פסח זה חג קשה לכולן, אבל אצלי במיוחד.
לא, אני לא חושבת שאבק הוא חמץ, ואני ממש לא חולת ניקיון.
אצלי זה הפוך. קשה לי מאוד בסדר וארגון. אני כל כך לא מוכשרת בעבודות הניקיון.
בשבילי ניקיונות פסח זה כמו בגרות במתמתיקה לתלמיד עם דיסקלקוליה....
אני אשמח לקבל טיפים מכם, אבל לפני שאתן רצות לכתוב שאני צריכה לקחת עזרה, אספר לכן שיש לי עוזרת לאורך כל השנה במשך 3 שעות בשבוע, ולפני פסח, היא תגיע קצת יותר. היא תעשה לי את החלונות ועוד כמה דברים. אבל עדיין הבית על גלגלים.
האם יש עוד משהי במצב דומה לשלי?
חלונות?! מי בכלל מתכנן את זה סמוך לפסח...
העצות שלי מיועדות לנשים שבאמת רוצות לעשות מינימום ולא להשתגע. (למשל כמו שנה שעברה שילדתי שבוע לפני פסח...)
אז ככה:
להתחיל מרשימות.
1. תעשי רשימה של כל אזורי הבית לא כולל המטבח: חדרים, מסדרונות, מרפסות,שירותים, כניסות וכד'- תוודאי שאין אזור שאין לו שם.
2. את המטבח לחלק לאזורים ספציפיים יותר: ארונות למעלה, ארונות למטה, מקרר, תנור, שיש וכיורים, וכד'.
שתי הרשימות תאגדי לרשימה אחת. את הרשימה הזאת לחלק ל3 חלקים בצעים שונים: ממה שאפשר להתחיל כבר עכשיו, באמצע ובסוף.
(להתחיל עכשיו- חדר הורים, ארונות בגדים בחדר ילדים, שטיחים אפשר לשאוב ולהרים, שירותים ומקלחת, ספריות וכד') לעומת זאת החלפת מצעים, ספות, מטבח יותר מאוחר)
בכל קטגוריה תחלקי מה שהכרחי לעשות שבלעדיו פסח לא יהיה כשר, ומה שרצוי לעשות.
רשימה הבאה:
תכנון לו"ז וחלוקת תפקידים:
זה יוצא שכל קטגוריה צריך לסיים תוך שבוע +-. תחלקי תפקידים מי אחראי על מה- את, העוזרת, בעלך, הילדים (אם יש גדולים) וכד'. תשתדלי שלכל אחד יהיה גם מהמשימות ההכרחיות וגם הרק "רצויות".
מכאן והלאה לכל אחד אחריות על המשימות שלו.
נשארו עם המשימות הספציפיות שלך לשבוע ספציפי: תבדקי בלו"ז שלך מתי לשבץ את המשימות (מבחינת עבודה, טיפול בילדים וכו'). כמובן מתחילים קודם עם ההכרחיות ואח"כ הרצויות.
לזכור להשאיר זמן למשימות השוטפות: כביסה, בישולים, שטיפה וכו'.
לא לשכוח לשלב גם זמני הפוגה ופינוקים. (לא חייבים יקר ומשמין, אבל כן משהו שעושה חשק לסיים את המשימה בזמן כדי "לזכות" בפינוק)
להכין לוח גדול של המשימות שכל ערב יהיה ברור מה המשימות ליום הבא.
בסוף כל יום מסמנים בלוח מה הספקנו ומה לא. פעמיים בשבוע עושים הערכת מצב אם צריך להוריד משימות שלא הכרחיות או לחלק באופן אחר את המשימות בין המנקים.
לזכור שהכי חשוב לעשות בנחת ובשמחה ובלי מריבות וכעסים!
לא שווה אם עוד זכוכית תהיה מבריקה אבל מישהו ישאר עם עוגמת נפש מהנקיונות...
בהצלחה רבה!!
אחרי פסח יש את העונה הזאת של האובך והגשם החם המלכלך הזה..
