פסח זה חג קשה לכולן, אבל אצלי במיוחד.
לא, אני לא חושבת שאבק הוא חמץ, ואני ממש לא חולת ניקיון.
אצלי זה הפוך. קשה לי מאוד בסדר וארגון. אני כל כך לא מוכשרת בעבודות הניקיון.
בשבילי ניקיונות פסח זה כמו בגרות במתמתיקה לתלמיד עם דיסקלקוליה....
אני אשמח לקבל טיפים מכם, אבל לפני שאתן רצות לכתוב שאני צריכה לקחת עזרה, אספר לכן שיש לי עוזרת לאורך כל השנה במשך 3 שעות בשבוע, ולפני פסח, היא תגיע קצת יותר. היא תעשה לי את החלונות ועוד כמה דברים. אבל עדיין הבית על גלגלים.
האם יש עוד משהי במצב דומה לשלי?
חלונות?! מי בכלל מתכנן את זה סמוך לפסח...
העצות שלי מיועדות לנשים שבאמת רוצות לעשות מינימום ולא להשתגע. (למשל כמו שנה שעברה שילדתי שבוע לפני פסח...)
אז ככה:
להתחיל מרשימות.
1. תעשי רשימה של כל אזורי הבית לא כולל המטבח: חדרים, מסדרונות, מרפסות,שירותים, כניסות וכד'- תוודאי שאין אזור שאין לו שם.
2. את המטבח לחלק לאזורים ספציפיים יותר: ארונות למעלה, ארונות למטה, מקרר, תנור, שיש וכיורים, וכד'.
שתי הרשימות תאגדי לרשימה אחת. את הרשימה הזאת לחלק ל3 חלקים בצעים שונים: ממה שאפשר להתחיל כבר עכשיו, באמצע ובסוף.
(להתחיל עכשיו- חדר הורים, ארונות בגדים בחדר ילדים, שטיחים אפשר לשאוב ולהרים, שירותים ומקלחת, ספריות וכד') לעומת זאת החלפת מצעים, ספות, מטבח יותר מאוחר)
בכל קטגוריה תחלקי מה שהכרחי לעשות שבלעדיו פסח לא יהיה כשר, ומה שרצוי לעשות.
רשימה הבאה:
תכנון לו"ז וחלוקת תפקידים:
זה יוצא שכל קטגוריה צריך לסיים תוך שבוע +-. תחלקי תפקידים מי אחראי על מה- את, העוזרת, בעלך, הילדים (אם יש גדולים) וכד'. תשתדלי שלכל אחד יהיה גם מהמשימות ההכרחיות וגם הרק "רצויות".
מכאן והלאה לכל אחד אחריות על המשימות שלו.
נשארו עם המשימות הספציפיות שלך לשבוע ספציפי: תבדקי בלו"ז שלך מתי לשבץ את המשימות (מבחינת עבודה, טיפול בילדים וכו'). כמובן מתחילים קודם עם ההכרחיות ואח"כ הרצויות.
לזכור להשאיר זמן למשימות השוטפות: כביסה, בישולים, שטיפה וכו'.
לא לשכוח לשלב גם זמני הפוגה ופינוקים. (לא חייבים יקר ומשמין, אבל כן משהו שעושה חשק לסיים את המשימה בזמן כדי "לזכות" בפינוק)
להכין לוח גדול של המשימות שכל ערב יהיה ברור מה המשימות ליום הבא.
בסוף כל יום מסמנים בלוח מה הספקנו ומה לא. פעמיים בשבוע עושים הערכת מצב אם צריך להוריד משימות שלא הכרחיות או לחלק באופן אחר את המשימות בין המנקים.
לזכור שהכי חשוב לעשות בנחת ובשמחה ובלי מריבות וכעסים!
לא שווה אם עוד זכוכית תהיה מבריקה אבל מישהו ישאר עם עוגמת נפש מהנקיונות...
בהצלחה רבה!!
אחרי פסח יש את העונה הזאת של האובך והגשם החם המלכלך הזה..
