול.

אם כל האיברים פעלו נכון, הגוף צריך להיות בריא ובסדר.

מעבר לזה, אם הרגל בעטה בשולחן ועכשיו היא כואבת, היד לא תתחיל לדמם.

אני מקווה שאני מובן.

מי אמר שבשביל להשיג את הטוב חייבים שיהיה רע למישהו?

ה' הרי יכול הכל, אני בטוח שיש לו פתרון גם לזה.

בכל אופן תודה רבה

צום... וזה.

אבל זה לא כ"כ מסודר לי בראש, וגם העלית נקודות שאני רוצה קצת לחשוב עליהן ולא סתם לזרוק סיסמאות.

אז בע"ה תשובה מאוחר יותר.

צום קל!

חשבתי על זה, והגעתי למסקנה שזה די בעייתי לענות לטענות האלה כפי שהן נכתבות.

יש מקום לשאלות, יש מקום לנסות להבין.

עם זאת, כאנשים מאמינים אין מקום לשאלות מתוך הנחות יסוד שסותרות את עיקרי האמונה (כפי שאני77 כתב).

הקושיה יכולה להיות אותה קושיה, אך להישאל ממקומות שונים לחלוטין בנפש.

הדרך הראשונה, זו הדרך שבה כתבת בשרשור הזה, והיא דרך שיוצאת מנקודת מבט ספקנית.

הדרך השנייה היא אמון מוחלט בקב"ה.

דווקא משום שיש בנו אמון מוחלט בטוב האלוקי, אנחנו יכולים לשאול על הרע.

בעצם, הקושייה היא שמצד אחד אומרים ש-ה' הוא טוב, ומצד שני יש רע בעולם.

אם אדם לא מקבל את ההנחה הראשונה, אין מקום לשאלה, כי אין לו שום סתירה.

אי אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו, צריך לבחור -

או לשאול את השאלה (ולצאת מנקודת הנחה ש-ה' הוא טוב),

או להיות ספקן לגבי טובו של ה' - ולכן לא לשאול.

משום מה, זה נהיה לגיטימי שגם אנשים מאמינים מקשים קושיות על הקב"ה מתוך ספקנות.

כאן חייבת להיכנס ההבנה שעם כל הרצון הטוב (והחיובי!) להבין את דרכיו של הקב"ה,

אסור שזה יעשה מתוך התרסה, אלא מתוך הנחה שאם אני לא מבין, הבעייה בי ולא בו.

רק כך ניתן לנסות לגעת ולהבין.

אני חושבת שהתשובות לשאלות עצמן בסופו של דבר הן פחות קריטיות מאשר ההבנה הזו.

כי את הקב"ה אף פעם לא תבין בשלמות. ולכן אם תמשיך לשאול מתוך ראייה כזו, לעולם לא תוכל באמת להאמין בו.

וגם ברגעים שתחשוב שאתה מאמין בו, זה לא יהיה שלם, כי זה תלוי בדבר - ההבנה שלך אותו. וכל שאלה תערער לך את כל הבניין.

אמונה כשמה כן היא - אמון. לתת אמון בדבר אע"פ שלא הבנת כל פרט ופרט.

ולעצם העניין - 

אתה שואל מדוע ה' בוחר להנהיג את העולם בדרך שבה יש רע, כשהוא יכול להיות טוב מוחלט.

אז העולם באמת נברא טוב, אך מאז חטא אדם הראשון הוא ירד ממדרגתו, והרע נכנס לחיינו.

העולם כבר לא מושלם, האדם כבר לא נצחי, ותפקידנו הוא לשכלל את העולם ולהצעיד אותו לשלמות הנכספת, מחדש.

באמת המטרה היא לתקן את הרע שיש בעולם, עד שיגיע לטוב המוחלט.

אפשר לשאול על זה עוד הרבה שאלות, ובאמת זה נושא מורכב ולא פשוט. בגדול זה מה שכתבתי.

גם לי בעצמי הסוגייה עוד צריכה להתברר יותר לעומק.

אני גם חושבת שכדי להגיע להבנה יותר עמוקה בזה, תגובה בפורום לא מספיקה, צריך לשבת וללמוד את ההתייחסות של חז"ל ות"ח לנושאים הללו, לשמוע שיעורים ולקרוא ספרים. אי אפשר להבין על רגל אחת..

