ואז לשמור אותן בארון? וכל פעם להוציא קצת ולתת לילדים?

ואפילו אם הם מקבלים את זה ישר לידיים, את מבקשת מהם הכל ואומרת ששומרים את הממתקים לשבת

שבת היא לא הרבה זמן אחרי פורים, כך שהם יכולים לקבל את זה בכיף ולא בהתנגדות יתרה..

בהצלחה!

אל תקחי ללב שאמא שלך מביאה להם ממתקים, אולי היא חלמה שיהיו לה נכדים כדי לפנק אותם בזה (כי בטח זה מה שהיא אוהבת ומפנק אותה...)

אולי היא חושבת שיש להם חסך של שוקולדים... חחח

האם אפשר לומר לה בצורה ברורה, חד-משמעית, עד כמה זה מזיק לילדים? עד כמה עליה ניכרת ברמת הסוכר גורמת להם להיות ממש פעלתנים מדי, ברמה שלא טובה להם ולך?

אם לא, או אם אמך כבר יודעת (וגם אם כן אפשר לומר, בעצם)- אני הייתי מודה לאמא על הנדיבות שלה, אומרת לה כמה זה יפה מצידה, ומסבירה לה שבגלל שיותר מדי ממתקים בבת-אחת משפיעים לא טוב על ילדייך, את רוצה לקבוע את המינון שבו הם יקבלו את הממתקים. יש כאן פשרה, בעצם. מצד אחד, כל הממתקים והחטיפים המיועדים לכל ילד יגיעו אליו (בסופו של דבר). מצד שני, הילדים לא יקבלו "הפגזת סוכר" אלא "תוספת סוכר זמנית והדרגתית", כזו שלא תוציא אותם מאיזון תזונתי והתנהגותי.

מה דעתך? פתרון אפשרי?

נקודה קטנה שעלתה לי..

אני חושבת שאולי זאת הדרך של אמא שלך לתת לנכדים שלה, יכול להיות שזה חלק משמעותי מהקשר שלה איתם.

אין לי הצעות איך לשמור על מה שחשוב לכם, אבל לפעמים רק אם מבינים את המקום שלה הדיבור שלך איתה יראה אחרת.

בהצלחה!!

להרשות להם בפועל.

אצלי בדיוק אותה צרה כמו אצלך,

ולא רק מאמא - גם בגנים! שגעון של דבר, כל יום ממתק על משהו אחר...

פשוט סיוט.

ולומר להם 'לא לא לא' זה בדיוק המתכון שהם יחפשו איך לגנוב את זה.

אני כבר התייאשתי..

והשבוע עברתי בחנות ספרים, והיה שם ספר חדש על אורח חיים בריא לילדים, קומיקס נורא מוצלח - משולב בעלילה עם מתח וצחוקים, ציורים מהממים, מלא ידע - אבל הוא מועבר בצורה מאד קלילה,

ראיתי את זה בחנות וחשבתי לעצמי שאני קונה את זה, כי אני חייבת, אבל מענין אם הילדים 'יקנו' את זה...

בקיצור שדבר ראשון הם פשוט התנפלו על הספר ובלעו אותו מקצה לקצה,

והכי - הם פשוט לקחו את זה רציני! לא האמנתי!!!

מסתבר שכשזה מגיע מכיוון הילדים - זה הדבר היחיד שעובד...

הבן שלי פשוט דחה אחר כך כל מיני סוגים של ממתקים שהזכירו לו את הציורים בספר - של מה זה עושה בגוף,

והבת שלי הודיעה שהיא הולכת לישון מוקדם - כי... (לא זוכרת )

בקיצור אני יושבת ולא עושה כלום חוץ מלקצור את הפירות.

אני חושבת שאין לך שליטה על מה שהילדים מקבלים מבחוץ,

וסבתות די נפגעות או מתרגזות כשמבקשים מהן לא לתת ממתקים... זו הדרך שלהן להעניק,

גם אני נגד - אבל זה לא עוזר לי.

הספר הזה הוא בעיני דרך טובה לתת לילדים מתנה - את השליטה שלהם מבפנים.

/News/News.aspx/278218

לא הכרתי את ברילולו שצרפה ברווזה, הצצתי בלינק וזה נראה גם מהמם אבל סוג אחר של ספר,

משהו יותר בקליל כזה - להכניס למודעות ולרגש..

המסע הזה הוא משהו ממש מפותח וחדשני, לא ראיתי דבר כזה עד עכשיו. ובאמת שחפשתי..

אם את מכירה, אז זה מבוסס על הספר 'חיים בריאים כהלכה', ספר שבעלי ואני אמצנו בחום.

אבל שיצליחו להעביר את זה לילדים בצורה שהם פשוט יתמגנטו לספר ועוד יושפעו מזה מעצמם - מדהים.

אישית אני לא אוהבת את כמויות הממתקים של פורים כי ככה התרגלתי מאימי. אימי היא אדם סופר בריא וממש קשה למצוא אצלה ממתקים בבית. 

אז מה שקורה זה שיש לי אחים/ גיסות שמתלוננים שאמא שלי אינה סבתא אמיתית כי היא אף פעם לא מחלקת ממתקים לילדים...

טוב, החג חלף, נשארנו עם שקית ענק מלאה בחטיפים ושוקולדים שהביאה.

לכל מי שכתבה שזה לא נורא -

אם יש משהו שמזיק לילד שלכן

ויש מישהו שמאוד אוהב את הילד, ומביא לו מתנה את אותו דבר מזיק

זה ברור לכן שכאמהות אתן תתנו משהו שמזיק לילד רק כי הוא קיבל זאת במתנה?

אם הוא רגיש לבוטנים וקיבל במבה (הרבה במבה)?

אם הוא רגיש לגלוטן וקיבל ופלים?

אם הוא רגיש לחלבי וקיבל חבילת מעדנים?

(לא ברמה מסכנת חיים חלילה, אלא רגישות שגורמת נניח - לכאבי בטן, או כאב ראש, או "סתם" היפראקטיביות)

תתנו לילד להרגיש לא טוב רק כי מישהו החליט לתת לו דבר מזיק?

(ומה אם קנו לו ספר שמבחינה חינוכית או רוחנית לא מתאים לכן לבית?)

תודה על הרעיונות, בוודאי שהם לא אוכלים הכל מיד

סה"כ הביקור היה נחמד ובאוירה טובה

לא אמרתי כלום, פשוט לקחתי את השקית ושמנו אותה בצד

והסעודה הייתה באמת נחמדה ושמחה

המעצבן הוא ההתמודדות עם מצב שאין שום סיבה שיקרה, אם סבתא רק הייתה מכבדת את אורח החיים של הנכדים שלה

[אגב, אם היא הייתה מביאה פירות יבשים שווים הם היו קופצים משמחה, הם מאוד אוהבים, וזה בשבילם פינוק לא פחות משוקולד]

תודה על המלצות הספרים, נשמע מעניין

אמו תחילה. את היא האמא ורק את מוסמכת לקבוע מה טוב להם ומה מזיק. מה שאחרות כתבו לגבי מה שהיו מאפשרות לילדים שלהם - לא רלוונטי.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...