ואז הכל הולך לטימיון
ואם עושים באמת רק את מה שממש חובה אז זה לא הרבה, גם לא חייבים ממש לנקות
את כל המקומות שעלול להיות בהם חמץ, מספיק רק לבדוק (בעיניים..) שאין בהם חמץ
ככה אני לא מפריעה לשכנים מתחתי.
אני מנקה רק את התריסים, אדן החלון והמסילות.
את החלונות עצמם - ירחם ה' - אם לא נספיק לפני פסח, אז בחופש הגדול נשלוף אותם מהמסילות ונשטוף באמבטיה.
מצאתי שככה הכי יעיל.
כמובן שבשנים של הריון/אחרי לידה/הנקה - גם התריסים נדחים אחר כבוד לשנה הבאה.
אני כבר מזמן מתייחסת לזה כאל ניקיון אביב. הזדמנות פז לניקיון מקומות שבשוטף לא מגיעים אליהם (מתחת למיטות, חלונות, ספריית ספרים וכו') וכן למיון של דברים שלא צריך.
אני מתחילה לנקות בשבוע שלפני פסח. אני לא עובדת או לומדת בשבוע הזה
אני מציידת את עצמי ברשימה המחולקת לחדרים.
למשל:
חדר ילדים:
מיון משחקים
ניקוי משחקים
מיון ספרים
מיטות ילדים
שטיח ילדים
חלון ילדים
מדפים
סלון:
ספות
שולחן אוכל
ספריית ספרים
חלון
כסאות
שטיח
וככה עוברת חדר חדר.
כל פעם שאני מסיימת לנקות אני מעבירה קו או מרקר וזה ממש כיף לראות את הרשימה הולכת וקטנה, וגם ככה לא מתפזרים.
אניי גם מסמנת בכוכבית דברים פחות חשובים שעושים רק אם יש זמן.
העניין הוא איך מסתכלים על זה. אני יכולה להגיד שקשה לי ועצוב לי ורע לי לנקות לפסח ואני יכולה להגיד שזו הזדמנות מצוינת לנקות ולארגן. והרבי מלמד אותנו לחשוב טוב, ולכן אני מעדיפה לבחור באפשרות השנייה
אני לא מבינה איך אפשר לבשל לא ביום ליל הסדר עצמו.
ואצלי זה הולך מצוין, אולי בגלל שהבית שלנו קטן ויש בו רק שני חדרי שינה. וזה לא "להוציא ולהכניס" (אפילו לא הבנתי למה את מתכוונת) זה למיין ולארגן מחדש
והנימה המזלזל שלך ממש לא נעימה.
פורים זה חג של בלאגן וזה ממש קשה לי
מזל שיש מיד אחרכך את פסח שזה חג של סדר ונקיון - אז כיף לי
ואני ממש לא אישה נקיה ומסודרת - אבל קשה לי עם בלאגן כיף לי כשמסודר!
נגיד, כדאי לעשות את הקניה הגדולה לפסח לפחות שבוע לפני פסח.
לפחות בשאיפה..
אז כדאי שיהיו כמה ארונות נקיים, ואם יש לך שני מקררים או פריזר, שאחד מהם יהיה נקי.
אני לא יודעת מה המצב אצלך בחדרים, אבל בדרך כלל הלכתית אפשר להתמקד במטבח.
את החדרים והספרים בסלון והחלונות אפשר וכדאי לעשות במשך השנה.
לגבי השנה הזאת, תחשבי רק איפה יש חמץ. כל השאר זה מותרות - תספיקי ויתחשק לך אז בכיף. אם לא לא.
כדאי לשמור על סדר בארונות כל השנה, ובמיוחד אם זה קשה לך עדיף לסדר כל פעם פריט אחד שמחזירים לארון ולא לסדר את כל הארון מחדש כל שבועיים, בעיני..
את יודעת כמה זמן פנוי יש לך וכמה זמן לוקח לך לנקות את המטבח, אז תעשי חשבון מתי את צריכה להתחיל.
יש ארונות שלא משתמשים בהם בפסח, וזה אמור להיות רוב הארונות, אז אפשר לנקות אותם כבר מעכשיו.
כמובן הילדים צריכים לא להכניס פרורים למה שנקי.