ואז הכל הולך לטימיון
ואם עושים באמת רק את מה שממש חובה אז זה לא הרבה, גם לא חייבים ממש לנקות
את כל המקומות שעלול להיות בהם חמץ, מספיק רק לבדוק (בעיניים..) שאין בהם חמץ
ככה אני לא מפריעה לשכנים מתחתי.
אני מנקה רק את התריסים, אדן החלון והמסילות.
את החלונות עצמם - ירחם ה' - אם לא נספיק לפני פסח, אז בחופש הגדול נשלוף אותם מהמסילות ונשטוף באמבטיה.
מצאתי שככה הכי יעיל.
כמובן שבשנים של הריון/אחרי לידה/הנקה - גם התריסים נדחים אחר כבוד לשנה הבאה.
אני כבר מזמן מתייחסת לזה כאל ניקיון אביב. הזדמנות פז לניקיון מקומות שבשוטף לא מגיעים אליהם (מתחת למיטות, חלונות, ספריית ספרים וכו') וכן למיון של דברים שלא צריך.
אני מתחילה לנקות בשבוע שלפני פסח. אני לא עובדת או לומדת בשבוע הזה
אני מציידת את עצמי ברשימה המחולקת לחדרים.
למשל:
חדר ילדים:
מיון משחקים
ניקוי משחקים
מיון ספרים
מיטות ילדים
שטיח ילדים
חלון ילדים
מדפים
סלון:
ספות
שולחן אוכל
ספריית ספרים
חלון
כסאות
שטיח
וככה עוברת חדר חדר.
כל פעם שאני מסיימת לנקות אני מעבירה קו או מרקר וזה ממש כיף לראות את הרשימה הולכת וקטנה, וגם ככה לא מתפזרים.
אניי גם מסמנת בכוכבית דברים פחות חשובים שעושים רק אם יש זמן.
העניין הוא איך מסתכלים על זה. אני יכולה להגיד שקשה לי ועצוב לי ורע לי לנקות לפסח ואני יכולה להגיד שזו הזדמנות מצוינת לנקות ולארגן. והרבי מלמד אותנו לחשוב טוב, ולכן אני מעדיפה לבחור באפשרות השנייה
אני לא מבינה איך אפשר לבשל לא ביום ליל הסדר עצמו.
ואצלי זה הולך מצוין, אולי בגלל שהבית שלנו קטן ויש בו רק שני חדרי שינה. וזה לא "להוציא ולהכניס" (אפילו לא הבנתי למה את מתכוונת) זה למיין ולארגן מחדש
והנימה המזלזל שלך ממש לא נעימה.
פורים זה חג של בלאגן וזה ממש קשה לי
מזל שיש מיד אחרכך את פסח שזה חג של סדר ונקיון - אז כיף לי
ואני ממש לא אישה נקיה ומסודרת - אבל קשה לי עם בלאגן כיף לי כשמסודר!
נגיד, כדאי לעשות את הקניה הגדולה לפסח לפחות שבוע לפני פסח.
לפחות בשאיפה..
אז כדאי שיהיו כמה ארונות נקיים, ואם יש לך שני מקררים או פריזר, שאחד מהם יהיה נקי.
אני לא יודעת מה המצב אצלך בחדרים, אבל בדרך כלל הלכתית אפשר להתמקד במטבח.
את החדרים והספרים בסלון והחלונות אפשר וכדאי לעשות במשך השנה.
לגבי השנה הזאת, תחשבי רק איפה יש חמץ. כל השאר זה מותרות - תספיקי ויתחשק לך אז בכיף. אם לא לא.
כדאי לשמור על סדר בארונות כל השנה, ובמיוחד אם זה קשה לך עדיף לסדר כל פעם פריט אחד שמחזירים לארון ולא לסדר את כל הארון מחדש כל שבועיים, בעיני..
את יודעת כמה זמן פנוי יש לך וכמה זמן לוקח לך לנקות את המטבח, אז תעשי חשבון מתי את צריכה להתחיל.
יש ארונות שלא משתמשים בהם בפסח, וזה אמור להיות רוב הארונות, אז אפשר לנקות אותם כבר מעכשיו.
כמובן הילדים צריכים לא להכניס פרורים למה שנקי.
