לעולם אחות-לא בשביל לחיות חיים יפים וזהו, לפום צערא אגרא

טוב! כשאתה חולה והרופאים אומרים שזה לא מחלה שאי אפשר להסתדר איתה כי אתה לא בגיל שהגוף מספיק חזק? אני לא כתבתי את הדברים האלה עד עכשיו כי ראיתי תגובות שלכם! אבל תבינוו!! העולם לא מושלם וזה יהיה מושלם! אי אפשר לראות הכל טוובב!!!

בס"ד

עכשיו תאספי את כל הדברים הרעים שחשבת עליהם כשכתבת את מה שכתבת ותבטלי אותם.

איך יראה העולם? יותר טוב. אבל זה לא ישנה שום דבר, עדיין יהיו דברים רעים, והאנשים יתלוננו עליהם באותה המידה. ככה זה בעולם של הסתר פנים.

ואם את רוצה לשאול למה הקב"ה ברא את העולם בכלל בהסתר פנים ולא השאיר את הכל כלול בו בגילוי, זו שאלה לא לגיטימית. את לא יכולה לשאול שאלות "מחוץ למערכת" כשאת נמצאת בתוכה, ובכל מקרה לא יועיל לך לקבל תשובה, כי את נמצאת בתוך המערכת הזו.

חוץ מזה, ממתי בורא העולם חייב למישהו מאיתנו משהו? יש דברים טובים בחיים? יש רגעים יפים? את עשית משהו כדי לקבל אותם? הטוב בחיים שלך מגיע לך בזכות? עצם זה שאת קיימת זה כבר מעל ומעבר. תגידי תודה, תשמחי במה שיש לך, ותנסי להכיר מינימום של טובה למי שיצר אותך!

בסופו של דבר אין ברירה אלא לקבל את ההבנה הפשוטה שבורא העולם יודע מה הוא עושה לא חייב לנו הסברים לשום דבר.

וזה לגיטימי לשאול.

התשובה שלי לעצמי:

הקב"ה שהוא טוב ומושלם, ברא את העולם כדי להיטיב עם בריותיו.

כדי שנזכה בשכר, הקב"ה נתן לנו בחירה חופשית 
(כי אם אין בחירה חופשית אי אפשר לתת שכר- לא היינו אנשים טובים כי בחרנו בכך אלא כי כך נולדנו).

כדי שתהיה בחירה חופשית הקב"ה צריך כביכול להסתתר.

הרי אם מיד אחרי שהיינו חוטאים היתה יוצאת אש מהשמים ושורפת אותנו,

כולם היו מיד מקיימים מצוות, ואז היתה נשללת הבחירה החופשית... ולא היינו יכולים לקבל שכר מאת ה',

ולשם כך הוא ברא אותנו...

לכן ה' לא מעניש באופן מיידי, ולא נותן גמול לצדיקים באופן מיידי- אך כמובן שהוא נותן!!

זה אחד מי"ג עיקרי האמונה (לפי הרמב"ם). גם בעולם הזה יש גמול אבל בעיקר בעולם הבא.

הקב"ה מכוון את העולם, ושום אדם לא יכול לפגוע באדם אחר או להרוס משהו בלי שהקב"ה נתן לזה אפשרות לקרות, 

אבל בכל זאת- הקב"ה מנהל את העולם בדרך טבעית, נסתרת- כך שאיננו יכולים לראות ולהבין את כל הסיבות.

זה היה ממש בקיצור כי אני חייבת ללכת... אם את רוצה אשמח להרחיב לך באישי 

וממש אל תפחדי מזה שיש לך שאלות באמונה, זה שלב הכרחי אצל כולם, ואפילו חוזר שוב ושוב במהלך החיים.

בס"ד

זה שהקב"ה ברא את העולם כי זה הטוב וככה יאה לבורא שהוא טוב מוחלט.

למה? מי אמר שזה ככה? מי אמר שזה הטוב ומי אמר שככה הקב"ה מנהל את העולם? לזה כל מה שענית זה שאנחנו לא יכולים לראות ולהבין.

