"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"- הכל, אבל הכל תלוי בידי השגחה פרטית ואין לאדם שום אפשרות שרירותית לשנות את הדברים שנקבעו בששת ימי בראשית. עד כדי כך- שאם נקבע שחתול מסוים ייפול לפח בצורה מסויימת, בשעה מסומיית וכו' וכו'- זה יקרה, וזה דבר שנצפה בששת ימי בראשית ותלוי ועומד במאמרו של הקב"ה.
עד כאן היה חלק הראשון של הפס: "הכל בידי שמיים".
ועכשיו- החלק השני: "חוץ- מיר"ש"- יר"ש היא תוצאה של בחירות נכונות. אדם שבוחר בבחירות הנכונות במהלך חייו יגיע בעז"ה ליר"ש (ואין הכוונה לקלפי...) . כל אחד ואחד יכול להחליט בבחירה חופשית לחלוטין- מה לעשות. זה לא תלוי בהקב"ה- זה תלוי נטו בבחירה החופשית של האדם. הוא, ולא אף אחד אחר, יכול לבחור. אפילו הקב"ה לא יכול לבוחר בשבילו- זה תלוי נטו באדם.
יצאת מבולבלת?- ככה זה! ולפני שתסתבכי עוד יותר- הנה ההסבר: (עפ"י הר"ן)
לאדם, יש מערכת שבילים במהלך חייו שאותה הוא חייב לעבור. בצד הראשון הוא מתחיל, והוא יהיה חייב לגמור אותו כשבצד השני הוא מגיע למילוי של הפוטנציאל. אך כמו שאמרתי- זהו מערכת של שבילים, לא שביל אחד שריר ובטוח. אין כביש 6 חלק מצד אחד לצד השני- יש כמה שבילים, שלבסוף- הם מגיעים לאותה מטרה. תחשבי על זה כמו במקום כביש אחד ראשי יש כמה אלפי כבישים עוקפים. זו מערכת מסועפת וענקית, אך בסופה מגיעים אל המטרה.
כך חייו של יהודי:
חייו של יהודי מורכב מכמה וכמה הסתעפויות של שבילים, כשבכל צומת שבילים- ישנה בחירה.
המערכת שבילים- היא משהו קבוע ושרירותי שנקבע בששת ימי בראשית, לכל יהודי יש מערכת שבילים שנקבע לו עפ"י תפקידו. ובזה אין לו בחירה. מה שכן יש לו- זה הבחירות הרבות בצמתים הרבים במהלך חייו.
זה כמו אדם שנוהג ברכב- הוא רוצה נניח להגיע לגולן, הוא באילת. עכשיו יש לו כמה דרכים להגיע לשם. הוא יוצא מביתו, והוא מגיע לצומת דרכים- לפנות ימינה או שמאלה- כאן יש לו בחירה. הבחירה הזאת תוביל אותו לשביל אחר שבו גם תהיה לו בחירה נוספת שכשהוא יגיע לצומת דרכים נוספת. משם- הוא ממשיך, ולאורך כל הדרך יש לו צמתים, ללכת ימינה, שמאלה, ישר וכו'- ובכל אחד מהם- הוא בוחר באיזה דרך ללכת. אבל כמו בכבישים- אין אפשרות ליצור כביש חדש, אין יכולת לבחור באפשרות שלא קיימת. יש כמות מסוימת של אפשרויות המלטות מצומת דרכים- ומתוכם, הנהג צריך לבחור באיזה שביל להמשיך.
זה כמו אדם שנכנס למסעדה, יש לו תפריט אחד שממנו הוא יכול לבחור, אין לו תפריט אחר. אז מתוך התפריט שמוצא לו- הוא יכול לבחור באוכל שהוא רוצה. שוב- יש בפניו כמה אפשרויות, והוא י ב ח ר באפשרות אחת.
את מערכת השבילים- א"א לשנות. את הבחירה ב ת ו ך מערכת השבילים- יש לכל אחד ואחד.
יהודי מגיע לצומת דרכים: למשל: לוותר או לא. לקנות חצאית כזאת או אחרת, לדבר לשוה"ר או לא. להגיד ברכה או לא, כל אלו הם צמתים במהלך החיים. היהודי יכול לבחור ממה שמוצע לו, אבל אין לו אפשרות לבחור ממשהו שהוא לא בהיצע. אם את מחליטה לבסוף לקנות את החצאית הספיציפית, זה היה מתוך ההיצע שנתן לך הקב"ה. ונניח שהבחירה לא הייתה מוצלחת, החצאית לא מי יודע מה, עכשיו יש לך צומת של בחירה נוספת- ללבוש את החצאית, או לא או להביא אותה לשכנה שהיא אותה מידה אך יותר נמוכה או להביא לגמ"ח וכו'. אלו הבחירות לפניך- אלו הרעיונות שעלו לך לראש. (כשכולנו עוד אוחזים באמונה שהכל משמיים- ז"א- גם הרעיונות הללו שעלו לך לראש- הם משמיים ומכוונות ע"י הקב"ה). מתוך כל הרעיונות ההללו- את תבחרי באחת מהן. כל האפשרויות- נכתבו כבר מלמעלה, הבחירה האישית שלך, מה כן תעשי לבסוף- זה תלוי בך, בלבד.
זה שהקב"ה יודע מה האדם יבחר, זה נושא אחר.
זה קשור לכך שהקב"ה רצה שלכולם יהיה עוה"ב, אבל לא רצה שיאכלו "לחם בושת"- שזה שכר שלא הגיע מתוך עמל, אז הוא כמו יצר 'סרט חיים' לכל אחד, והוציא לפועל את השחקנים. אבל הסרט כבר מוכתב מראש. הסיבה היחידה שהשחקנים ( שהם כל אחד ואחד) מתבקשים לביים את הסרט- זה כדי שיוכלו לקבל את ה'משכורת' ( דהיינו- השכר) בסוף היום.
סליחה על האריכות. מקווה שעניתי ושלא עוררתי שאלות נוספות. ובכל מקרה- אם יש עדין שאלות- אשמח לענות.
בהצלחה!! ופורים שמח!!
וסליחה אם אני חוזרת על תשובות, לא קראתי את כל השרשור) התשובה היא יחסית פשוטה, ה' נותן לך זכות בחירה, אבל הוא מכיר אותך כ"כ טוב, שהוא יודע מראש מה תבחרי! כמו להבדיל ההורים שלך, הם מכירים אותך מאז שנולדת, אז סביר שהם ידעו מה האופי שלך! אז את יכולה לבחור, אבל ה' יודע מה הכי טוב בשבילך, אז הוא נותן לך לבחור אבל בסופו של דבר הוא ידע מה תבחרי! מקווה שעזרתי...