יכול להיות שבכלל הדברים שלי לא רלוונטיים.

ככה קלטתי את התגובות שלך, ואני מקווה שמשהו פה יועיל.. אם לא, מצטערת

הטוב לעומת זאת זה מציאות שמשביעה את הרצון.

הקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב, כי הוא קבע מה רצוי, ונתן לנו את כל הכלים למלא את הרצון בשלמות.

אנחנו לעומת זאת, לו יצוייר שנמציא לעצמנו רצון, לא נוכל לספק אותו, ונישאר במציאות של רע. לכן כשאנחנו מנסים לסמוך על עצמנו, או שהרצון שלנו שונה משלו, לא תהיה לנו אפשרות להשביע את רצוננו.

ואם תשאל, למה אינו רוצה להשביע את הרצון שלנו?

זה בגלל שהרצון שלנו הוא חלקי בלבד, ואנחנו עצמנו מתנגדים פעמים רבות אחד לשני, ולכן א"א להשביע את רצונו של כל אחד ואחד. ובאמת במקום שיש שלום, אין שטן ואין פגע רע, ושנאת חנם שקולה מפני זה כנגד שלוש העבירות החמורות.

בנתיים, היסורים והסבל עוזרים לנו, כי הם מעלים את הרצון שלנו למקום גבוה וטהור יותר, שקרוב יותר אל המציאות של הטוב האלקי והנצחי שלא יפסק לעולם. (בעצם זה שיש משהו שמתנגד לרצון החלקי והחלש שלנו כרגע, אנחנו נאלצים לזקק את הרצון לבררו ולהעלותו ולעשות אותו יותר ויותר טוב.)

"וכל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה שנא' "התרפית ביום צרה צר כחכה" ".

כי התורה משוה בין הרצון שלנו לרצון של הקדוש ברוך ונותנת לנו כח לראות איך כל העולם מונהג על ידו בדרך טובה. ומכל מקום, הקדוש ברוך הוא איתנו בצרתנו.

תודה!

זה שאיפה לשלמות.

לה' אין רצון, הוא שלם, אז שיעזור לי לקיים את הרצון שלי.

לא רצון שפוגע באחרים, אלא רצון אמיתי לטוב.

אנו צריכים לתקן את נפשנו , רוחנו ונשמתנו , ולכן אנו בעולם. בשביל תיקון יש לנו תורה ומצוות ומעשים טובים .

עד שהנשמה לא תתקן לגמרי -היא צריכה לחזור לעולם ( מה שנקרא גילגול). הייסרים הם חלק מהדרך להביא את האדם לקירבת אלוקים , ולתקן. אם לאדם רק טוב הוא שוכח להתפלל מכל הלב וכו'. הקב"ה עושה הכל לטובה . אם הקב"ה מביא יסורים , זה לטובה , כדי שהנשמה תזכה לשלמות ע"י כך. ואז יהיה לה תענוג אין סופי בקרבת אלוקים .

צריך להסתכל בצורה רחבה על הדברים. העולם הזה הוא הכנה להמשך , לעולם הנשמות, לתחית המתים . יכול להיות שבמקרה מסויים , אם האדם לא יזדכך ע"H ייסורים - הוא לא יהיה מוכן לתחית המתים , ולכל הטוב האלוקי שהקב"ה רוצה להשפיע . לכן הייסורים לטובתו.

העניין זה להפנים את הדברים , כי הרגש מתנגד לפעמים . בהצלחה רבה

מה מטרת הייסורים?

הוא רוצה שאתה תרצה את מה שהוא רוצה, ואז תהיה שלם גם כן, וגם הרצון שלך יהיה שלם, ויתמלא בלי שום רע.

(אפילו אם תשיג רק חלק מהרצון, אבל תשיג אותו בשלמות, ותגיע למקום כזה, שהרצון שלך ילך ויגדל, ויכיר את הרצון האלוקי יותר ויותר, וככה תלך ותוסיף שמחה בטוב האדיר שמתגלה לעיניך ואתה חי בו.)