כלומר, בקצרה ובלי להיכנס להסברים שנקטעים באמצע- אנחנו במגבלות הבריאה שלנו לא יכולים לקבל תשובה, ובכל אופן תשובה לא תעזור לנו בכלום ולא תוסיף לא ליראה ולא לאהבה. ולכן השאלה לא לגיטימית.

זה בדיוק כל הקטע שכתבתי-

ה' מסתתר כדי שתהיה בחירה חופשית

ולכן הוא עשה שלא יהיו הוכחות מדעיות חותכות לכל מה שכתבתי למעלה.

כלומר השאלה לגיטימית לחלוטין.

התשובה נכונה ואמיתית.

ולכל אחד יש אפשרות וזכות להאמין בה, או לא.

בס"ד

שאלה שאין לנו לא היכולת לענות עליה (מצד מוגבלותנו כנבראים) ולא תועלת מעשית להפיק מהתשובה עליה - היא שאלה לא לגיטימית.

אין לי טענה כנגד מי ששואל שאלה כזו, לא תמיד הוא יכול היה לדעת את זה מראש. אבל כשמישהו שואל, אני אומר לו שיעזוב את השאלה, כי היא לא לגיטימית.

זה שהקב"ה הוא כמובן שורש הטוב של הכל ואין בו שום דבר חסר או רע, זה לא אומר שהעולם עכשיו יהיה ורוד, שבכל יזרום טוב ויהיה קל..ממש לא!  הרי יש לנו עבודה קשה כאן "אדם לעמל יולד" ולא נולדנו בשביל לשבת לנוח על זרי הדפנה אלא לעבוד קשה! לכן מראש צריך לבוא לעולם הזה בגישה של "מה אני יכול/ה לעשות" ולא "מה אני יכול לקבל/ה..." וכבר חצי שאלה נפתרה כי הקב"ה קיים! והוא אוהב את הבריות שלו! במיוחד את עם ישראל העם הנבחר! ולכן גם שקשה ויש לפעמים דברים לא מובנים זה לא אומר שהוא לא אוהב אותנו כי האהבה שלו אלינו לא מתבטאת בעולם וורוד כי אז אין לנו משמעות בעולם.. אלא בדרכים שהקב"ה בוחר להנהיג את העולם ולא תמיד אנחנו מבינים אותו... (אבל אל תדאגי - הוא בטח צודק!)

ולגבי הרוע -  למרות שזה לא תמיד נראה ככה, באמת הוא עוזר לנו לעשות את התפקיד שלנו בעולם, נשמע מוזר?? - עובדה!- כתוב: "צריך אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" כלומר שהרע הוא טוב! אבל אם גם הרע הוא טוב למה יש ברכות שונות?? הרי על טובה מברכים "הטוב והמטיב" ועל הרעה מברכים "ברוך דיין האמת", אז אולי באמת הרע הוא לא טוב?!?

ולכן אומרת הגמ' בפסחים נ.: "שלעולם הבא נברך גם על הרעה "הטוב והמטיב""!! פשוט עכשיו אנחנו לא מבינים למה הרע באמת הוא טוב אבל אנחנו יודעים שבאמת הוא כן טוב לכן מברכים "ברוך דיין האמת" שזה כן ברכה, כי אנחנו יודעים שלמרות שזה נראה רע באמת באמת זה טוב, אבל עדיין זה נראה לנו רע אז מברכים ברכה עצובה...

אבל בעז"ה לעתיד לבוא נצליח להבין איך גם הרע (כן כן הרע, הדברים הכי נוראיים שעולים לך עכשיו בראש...) באמת הוא טוב! ורק שנדע את זה באמת ונצליח להבין את זה ואיך זה רק אז נברך על הרע "הטוב והמטיב"

ויש כל מקורות שמסבירים על כל-מני דברים טובים שיש ברע. למשל בעין אי"ה שבת א' פרק ראשון פסקה ס"ב, מוזמנת לפתוח... וכן עוד המון מקומות אצל הרב קוק ובעוד ספרי אמונה... בהצלחה בבירור, אם צריך אפשר להרחיב עוד בנושא...