אם הארונות ממשיכים להתלכלך אז בעצם אני לא מבינה איך מנקים.. כי אי אפשר לנקות את כל הבית ביום אחד.. אז נניח שאת יכולה לשמור שמה שנקי יישאר כך.
את הארונות שאת רוצה להשתמש בהם בפסח תשאירי לשבוע האחרון.
העוזרת יכולה גם כן לנקות ארונות - היא תוציא את הדברים ותנקה, ואם זה קל היא תחזיר ואם צריך לסדר מחדש את תחזירי.
סתם הערה, אני משוגעת לסדר, ואני מבינה כמה קשה בלי זה. ארון שמסודר טוב יכול להישאר כך שנים. ארון שלא מסודר טוב יתבלגן כל יומיים. אולי לפחות במטבח תנסי לחשוב איך כדאי לסדר, שיהיה נוח למצוא ולהחזיר למקום כמו שצריך, ואז יהי לך קל לשמור על זה.
(ואיך לנקות - תלוי ברמת הלכלוך. בעיקרון סמרטוט רטוב ואיזה ספריי חלונות או רסס ונגב ואז סמרטוט יבש.. ואם יש לכלוכים עקשנים אז אסטוניש אמבטיות עושה פלאים! וצריך לנגב כמה פעמים עם סמרטוט רטוב בלי האסטוניש כדי להוריד אותו).
גם אני לא סובלת את עבודות הבית אבל לכן אני ממש נעזרת בעוזרת.
את כל עבודות הניקיון לפסח היא עושה ואני עושה רק את הסדר והמיונים.
בעצם את המיונים כבר התחלתי כל יום פינה אחת בלילה כמה שאפשר לפי הכח.
והתשלום - אני משתדלת שלפני פסח תיהיה לנו תוספת הכנסה מהעבודה (שאני נהנית ממנה) לי או לבעלי ואז את הכסף הזה אני משלמת לעוזרת.
כך יצא שבשנה שעברה רוב העבודות שלי לפסח היו הקניות. או של בגדים או של אוכל וכמובן את הבישולים והאפיה שאני מאוד אוהבת.
אם את כל כך גרועה בזה ולא נהנית אז למה לסבול? צריך להתמקד בדברים שאנחנו נהנות מהם ולא לסבול סתם
היו שנים שניקינו אני ובעלי הכל לבד ועד שהגיע ערב פסח לא היה לי כח לבישולים שאני כל כך אוהבת. אז אמרתי לא עוד! אני ממש דואגת להכנסת נוספת לקראת החג שאותה אני משלמת למנקה
כל כך מקל ומרגיע
והשנה יוצא לי להיות בבית ולא לעבוד כל כך,
אז פשוט התחלתי לנקות לפסח.
הבית לא יהיה מבריק כמו אצל ההורים שלי אבל כל פעם אני אעשה משו קטן (יש לי עוד 3 בבית)
וכל פעם אני בוחרת פינה קטנה שאותה אני מסדרת.
בהצלחה
זה אומנם חג החירות,
אבל מצווה ואפילו חובה לבדוק היטב ולנקות כפי שצריך!!
ואומרים שכל מי שמקפיד על נקיון הבית לפסח- מובטח לו שלא יחטא כל השנה!! וזו לא המצאה שלי.
ממש לא סותרת את זה שזה קשה ודורש.. במיוחד אם יש קטנטנים שמתרוצצים בבית כל היום..
ומזה ההיתר הזה שלא לנקות דברים לכתחילה?! גם אם לא משתמשים בהם- חייבים לנקותם!!
לא באים בגישה של 'על כל פשעים תכסה המכירה..'
וגם המכירה כשהיא נעשית באופן פרטי- מעוררת מחלוקות רבות, זה לא משהו שמשתמשים בו כך בקלות..
אצלנו במטבח יש חומרות בלי סוף. ממש נזהרים ממשהו חמץ.
אחת החומרות העיקריות שמיוחדת לחב"ד, היא שמשתדלים לא לסמוך על הכשרת כלים.
בבית כל הכלים חדשים (כולל כיריים כמובן)
ובחוץ, לא קונים כמעט כלום.
מאוד משתדלים לא לקנות מוצרים תעשייתיים.