אם הארונות ממשיכים להתלכלך אז בעצם אני לא מבינה איך מנקים.. כי אי אפשר לנקות את כל הבית ביום אחד.. אז נניח שאת יכולה לשמור שמה שנקי יישאר כך.
את הארונות שאת רוצה להשתמש בהם בפסח תשאירי לשבוע האחרון.
העוזרת יכולה גם כן לנקות ארונות - היא תוציא את הדברים ותנקה, ואם זה קל היא תחזיר ואם צריך לסדר מחדש את תחזירי.
סתם הערה, אני משוגעת לסדר, ואני מבינה כמה קשה בלי זה. ארון שמסודר טוב יכול להישאר כך שנים. ארון שלא מסודר טוב יתבלגן כל יומיים. אולי לפחות במטבח תנסי לחשוב איך כדאי לסדר, שיהיה נוח למצוא ולהחזיר למקום כמו שצריך, ואז יהי לך קל לשמור על זה.
(ואיך לנקות - תלוי ברמת הלכלוך. בעיקרון סמרטוט רטוב ואיזה ספריי חלונות או רסס ונגב ואז סמרטוט יבש.. ואם יש לכלוכים עקשנים אז אסטוניש אמבטיות עושה פלאים! וצריך לנגב כמה פעמים עם סמרטוט רטוב בלי האסטוניש כדי להוריד אותו).
גם אני לא סובלת את עבודות הבית אבל לכן אני ממש נעזרת בעוזרת.
את כל עבודות הניקיון לפסח היא עושה ואני עושה רק את הסדר והמיונים.
בעצם את המיונים כבר התחלתי כל יום פינה אחת בלילה כמה שאפשר לפי הכח.
והתשלום - אני משתדלת שלפני פסח תיהיה לנו תוספת הכנסה מהעבודה (שאני נהנית ממנה) לי או לבעלי ואז את הכסף הזה אני משלמת לעוזרת.
כך יצא שבשנה שעברה רוב העבודות שלי לפסח היו הקניות. או של בגדים או של אוכל וכמובן את הבישולים והאפיה שאני מאוד אוהבת.
אם את כל כך גרועה בזה ולא נהנית אז למה לסבול? צריך להתמקד בדברים שאנחנו נהנות מהם ולא לסבול סתם
היו שנים שניקינו אני ובעלי הכל לבד ועד שהגיע ערב פסח לא היה לי כח לבישולים שאני כל כך אוהבת. אז אמרתי לא עוד! אני ממש דואגת להכנסת נוספת לקראת החג שאותה אני משלמת למנקה
כל כך מקל ומרגיע
והשנה יוצא לי להיות בבית ולא לעבוד כל כך,
אז פשוט התחלתי לנקות לפסח.
הבית לא יהיה מבריק כמו אצל ההורים שלי אבל כל פעם אני אעשה משו קטן (יש לי עוד 3 בבית)
וכל פעם אני בוחרת פינה קטנה שאותה אני מסדרת.
בהצלחה
זה אומנם חג החירות,
אבל מצווה ואפילו חובה לבדוק היטב ולנקות כפי שצריך!!
ואומרים שכל מי שמקפיד על נקיון הבית לפסח- מובטח לו שלא יחטא כל השנה!! וזו לא המצאה שלי.
ממש לא סותרת את זה שזה קשה ודורש.. במיוחד אם יש קטנטנים שמתרוצצים בבית כל היום..
ומזה ההיתר הזה שלא לנקות דברים לכתחילה?! גם אם לא משתמשים בהם- חייבים לנקותם!!
לא באים בגישה של 'על כל פשעים תכסה המכירה..'
וגם המכירה כשהיא נעשית באופן פרטי- מעוררת מחלוקות רבות, זה לא משהו שמשתמשים בו כך בקלות..
אצלנו במטבח יש חומרות בלי סוף. ממש נזהרים ממשהו חמץ.
אחת החומרות העיקריות שמיוחדת לחב"ד, היא שמשתדלים לא לסמוך על הכשרת כלים.
בבית כל הכלים חדשים (כולל כיריים כמובן)
ובחוץ, לא קונים כמעט כלום.
מאוד משתדלים לא לקנות מוצרים תעשייתיים.