ולפעמים, הוא רואה שהדרך לעשות את זה היא לייסר, גם כדי שכחות הנפש שלא פיתחת בשלמות לא יהפכו לרעים ומזיקים, וגם כדי שהנפש שלך תתעלה מעל המרחב המצומצם שבו אתה חי את הרצון שלך, שאינו שלם ולעולם עלול ליפול לחטא ולהיות רצון רע ומושחת, למקום של קדושה שבו אתה דבק ברצונו, ושום דבר כבר לא יכול לקלקל אותך או להזיז אותך, וגם שכרך יהיה נצחי ואדיר. יסורים של אהבה. היסורים מסלקים מהאדם את הכח הפוטנציאלי לרצות את הרע, מכיון שהוא מכיר במגבלות הרצון, ומבין את ארעיות הרצון האנושי ודבק בה' לבדו.

(וכל זה, זה דוקא אם הרצון שלך כרגע אכן שלם וטוב, אבל אם הרצון שלך כרגע חסר ועלול להזיק, אז ודאי שצריך לנקות את החלק הרע הזה, וזה לא תמיד נראה בצורה בולטת, זה יכול להתבטא גם בדברים קטנים וזעירים, וכל נטיה רעה ואף דלה שבדלות נשפטת לפני ה'.)

אבל לא קראתי הכל בעיון.

א. כמו שכבר כתבו, זה לא דיון לפורום של מתבגרים שבעצמם מבררים עכשיו את הדברים האלה.

ב.אתה לא מבין את הקב"ה, כמו שקראנו היום בבוקר בהפטרה(ישעיה,נה ח-ט) "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם ה': כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם"

אני חוזר- זה לא דיון לפורום כזה ( גם התשובה שלי-  בטוח לא תספק אותך)

נמצא כבר מקום לדיון רציני על זה.

בינתיים אני פותח את זה כאן כי זה מה שאני יכול

רק שזה יכול להיות בעיה אם כדי לפתח את המחשבה משתמשים באמירות כמו זו שפתחה את השרשור.

צריך להזהר מלהניח הנחות יסוד שאינם תואמות את המוסר הפשוט או התורה, שמטרתם לבסס את הקושיה. (וזה יותר ענין של ניסוח)

ואם יש סתירה בין המוסר הפשוט לתורה, או בתוכם, אז צריך להציג את שתי העובדות הידועות כבר על פיהם, ומתוך זה לשאול איך הדברים מסתדרים.

למשל-

אם הקדוש ברוך הוא רוצה רק להיטיב, והוא שלם ומן הסתם יכול להיטיב בלי הגבלה מסוימת, למה צריך בעולם דברים רעים שאנחנו לא רוצים בהם?

בעיקרון, יסוד התשובה הוא שההגבלות עצמן הן חלק מהטוב. הן עוזרות לאדם להגדיר את הטוב, ומתוך כך להכיר אותו ולשמוח בו. כשהאדם נפגש בדבר בלתי מוגבל, אין בו העוז להביט בטובו, כי הרצון שלו לעולם לא יתחיל אפילו לשבוע מהעושר האדיר שנגלה אליו. לכן צריך שלא יהיה נהמא דכיסופא, אלא משהו שהאדם הכין לו כלים בעצמו ויכול לשמוח בחלקו.

הוא טוב להם לדברים אחרים

גם אם אתה לא רואה את זה

מי אנחנו ומה העיניים שלנו מול בורא עולם..

חפשי

אבל המשבר בונה אותך לקראת המשבר הבא והכאב הבא.

למה צריך להיות "הבא" בכלל?

(האמת שיש לי תשובה לזה אבל אני לא עומד לעשות לך חיים קלים ואני רוצה אישוש חיצוני).

התשובה שלי היא שיש רע בלתי נמנע כמו למשל מוות של קרובים, אז הרע שלפני מכין ומחזק לקראת רע בלתי נמנע כזה.

בס"ד

כל השאלה מוטעת מההתחלה ואתה מסרב להקשיב

זה שאנחנו לא יכולים להבין את מעשי ה' זו לא התחמקות

זו אמת פשוטה

כמו שלפרח כלנית אין דרך לפתור משוואה מתמטית

אנחנו לא יכולים להבין

מי שמסוגל להסתכל על העולם במעט ענווה יראה את זה

בס"ד

התשובה היא הבנה שה' רואה דברים שאנחנו לא

יש סיבה לכל דבר גם אם אנחנו לא מבינים אותה

ענווה היא לא בורות

ענווה היא ההבנה שיש דברים שמתקיימים גם כשאנחנו לא מבינים אותם

תחשבו עלזה...

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!