(לא משתמשים בתבלינים, אבקת מרק, קמח תפו"א וכד')
לא כל החב"דניקים מצליחים להחמיר באותה מידה, אבל משתדלים.
מצד שני, אצלנו סומכים על מכירת החמץ ממש מלכתחילה!
במטבח מקפידים בטירוף כי אי אפשר למכור או לבטל אפילו פירור קטן של חמץ, שמגיע למזון שאנו אוכלים, אבל למכור בארונות סגורים, אפשר גם חמץ גמור.
ושימי אותו סגור ומכוסה בחדר שלא מסתובבים בו הרבה.
הדבר יפנה לך המון מקום בארונות לכלי הפסח ויקל מאד על סידור הבית.
יש הרבה שמשתמשים בכלים חד פעמיים דבר שגם הוא מצמצם את כמות כלי הפסח
שאת צריכה לשמש ולשים בארונות.
מעבר לזה אני מזדהה איתך בהיסטריה מהצורך לסדר.
הרבה יותר קל לבלגניסטיות לנקות מאשר לסדר.
בהצלחה
וזכרי בלגן זה לא חמץ.
רצוי שכל אחד ייצמד לפסיקת רבו, אבל אין מקום לכנות גישה של תלמיד חכם, גם אם שונה מהשיטה של הרב שלך - "הזוי".
אגב, למיטב הבנתי עיקר ההיתר שלו לא לנקות את מה שלא משתמשים בפסח הוא לא בהסתמכות על המכירה. אותה הוא מביא רק כתוספת להניח את הדעת של מי שקשה לו לקבל את ההיתר הפשוט מעיקר הדין. הדבר המרכזי הוא שדין "בל יראה ובל ימצא" אינו כדין אכילה. באכילה אסור *כלשהו*. גם פירור קטנטן. גם טעם חמץ שבלוע בכלי. ולכן כל דבר שיש סיכוי שיגיע לפה בפסח חייב להיות כשר ונקי לחלוטין. אבל בבל יראה אסור *רק חמץ שיש בו ממשות* (כזית, או מאכל שלם - למשל חתיכה שלמה של בייגלה).
יוצא מכך שמה שבוודאי לא יגיע לפה בפסח (למשל ספרים, צעצועים שסגורים בארון, מעילים) - אין איסור שיהיו בו פירורים, ואין צורך לנקותו יסודית. רק אם יש חשש שיש בו חמץ גדול, בעל ממשות (למשל ופל שנשכח בכיס) יש צורך לעבור ולבדוק, וזה - לא המון עבודה.
אם הפסיקה שלפיה את הולכת שונה מזה - תבורכי. אבל הזוי זה לא.
זה פשוט שחייבים לכתחילה לבדוק ולנקות,
איך תוכלי לדעת מה נמצא בשיעור כזית ומה לא אם אינך בודקת?? את לא יכולה להסתמך על זה שאולי לא הגיע לשם חמץ.
דברים שסגורים כל השנה בארון זה משו אחר.
קשה לי להאמין שצעצועים נמנים על כך,
שהרי מטרתם היא להיות מחוצה לו.
לא סותרת את זה שיש דברים שלא צריך להגזים בנקיון ואולי רק לפסול, אבל לאחר בדיקה תחילה!
האיסור הוא בל יראה ובל ימצא מלבד האכילה, כך שבוודאי חובה לפשפש ולבדוק במעילים לדג'. החובה לבדוק היא גם על דבר שלא מגיע דווקא במגע עם הפה!
כל מה שהיה ברשותנו ובשימושנו במהלך השנה זקוק לבדיקה
ומרוח המאמר נשמע שאפשר קצת להעלים עין
ושומר נפשו ירחק
המאמר נצמד להלכה ואכן המילה "הזוי " צורמת מאד. המאמ מאפשר למי שכה קשה לה לעבור את התקופה שלפני פסח מתוך שמחה של מצווה , לנקות היטב, להישמר מאוד מחמץ ועדיין להגיע שמחה לליל הסדר, עם מינימום פגיעות וזעם כלפי ילדיה ועצמה במהלך הנקיונות.
