נראליי שהעזרה הכי גדולה שאני יכול להביא פה זה פיסקה של ר' נחמן: "וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיך לְהַתְגַּבֵּר מְאד בְּכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת אַך שָׂמֵחַ תָּמִיד כִּי טֶבַע הָאָדָם לִמְשׁך עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים עַל כֵּן צָרִיך לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאד עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה וְרָאוּי לִקְבּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַך, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיך לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִין לָבוֹא לְמָרָה שְׁחֹרָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל עַל יְדֵי שִׂמְחָה, חַס וְשָׁלוֹם לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם כִּי זֶה קָרוֹב יוֹתֵר לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה עַל כֵּן צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר"
ספר החינוך מדבר על זה שאחרי המעשים נמשכים הלבבות.. זה לא חייב לבוא מהלב אפשר קודם כל מעשים, אפילו מאולצים ואפילו מילי דשטותא.