בס"ד
שנים מקרא ואחד תרגום:
- קורא(ת) כל שבוע
- משתדל(ת) כשיש זמן
- יצא לי אולי פעם
- מה זה?
כל אחד ואחת מוזמן(נת) להתנסח בלשונו, אבל כדאי להוסיף את המספר שמייצג את פלח האוכלוסיה שהכי מתאים לך, לדעתך.
תודה!
פורום נוער וגיל ההתבגרות
בהנהלת: חצילוש
מכתב פתיחה
לא פוליטיקה, אבל סקרקמנו ונתעודד
1.די"מ
אבל אני לא עושה שניים מקרא ואחד תרגום אלא שלוש מקרא בלי תרגום.
לי זה בעיקרון חלק מהקריאה בתורה (מקרא ותרג'ום)המצב חסה
לא תמיד יוצא.
(תלוי באיזה בית כנסת אני נמצא בשבת)
תמנים-בלדים-רמב"מיסטים
4. מה זה?בנ"ע בנשמה!!!
כעיקרון אני בת אז זה לא כ"כ קטע...
הקריאה בתורה צריכה להיות עם תרגום אונקלוסהמצב חסה
כך לפי הרמב"ם, וכך נהגו בקהילות ישראל עד תחילת השמדות
(גירוש ספרד ותחילת האסלם)
אישה פטורה מקריאת התורה ככה שזה לא משנה
איפה זה כתוב ברמב"ם?די"מ
לא כל דבר שהןא מנהג תימן זה אומר שזה מחוייב לפי הרמב"ם..
צודק, לא חיוב אלא מנהג ישראל, וכדין הוא.המצב חסה
י מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם, מה שהקורא קורא בתורה--כדי שיבינו העם, עניין הדברים. והקורא קורא פסוק אחד בלבד, ושותק עד שיתרגם אותו התורגמן; וחוזר וקורא פסוק שני. ואין הקורא רשאי לקרות לתורגמן, יתר מפסוק אחד.
יא אין הקורא רשאי להגביה קולו, יתר מן המתרגם; ולא יגביה המתרגם קולו, יתר מן הקורא. ואין המתרגם רשאי לתרגם, עד שיכלה הפסוק מפי הקורא; ואין הקורא רשאי לקרות פסוק אחר, עד שיכלה התרגום מפי המתרגם. ואין המתרגם נשען לא לעמוד ולא לקורה, אלא עומד ביראה ואימה; ולא יתרגם מתוך הכתב, אלא על פה. ואין הקורא רשאי לסייע לתורגמן, שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. והקטן מתרגם על ידי הגדול, ואין כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן. ולא יהיו המתרגמין שניים כאחד, אלא אחד קורא ואחד מתרגם.
(משנה תורה הלכות תפילה פרק י"ב)
כשיש מנהג שפשט בכל ישראל ולכן מחייב הרמב"ם טורח לציין את זהדי"מ
אז בהתחשב בזה שהוא לא כתב אני לא מבין למה אתה חושב שזה מחייב.
והיום זה בוודאי לא פשט בכל ישראל (ולא."כל ישראל" זה לא רק תימנים בלדים..)
והיום זה בוודאי לא פשט בכל ישראל (ולא."כל ישראל" זה לא רק תימנים בלדים..)
תקרא מה כתובהמצב חסה
קראתי והוא לא מדבר על זה כחןבהדי"מ
דיברתי על זה שזה פשט בעל ישראל.המצב חסה
עזרא תיקן לעם ישראל.
ברור שזה פשט בכל ישראל!
(הוא היה ראש סנהדרין גדולה לא?)
אולי.די"מ
אבל היום זה בהחלט לא פשט בכל ישראל.
אבל אז זה באמת שאלה האם זה משנה.
אבל אם נצרף את זה לזה שאין צורך היום בתקנה של התרגום אז באמת אין סיבה לעשות ככה היום
אבל אז זה באמת שאלה האם זה משנה.
אבל אם נצרף את זה לזה שאין צורך היום בתקנה של התרגום אז באמת אין סיבה לעשות ככה היום
דווקא היום צריך הרבה יותר מאי פעםהמצב חסה
ועיין בפירוש המשנה בסנהדרין פרק חלק
התרגום לארמית לא עןזר לאף אחד היוםדי"מ
בתור אחד ששומע את זה לא מעט בתפילה,המצב חסה
ויודע במה מדובר,
לי אישית זה עוזר.