ומי שאין לה בעיה לעשות יותר- שתזכה למצוות, מבלי לפסול אחרים.
ואפילו אם נקטין את זה קצת ונדבר על חתיכת בייגלה שלמה (שיש לה חשיבות כי היא שלמה, אף על פי שאינה מגיעה לכזית) - בשביל למצוא חתיכות בגודל כזה בארון הצעצועים מספיקה בדיקת חמץ. אין צורך במטלית בשביל למצוא אותן, נכון?
לא התכוונתי שהצעצועים נמצאים כל השנה בארון, אלא על כאלה שיהיו בארון בפסח. אם הם יהיו בארון מודבק בפסח - הם לא יגיעו אז לפיו של אף פעוט, ולכן הדין החל עליהם הוא של בל יראה ולא של אכילה (שאז באמת הם חייבים להיות מצוחצחים מחמץ). לכן הרב המליץ לייחד מעט צעצועים לפסח, וזו המלצה טובה למי שיש לה בבית פעוט שמכניס לפה.
וכן מעיל, שבע"ה לא יהיה בשימוש בפסח. בשביל לבדוק אם יש בו כזית בכיסים - מספיקה בדיקת חמץ. לא צריך לכבס אותו בשביל זה.
בקיצור - בוודאי שכל דבר צריך בדיקה. בשביל זה חז"ל תיקנו בדיקת חמץ. לא נגדה יוצא הרב. הוא יוצא נגד קרצוף. איסור בל יראה הוא לא כמו איסור אכילה, והוא לא מצריך קרצוף.
את אומרת "פשוט שחייבים לכתחילה לבדוק ולנקות" אבל א"א להכליל את הבדיקה והניקוי בנשימה אחת. חייבים לכתחילה לנקות - את מה שייכנס לפה בפסח. חייבים לכתחילה לבדוק - את כל הבית. בבדיקת חמץ.
כל הבית *חייב* בבדיקה יסודית שתוודא שאין בו חמץ שיש בו ממשות - בדיוק בשביל זה חז"ל תיקנו בדיקת חמץ. ותיקנו גם לטאטא לפניה, וגם זו חובה גמורה.
הכיריים, השיש, כלי האוכל שמשתמשים בהם בפסח, השולחן וכו' - חייבים שגם לא יהיה בהם אף שריד לפירור חמץ ואף לא טעם חמץ בלוע. בין אם בניקוי יסודי והגעלה, בין אם בכיסוי אטום, בין אם בסגירה בארון וקניית חדשים (כמובן שכל אחד מהפתרונות האלה שייך בחלק מאביזרי המטבח ולא שייך באחרים, שיש אי אפשר לסגור בארון וסירים אי אפשר לכסות בשעוונית) - העיקר שלא תהיה שום אפשרות שנטעם בהם טעם חמץ בפסח.
כשיש בבית פעוט שמכניס לפה גם צעצועים וכדו' - אז גם עליהם צריך לעשות שיקול איך לדאוג שלא יהיה סיכוי שיטעם בהם בפסח טעם חמץ (בין אם בייחוד כמה צעצועים לחג, קניית חדשים, ויתור גמור על צעצועים וכו' וכו').
אני ממש לא מבינה למה כוונתך במילים "בדיקת חמץ פוטרת את מה שלא ראינו". אולי יש כאן אי-הבנה, וחשבת שדיברתי על ביטול חמץ? בדיקת חמץ היא לא כדי לפטור - היא כדי לבדוק. ממש. ברצינות. על אמת. כדי לחפש איפה יש חמץ בבית ולדאוג שלא יהיה! (חמץ שיש בו ממש, כאמור. בייגלה בכיס של מעיל וכדו'). אחרי הבדיקה בא הביטול, והוא באמת נועד לפטור את מה שלא נמצא לאחר הבדיקה הרצינית, כדברייך.
זה שאת ממשיכה להגיד "בדקנו וניקינו" בנשימה אחת... טוב, אין לי מה להגיד בעניין. לא אחזור על עצמי.
