ב. לא בדיוק הבנתי. חזרת בשאלה? אתה לומד בישיבה? מה שמעיק עליך זה שאתה מוטרד משאלות אמוניות/ קיומיות וזה מונע ממך לחיות כרגיל?

זה קורה לכולם. (או לפחות כל מי שאני הכרתי....). וזה לא רק בעולם החילוני. זה גם אצל אלו שומרי תורה ומצוות וגם כאן, תתפלא לראות כמה שירשורים נכתבו פה בהקשר הזה. רק שפה כולם קוראים לזה: שאלות באמונה או שאלות בהשקפה וכו'. 

אבל זה אותו דבר, פחות או יותר= "אותה הגברת בשינוי אדרת".

זה שאתה לא מרוכז וכו' זה נורמאלי ומוכר וידוע וזה יתחיל לחלוף או להחלש ברגע שתתחיל לקבל תשובות לכל השאלות שלך.

עיצה: אל תיתן לזה להפחיד אותך. זה כמו גל גדול שבא וחולף. וכמו כל גל גדול- לא מנסים לקפוץ מעליו, פשוט מרכינים את הראש ונותנים לו לחלוף מעל. תכיר בתופעה, זה קורה ותבין שזה המצב וכך אתה כרגע (לא מרוכז וכו') א ב ל- זה יחלוף.

מבחינה מעשית: אמרת שאתה לא מסוגל להתרכז בבגרויות: תכלס- זה די חשוב כי זה ישפיע (לפחות קצת) על העתיד שלך. אז על דברים כאלו כדאי לך להשקיע קצת יותר אנרגיה וכוח כדי שלא תצא מהתקופה הזאת עם נזקים לעתיד. שאר הדברים שלא חשובים לך- אל תשקיע בהם הרבה מרצ (חחח.... סתם...) כי זה לא שווה את המאמץ.

מקווה שהצלחתי לעזור.

(נ.ב. תמיד פנויה באישי)

בהצלחה!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....