המטרה של התרגום היא לתרגם.די"מ
אני לפחות לא דובר ארמית.
בעסה לך, לא תבין את התורההמצב חסה
יש רק שני מילים בתורה בארמיתדי"מ
כל השאר בעברית.
וגם השני מילים האלה מופיע התרגום שלהם לעברית
וגם השני מילים האלה מופיע התרגום שלהם לעברית
אני מדבר על המשמעות שלההמצב חסה
איזה?
וזה למה בדיוק?די"מ
"יגהר שהדותא"
אתה רציני שלא ידעת?!
אתה רציני שלא ידעת?!
בקריאת התורה קוראים רק פעם אחת.די"מ
ואתה חייב לקרוא בעצמך.
זה הלכה מפורשת ברמב"ם!
זה הלכה מפורשת ברמב"ם!
נכון, אבל זה לא החובה מהספר.המצב חסה
ברור שלא.זה לא מה שאמרתידי"מ
אבל בקריאת התורה בבית כנסת לא אתה קורא בעצמך (או שכן?)
אני חושב שיוצאים ידי חובה גם כשאחר קוראהמצב חסה
(לפעמים)
נחמד שאתה חושב ככהדי"מ
אבל לא ככה פוסקים הלכה.
יש חובה עליך לקרוא למה שתצא ידי חובה על ידי מישהו אחר?
ובכל מקרא פעם אחת אתה חייב לקרוא בעצמך כי קןראים בבית כנסת רק פעם אחת.
יש חובה עליך לקרוא למה שתצא ידי חובה על ידי מישהו אחר?
ובכל מקרא פעם אחת אתה חייב לקרוא בעצמך כי קןראים בבית כנסת רק פעם אחת.
לא ראיתי אזכור על זה ברמב"םהמצב חסה
יש לך מקור מהראשונים?
(זכור לי רק השו"ע)
לא מכיר.די"מ
אבל אני לא מבין את הנקודת הנחה שלך שזה בסדר.
מה הסיבה לזה?
סתם ככה נראה לך?
מה הסיבה לזה?
סתם ככה נראה לך?
ברור שלא.זה לא מה שאמרתידי"מ
אבל בקריאת התורה בבית כנסת לא אתה קורא בעצמך (או שכן?)
אממ בין 1 ל2הכל דבש..
קוראת עם חברה עם פירוש ופעם לבד בלי. ואז בבית כנסת.
כמעט תמיד זה ככה..
לא יצא לי. הכי קרוב ל-3.*בננית*
לצערי 
3... בחיים לא ידעתי שזה גם לבנות ;) אני שומעת את אבא שלי כלרעיה123
שבת... אבל... מה?! זה לבנות בכלל ?! ;)
אני משתדל כל שבוע. בלי רש"יסתמישוו
עבר עריכה על ידי סתמישוו בתאריך כ"ה באדר תשע"ה 01:02
לא יודע מה זה המספר שמייצג את האוכלוסייה שלילא חובה לבנות, 'רק' זכותהמצב חסה
2 בשאיפה ל1צבי-ליזציה
זה קשור רק לבנים לא???Coollit
כןהמצב חסה
אני 3 נראה ליקול דממה
~רגע של הלכה~סתמישוו
נשים פטורות מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, כיון שהיא בכלל מצות תלמוד תורה שנשים פטורות ממנה. ומכל מקום טוב שתקרא את פרשת השבוע, שעל ידי כך תתמצא במעשיות התורה ובמצוותיה. (שבת א שכח)
אני חושב גם שאם אישה קוראת זה מצווה, אבל בעיקרון אין חיוב..
אכן זו זכות, לא חובההמצב חסה
3 מזה? ומתי קוראים אתזה?עוד אחת!
לפני חורבן בית ראשון עזרא הסופר תיקן שביחד עם קריאת התורההמצב חסה
יקראו תרגום כדי שהעם יבין מה כתוב.
מה שהיו עושים זה פסוק אחד קורא הבעל קורא, ופסוק אחד קורא המתרגם.