ולגבי המכירה האמת שאני מסכימה איתך (והגישה של בעלי הרב שונה מעט מגישתו של הרב אבינר בעניין), אבל לא אכנס לזה כי בעיניי זה לא העניין. רק אחזור ואגיד שגם כשאני לא אוחזת כאן בדרכו ההלכתית של הרב אבינר, אשמר ואזהר מלכנות את דבריו "הזויים". איסור חמץ הוא לא האיסור היחיד שאני מצווה עליו.
ורגע לפני שאני פורשת מהדיון, אני רק רוצה להגיד, כיוון שבסופו של דבר יצא שהעמדה שהצגתי היא לא בדיוק עמדתו של הרב אבינר (במקור יצאתי להגן עליה אבל נסחפתי): אם מישהי קראה את דבריי והתעניינה, ורוצה את הדברים יותר מפורטים ומוסמכים, שתשיג את הספר "ואכלת ושבעת" של הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל, ותקרא את הפרק לפסח. עושה סדר בראש.
גם בשאר בשנה מומלץ שהספר יהיה בבית. ובעיקר המבוא שלו - ממש מומלץ וחשוב לקריאה.
שיטת המגרות היתה ותהיה שיטה ענקית. עשי סדר במגרה שלך. זו שאת פותחת אותה כל יום וזורקת אליה הכל. היא היא בעצם כל אוצרך. אל תדחקי אותה לסוף, תתחילי בה. אחרי שתעשי בה סדר, הכל... אבל הכל יחליק לך בין הידיים. את תהיי מלכה ולא רק של עצמך אלא של כל הממלכה ואפילו השכנים..
במיוחד בתקופות לחוצות כמו לפני פסח מוגדר כ"הפרעת קשב וריכוז" שמצריכה ריטאלין.
אני במצבך , אם כי , אם היינו משתתפות בתחרות "הבלגניסטית הכרונית/סנילית מפוזרת ולא מאורגנת" - אז הייתי לוקחת מקום ראשון בהליכה. זה המצב .
ראשית : תני לעצמך חיבוק - ככה ה' ברא אותך , וזאת העבודה שלך בחיים . מתי היא תסתיים ? בגיל 94 בערך , אולי.
אחר כך תזכירי לעצמך , שאבק זה לא חמץ, ושכל מטרת הניקיון לפני פסח , זה להפטר מהחמץ. אם אפשר על הדרך לעשות קצת סדר - נפלא. אם לא -אלו החיים .
נקיון החמץ הוא סדנא נפלאה בצניעות - כי כשאת כבר מצליחה איכשהו לנקות את המטבח , כולל ניקוי עם קיסמי אזניים בכל מיני מקומות הזויים - אז בעלך שיחיה עושה בדיקת חמץ ומוצא שקד מרק דבוק לכיסא של הילד במסטיק או משהו בסגנון . המסקנה , את מוכנה לזה ? קחי כיסא ושבי : את לא מושלמת. "נו, טוב , ידעתי!" . אז מה שנשאר זה להבין מה העבודה האמיתית , והיא לא לכעוס על הילדים , לא להעליב את בעלך , לא להתעצבן - עבודה קשה מאד . זאת העבודה של זמנינו, ובתוך כך לבער את החמץ. זה הסמן , זה מה שצריך . אם יש ציור יצירתי שהילד עשה , הוא יכול להשאר שם . אם יש כתם קטשופ - זה לא אסטטי, אבל זה לא חמץ. אפשר לנסות להוריד , בלי להשתגע. ברגע ששמת על זה סמרטוט עם קצת נוזל ניקוי - זה כבר לא חמץ. זהו, תקלי על עצמך איפה שאפשר ותחייכי כמה שאפשר . תראי לילדים שלך , שזה מתוק ונעים להיות יהודי..
אז קיבלתי על עצמי להפוך כל חוויה יהודית למשהו משמח - וזה כולל את הנקיון לפסח. תנסי לשמוח בניקיונות ובסדרים שאת עושה , גם אם הם לא מושלמים . וגם אם יום שלם בהית בפייסבוק , כשהיית אמורה לנקות - אז תחזקי את עצמך - תכתבי משהו פצפון שכן עשית ותשמחי בו. תנסי לצמוח מהטוב , והיש. חג שמח!
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
