יש לי בן יחיד כבן שלוש ורבע אין לו אחים ואחיות ואין הריון ברקע...
בשבועיים האחרונים נהיה לו קטע כזה שהוא מתנהג כמו תינוק.....זוחל ומיילל ומכריז שהוא תינוק..
הוא לא עושה את זה כל הזמן והוא יודע שזה לא מוצא חן בעייני...
מישהו מכיר תפעה שכזו??מה עובר עליו??למה הוא עושה את זה??
אציין,הוא ילד חכם מאוד ואינטלגטי בטירוף......!!!!!
כלומר ברור לי שזה נובע ממשו,או שהוא מנסה להשיג משו ככה....אבל מה ולמה???
אני מרגישה שאולי הוא מנסה להשיג משו ספציפי...הוא בן יחיד כרגע...מקבל המון תשומת לב ופינוקים....לא ברור לי מה הביא אותו לזה..
את/אתה חוב/ת שאם אזרום עמזה זה יעבור?
הוא ימצה את זה תוך כמה זמן ויעבור. רק שאם תזרמי תוכלו שניכם ליהנות מהשלב הזה ולא לסבול.
אבל את האמא ולך יש האינטואיציה הכי טובה לחוש אותו. כתבתי מה שהצטייר לפי התיאור שלך, איך זה היה נראה לי אם זה היה אצלנו. אבל מן הסתם לא הכל אפשר להעביר בתיאור כתוב, ואם התחושה שלך היא שזה משהו מעבר, ושצחוק והנאה לא יהיו מענה טוב - מי אני שאגיד אחרת. הרי אני לא מכירה אותו. שיהיה לכם בהצלחה!
הילדים מאוד אוהבים לשחק באבא ואמא (זה כולל את כל התפקידים שיש...)
גם הבת שלי לפעמים עושה עאת זה בצורה קצת מרגיזה אז אני שואלת אותה האם הכל בסדר וזה רק במשחק?
וכמו שעוד כתבו תנסי לשחק איתו ביחד.
בהצלחה
גם היה בסביבות גיל 3, ביקש "לשחק תינוק" ורצה שאטפל בו... השתדלתי לשתף פעולה (עם כי מודה שלא תמיד היה לי כוח וסבלנות כשהמשחק נמשך זמן ארוך...), זה נראה לי צורך כזה לתשומת לב ולאט לאט זה עבר... (עדיין קיים לעיתים רחוקות)
בהצלחה!!
אשתדל לנקוט בשיטה נחמדה יותר...נראה איך זה ילך...
מזכיר לי קצת את הסיפור על בן המלך שהחליט שהוא תרנגול הודו (אני מאוד אוהבת את השיר של "ראש יהודי" על הסיפור הזה 
).
לקטנה שלי, כשהייתה בערך בת שנתיים וחצי, היה קטע כזה שלפעמים היא הייתה זוחלת על ארבע, קצת נובחת ואומרת "אני כלב". התייחסתי לזה בשעשוע, כדבר חמוד (אם כי ברור שלא שייך לעצמיותה), וזה חלף מעצמו. פעם היא אפילו אמרה לכלב ברחוב "כלב, אני כלב" 
אז לדעתי, כמו שהציעו לך- תני לזה מקום, קבלי את זה בהבנה (עם הידיעה שהבן שלך כבר לא תינוק), וזה יחלוף מעצמו.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