(לא משתמשים בתבלינים, אבקת מרק, קמח תפו"א וכד')
לא כל החב"דניקים מצליחים להחמיר באותה מידה, אבל משתדלים.
מצד שני, אצלנו סומכים על מכירת החמץ ממש מלכתחילה!
במטבח מקפידים בטירוף כי אי אפשר למכור או לבטל אפילו פירור קטן של חמץ, שמגיע למזון שאנו אוכלים, אבל למכור בארונות סגורים, אפשר גם חמץ גמור.
ושימי אותו סגור ומכוסה בחדר שלא מסתובבים בו הרבה.
הדבר יפנה לך המון מקום בארונות לכלי הפסח ויקל מאד על סידור הבית.
יש הרבה שמשתמשים בכלים חד פעמיים דבר שגם הוא מצמצם את כמות כלי הפסח
שאת צריכה לשמש ולשים בארונות.
מעבר לזה אני מזדהה איתך בהיסטריה מהצורך לסדר.
הרבה יותר קל לבלגניסטיות לנקות מאשר לסדר.
בהצלחה
וזכרי בלגן זה לא חמץ.
רצוי שכל אחד ייצמד לפסיקת רבו, אבל אין מקום לכנות גישה של תלמיד חכם, גם אם שונה מהשיטה של הרב שלך - "הזוי".
אגב, למיטב הבנתי עיקר ההיתר שלו לא לנקות את מה שלא משתמשים בפסח הוא לא בהסתמכות על המכירה. אותה הוא מביא רק כתוספת להניח את הדעת של מי שקשה לו לקבל את ההיתר הפשוט מעיקר הדין. הדבר המרכזי הוא שדין "בל יראה ובל ימצא" אינו כדין אכילה. באכילה אסור *כלשהו*. גם פירור קטנטן. גם טעם חמץ שבלוע בכלי. ולכן כל דבר שיש סיכוי שיגיע לפה בפסח חייב להיות כשר ונקי לחלוטין. אבל בבל יראה אסור *רק חמץ שיש בו ממשות* (כזית, או מאכל שלם - למשל חתיכה שלמה של בייגלה).
יוצא מכך שמה שבוודאי לא יגיע לפה בפסח (למשל ספרים, צעצועים שסגורים בארון, מעילים) - אין איסור שיהיו בו פירורים, ואין צורך לנקותו יסודית. רק אם יש חשש שיש בו חמץ גדול, בעל ממשות (למשל ופל שנשכח בכיס) יש צורך לעבור ולבדוק, וזה - לא המון עבודה.
אם הפסיקה שלפיה את הולכת שונה מזה - תבורכי. אבל הזוי זה לא.
זה פשוט שחייבים לכתחילה לבדוק ולנקות,
איך תוכלי לדעת מה נמצא בשיעור כזית ומה לא אם אינך בודקת?? את לא יכולה להסתמך על זה שאולי לא הגיע לשם חמץ.
דברים שסגורים כל השנה בארון זה משו אחר.
קשה לי להאמין שצעצועים נמנים על כך,
שהרי מטרתם היא להיות מחוצה לו.
לא סותרת את זה שיש דברים שלא צריך להגזים בנקיון ואולי רק לפסול, אבל לאחר בדיקה תחילה!
האיסור הוא בל יראה ובל ימצא מלבד האכילה, כך שבוודאי חובה לפשפש ולבדוק במעילים לדג'. החובה לבדוק היא גם על דבר שלא מגיע דווקא במגע עם הפה!
כל מה שהיה ברשותנו ובשימושנו במהלך השנה זקוק לבדיקה
ומרוח המאמר נשמע שאפשר קצת להעלים עין
ושומר נפשו ירחק
המאמר נצמד להלכה ואכן המילה "הזוי " צורמת מאד. המאמ מאפשר למי שכה קשה לה לעבור את התקופה שלפני פסח מתוך שמחה של מצווה , לנקות היטב, להישמר מאוד מחמץ ועדיין להגיע שמחה לליל הסדר, עם מינימום פגיעות וזעם כלפי ילדיה ועצמה במהלך הנקיונות.
