הדין הוא דין אדם שחילל שבת ללא עדים והתראה, במזיד:

"מזיד ללא עדים והתראה"
המחלל שבת במלאכה האסורה מהתורה במזיד, ולא ראו אותו עדים או שלא הוכיחו אותו כדין, הרי הוא חייב "כרת" [שהיא מיתה בידי שמים ולא בידי בית-דין], כמו שנאמר (שמות לא יד): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם... כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָה מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה [לשון כרת] הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ".

נלקח מכאן:

http://www.dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=1589

ומי שחילל.מה הוא יכול לעשות כדי שיתכפר לו?

כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה--אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה--כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ, חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא:  שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל-חַטֹּאת הָאָדָם . . . וְהִתְוַדּוּ, אֶת-חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" (במדבר ה,ו-ז), זֶה וִדּוּי דְּבָרִים.  וּוִדּוּי זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה.

זה ממש מוזר....

במזיד- הוא יודע שעבירה זו היא אסורה, הוא למד את ההלכות ומבין אותם עד הסוף- ומחליט לחלל שבת.

בשוגג- הוא או לא יודע את ההלכות אך הוא יכול היה ללמוד אותם או שהוא יודע את ההלכות והיתה תקלה שנעשה בידי ידיו שגרמה לעבירה.

וחוץ מזה- יש גם את עיניין של מלאכות האסורות בשבת משום דאורייתא, משום דרבנן, שבות וגזירות חז"ל.

דאורייתא- זה המלאכות שנעשו במשכן בכילים שמיועדים לכך ובצורה הנכונה. (למשל: לטחון חיטה ברייחיים)

דרבנן- זה איסורי דאורייתא שלא נעשו בכלי המיועד למלאכה או בצורה הנכונה.( למשל: לטחון חיטה ביד או באבן)

שבות- אלו גזרות דרבנן שלא יגיעו לאיסורי דאורייתא.(למשל: מוקצה)

גזירות חז"ל- אלו גזירות שגזרו חכמים מדורות עברו ועד ימינו בכדי שיהודים לא יעברו על איסורי דרבנן ודאורייתא.(למשל: לבדוק כיסי המעיליפ לפני שבת שמה יש בהם מוקצה).

העדים וההתראה הם רק בעינייני איסורי דאורייתא.

אז לפני ששואלים מה קורה במצב של זדון וכו'- צריך לבדוק באיזה רמה של איסור מדובר.

הדרך לעשות תשובה: זה וידוי וכו' לפי הרמב"ם.

אבל תשובה לא בהכרח מביא לכפרת עוונות: שימו לב שבתפילה יש את "השיבו" ואז תפילת "סלח לנו"- זה לא בא ביחד כי תשובה לא בהכרח מבטיחה כפרת עוונות. (וזה נושא ארוך שיותר מתאים לחודש אלול...)

במקרה הספיציפי של עבר על איסור שבת מדאורייתא לא בפרהסיה- הכפרה היא כרת. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....