אם לא אז מומלץ...

(אם לא אז לפני שאת קוראת את מה שכתבתי תקראי את התקציר)

תכלס' לדעתי יש הרבה מה ללמוד מהסרט מכיוון יהודי. כאילו אנחנו רואים את עצמנו, זה העולם שאנחנו מכירים ואנחנו בטוחים שאנחנו יודעים ומבינים ומגלים, אבל בעצם אנחנו שחקנים קטנים.

מומלץ לראות ולפתח..

אני שמחה שעכשיו המצב ככה כי אני יודעת שזה כבר ממש הולך להיגמר ותבוא הגאולה אז זה משמח אותי ונותן לי כח ורצון להתמודד עם הקשיים.

זה לא שיש כל כך הרבה רוע.יש -אבל על כל מעשה אכזרי אחד יש הרבה מעשי חסד.הבעיה היא שאנחנו מסתכלים תמיד על הרע כי הטוב פשוט מובן מאליו.מובן לנו בשכל שלתת צדקה זה חשוב ואם מישהו רוצח זה נראה לנו עולם מעוות ולא הגיוני .

כל מה שצריך לעשות זה להסתכל ולראות את הטוב -גם ובעיקר כשהוא מובן מאליו .

בהצלחה

איך זה יכול להיות שיש אנשים שמסוגלים להעלות על דעתם שאין אלוקים בעולם הזה ואין מי שמשגיח על העולם בכל רגע?!

הרי ברור שהעולם הוא כזה טוב ומדהים!!!! פשוט טוב שופע!! מספיק להביט בנמלה קטנה או פרפר כדי להבין שיש משהו שברא אותם בחכמה כזאת, וכל הגוף החי שלנו!! זה באמת מדהים!!! והקב"ה אוהב את הבריות שהוא בורא ומיטיב איתנו כל הזמן!

לפעמים קשה לנו לראות את הטוב, פשוט כדאי להחליף למשקפיים ורודות ולהתמקד בטוב...!!!

בהצלחה!!!

בס"ד

מדקה 23:00.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=19807&cat_id=4464

קבלת תשובה?

מגיע החושך מתעבה יותר ככה עם המצב

בס"ד

אני בברור העניין עם עצמי בתקופה האחרונה.ממש לא קל.

בכל מקרה משהו שמצאתי ועזר לי:

http://www.hidabroot.org/he/article/798

נתפלל לה' שיוציאנו מן חושך/חוסר האמונה הזה.

אה ועוד דבר: הכלל הראשון להבין שהכל לטובה זה שמחה!!!!!

כן כן - שמחה.

כמובן לא ליצנות-לא שמחה של עבירות-לא שמחה של קלות ראש.אלא שמחה על כל הטוב שכן אנחנו שמחים ונהנים ממנו.

שמחה על הדברים שאנחנו נהנים מהם במהלך היום יום - שמחה על הדברים שאנחנו מודים לה' שאין לנו אותם(חולי חלילה לדוגמא).

פשוט לנסות לשמוח ולשמח את המציאות הקיימת.

ורק לאחר שמחה המוח משוחרר להבין באמת או להבין אמונה.

"ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה" (שבת ל: )."

מסיכמה איתי ששכינה=נבואה=אמונה וכו'?

"כל הנביאים--אין מתנבאין בכל עת שירצו, אלא מכוונין דעתן ויושבין שמחים וטובי לב ומתבודדין:  שאין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, אלא מתוך שמחה."(משנה תורה(הרמב"ם) -הלכות יסודי התורה פרק ז)

בעצם רואים בכלל שכל ההתחלה באמת היא קודם כל קודם כל שמחה (ושוב לא ליצנות/קלות ראש וכו..)

אחר כך (לדעתי אפילו רק אחר כך) אפשר בכלל להשיג שכינה=נבואה=אמונה(=אמונה בה' שהוא עושה הכל לטובה לדוגמא).

שנתפלל ונזכה לשמחה קדושה ואמונה שלמה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...