ומי שאין לה בעיה לעשות יותר- שתזכה למצוות, מבלי לפסול אחרים.
ואפילו אם נקטין את זה קצת ונדבר על חתיכת בייגלה שלמה (שיש לה חשיבות כי היא שלמה, אף על פי שאינה מגיעה לכזית) - בשביל למצוא חתיכות בגודל כזה בארון הצעצועים מספיקה בדיקת חמץ. אין צורך במטלית בשביל למצוא אותן, נכון?
לא התכוונתי שהצעצועים נמצאים כל השנה בארון, אלא על כאלה שיהיו בארון בפסח. אם הם יהיו בארון מודבק בפסח - הם לא יגיעו אז לפיו של אף פעוט, ולכן הדין החל עליהם הוא של בל יראה ולא של אכילה (שאז באמת הם חייבים להיות מצוחצחים מחמץ). לכן הרב המליץ לייחד מעט צעצועים לפסח, וזו המלצה טובה למי שיש לה בבית פעוט שמכניס לפה.
וכן מעיל, שבע"ה לא יהיה בשימוש בפסח. בשביל לבדוק אם יש בו כזית בכיסים - מספיקה בדיקת חמץ. לא צריך לכבס אותו בשביל זה.
בקיצור - בוודאי שכל דבר צריך בדיקה. בשביל זה חז"ל תיקנו בדיקת חמץ. לא נגדה יוצא הרב. הוא יוצא נגד קרצוף. איסור בל יראה הוא לא כמו איסור אכילה, והוא לא מצריך קרצוף.
את אומרת "פשוט שחייבים לכתחילה לבדוק ולנקות" אבל א"א להכליל את הבדיקה והניקוי בנשימה אחת. חייבים לכתחילה לנקות - את מה שייכנס לפה בפסח. חייבים לכתחילה לבדוק - את כל הבית. בבדיקת חמץ.
כל הבית *חייב* בבדיקה יסודית שתוודא שאין בו חמץ שיש בו ממשות - בדיוק בשביל זה חז"ל תיקנו בדיקת חמץ. ותיקנו גם לטאטא לפניה, וגם זו חובה גמורה.
הכיריים, השיש, כלי האוכל שמשתמשים בהם בפסח, השולחן וכו' - חייבים שגם לא יהיה בהם אף שריד לפירור חמץ ואף לא טעם חמץ בלוע. בין אם בניקוי יסודי והגעלה, בין אם בכיסוי אטום, בין אם בסגירה בארון וקניית חדשים (כמובן שכל אחד מהפתרונות האלה שייך בחלק מאביזרי המטבח ולא שייך באחרים, שיש אי אפשר לסגור בארון וסירים אי אפשר לכסות בשעוונית) - העיקר שלא תהיה שום אפשרות שנטעם בהם טעם חמץ בפסח.
כשיש בבית פעוט שמכניס לפה גם צעצועים וכדו' - אז גם עליהם צריך לעשות שיקול איך לדאוג שלא יהיה סיכוי שיטעם בהם בפסח טעם חמץ (בין אם בייחוד כמה צעצועים לחג, קניית חדשים, ויתור גמור על צעצועים וכו' וכו').
אני ממש לא מבינה למה כוונתך במילים "בדיקת חמץ פוטרת את מה שלא ראינו". אולי יש כאן אי-הבנה, וחשבת שדיברתי על ביטול חמץ? בדיקת חמץ היא לא כדי לפטור - היא כדי לבדוק. ממש. ברצינות. על אמת. כדי לחפש איפה יש חמץ בבית ולדאוג שלא יהיה! (חמץ שיש בו ממש, כאמור. בייגלה בכיס של מעיל וכדו'). אחרי הבדיקה בא הביטול, והוא באמת נועד לפטור את מה שלא נמצא לאחר הבדיקה הרצינית, כדברייך.
זה שאת ממשיכה להגיד "בדקנו וניקינו" בנשימה אחת... טוב, אין לי מה להגיד בעניין. לא אחזור על עצמי.