השו"ע כתב שכל אחד צריך לקרוא לעצמו פעמיים כל פסוק ופעם אחת תרגום.
נשים לא קשורות, אין להן חובה.
שניים מקרא ואחד תרגום מופיע כבר ברמב"םדי"מ
אני לא מספיק בקיא אבל אני מניח שזה מופיע כבר לפני זה.
בכל מקרה זה לפני השו"ע.
בכל מקרה זה לפני השו"ע.
גמרא מפורשתקמנו ונתעודד
בס"ד
מסכת ברכות דף ח.
אוקי תודה זה לא קשור אלי אז אני לא אמורה להתבייש בזה שאני לאעוד אחת!
יודעת...
תודה 
די"מ
לא כתוב כחובה אלא כמעלה.המצב חסה
ובכלל תמוהה לשון הגמרא, ולא יודע אם מדובר בגזירת או בסברת יחיד,
וגם אם מדובר בגזירה זה לא נשמע לי הגיוני, הרי יושבי כפרים בקושי פעמיים בשבוע היו קוראים
10 פסוקים אז איך יכול להיות שדרשו מהם לקרוא את כל הפרשה (או שליש ממנה)
מכל מקום לא ראיתי את זה ברמב"ם, אתה מוזמן להראות לי.
אני לא מכירסתמישוו
אני לא זוכר שזה כתוב ברמב"ם.. כמעט בטוח שלא..
אבל בתחילת מסכת ברכות בגמ' כתוב שחייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון (שזה פסוקים בספר דברים נראליי שזה רק שמות של מקומות..)
אבל בתחילת מסכת ברכות בגמ' כתוב שחייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון (שזה פסוקים בספר דברים נראליי שזה רק שמות של מקומות..)
ראיתי עכשיו את הגמרא.המצב חסה
לא כתוב חייב כתוב לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור
חח צודק, אבל..סתמישוו
כן, חח התבלבלתי.. אני מבין את מה שאתה אומר אבל אני חושב שאנחנו לא צריכים להסתכל על זה בגישה הזאת כי אנחנו שואפים לקיים קלה כבחמורה, וחוץ מזה, אני חושב ששמו"ת זה דאורייתא.
זה לא קלה, זו עצה טובה.המצב חסה
יש מי שלא יכול ואין לו שום חובה.
תנחומיייאירוש
זה כתוב: הלכות תפילה וברכת כהנים פרק יג הלכה כה:"אף על פי שאדם שומע כל התורה כלה בכל שנתו בציבור - חיב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת שנים מקרא ואחד תרגום."
יפה. מעניין אם הרמב"ם הוציא את זה מהגמרא הזאת או לאהמצב חסה
נבדוק בהזדמנות,
תודה!!
ברור שכן,אלא מאיפה?די"מ
אולי זה יסביר לך מה הבעייה לפסוק מהגמרא בהתעלמות מהראשונים.
לא, מסקרן אותי אם מהגמרא הזאת דווקא.המצב חסה
אגב אני צריך ללמוד את הסוגייא ואיך הוא הגיע למסקנה הזאת.
לדברים אחרים..
^^^^^הקדמתני.די"מ
יאווו תודה היום היה לי מבחן על זה ובזכותכם הצלחתיעוד אחת!אחרונה
תודה!!
אההה הבנתי אז רק בנים מחויביםCoollit
לאמישהי=)
חח אז בכל זאת כתוב איפושהו חייב.סתמישוו
מאיפה זה?!
הי זה לא פיירשִׁירָה
אני יודעת מה זה אבל אני לא קוראת אתזה, ואין לזה מספר
הסתכלתי בסידור עולת ראיה של הרב קוקסתמישוו
כתוב שם ככה:"אע"פ שאדם שומע כל התורה בקריאה בציבור כל שבת, חייב לקרוא לעצמו, להשלמת פרשיותיו עם הציבור, כל פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום".
זה מההלכות בסידור אז אני לא בטוח אם זה של הרב קוק או לא. בכל מקרה, זה כתוב ככה
זה מההלכות בסידור אז אני לא בטוח אם זה של הרב קוק או לא. בכל מקרה, זה כתוב ככה
1 או מה שזה נקרא קורא..השנה התחלתייהודה פ.
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Giniאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.