ולגבי המכירה האמת שאני מסכימה איתך (והגישה של בעלי הרב שונה מעט מגישתו של הרב אבינר בעניין), אבל לא אכנס לזה כי בעיניי זה לא העניין. רק אחזור ואגיד שגם כשאני לא אוחזת כאן בדרכו ההלכתית של הרב אבינר, אשמר ואזהר מלכנות את דבריו "הזויים". איסור חמץ הוא לא האיסור היחיד שאני מצווה עליו.
ורגע לפני שאני פורשת מהדיון, אני רק רוצה להגיד, כיוון שבסופו של דבר יצא שהעמדה שהצגתי היא לא בדיוק עמדתו של הרב אבינר (במקור יצאתי להגן עליה אבל נסחפתי): אם מישהי קראה את דבריי והתעניינה, ורוצה את הדברים יותר מפורטים ומוסמכים, שתשיג את הספר "ואכלת ושבעת" של הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל, ותקרא את הפרק לפסח. עושה סדר בראש.
גם בשאר בשנה מומלץ שהספר יהיה בבית. ובעיקר המבוא שלו - ממש מומלץ וחשוב לקריאה.
שיטת המגרות היתה ותהיה שיטה ענקית. עשי סדר במגרה שלך. זו שאת פותחת אותה כל יום וזורקת אליה הכל. היא היא בעצם כל אוצרך. אל תדחקי אותה לסוף, תתחילי בה. אחרי שתעשי בה סדר, הכל... אבל הכל יחליק לך בין הידיים. את תהיי מלכה ולא רק של עצמך אלא של כל הממלכה ואפילו השכנים..
במיוחד בתקופות לחוצות כמו לפני פסח מוגדר כ"הפרעת קשב וריכוז" שמצריכה ריטאלין.
אני במצבך , אם כי , אם היינו משתתפות בתחרות "הבלגניסטית הכרונית/סנילית מפוזרת ולא מאורגנת" - אז הייתי לוקחת מקום ראשון בהליכה. זה המצב .
ראשית : תני לעצמך חיבוק - ככה ה' ברא אותך , וזאת העבודה שלך בחיים . מתי היא תסתיים ? בגיל 94 בערך , אולי.
אחר כך תזכירי לעצמך , שאבק זה לא חמץ, ושכל מטרת הניקיון לפני פסח , זה להפטר מהחמץ. אם אפשר על הדרך לעשות קצת סדר - נפלא. אם לא -אלו החיים .
נקיון החמץ הוא סדנא נפלאה בצניעות - כי כשאת כבר מצליחה איכשהו לנקות את המטבח , כולל ניקוי עם קיסמי אזניים בכל מיני מקומות הזויים - אז בעלך שיחיה עושה בדיקת חמץ ומוצא שקד מרק דבוק לכיסא של הילד במסטיק או משהו בסגנון . המסקנה , את מוכנה לזה ? קחי כיסא ושבי : את לא מושלמת. "נו, טוב , ידעתי!" . אז מה שנשאר זה להבין מה העבודה האמיתית , והיא לא לכעוס על הילדים , לא להעליב את בעלך , לא להתעצבן - עבודה קשה מאד . זאת העבודה של זמנינו, ובתוך כך לבער את החמץ. זה הסמן , זה מה שצריך . אם יש ציור יצירתי שהילד עשה , הוא יכול להשאר שם . אם יש כתם קטשופ - זה לא אסטטי, אבל זה לא חמץ. אפשר לנסות להוריד , בלי להשתגע. ברגע ששמת על זה סמרטוט עם קצת נוזל ניקוי - זה כבר לא חמץ. זהו, תקלי על עצמך איפה שאפשר ותחייכי כמה שאפשר . תראי לילדים שלך , שזה מתוק ונעים להיות יהודי..
אז קיבלתי על עצמי להפוך כל חוויה יהודית למשהו משמח - וזה כולל את הנקיון לפסח. תנסי לשמוח בניקיונות ובסדרים שאת עושה , גם אם הם לא מושלמים . וגם אם יום שלם בהית בפייסבוק , כשהיית אמורה לנקות - אז תחזקי את עצמך - תכתבי משהו פצפון שכן עשית ותשמחי בו. תנסי לצמוח מהטוב , והיש. חג שמח!
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
מישהו מכיר שכונות בירושלים ?
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..?
