לוותר על העזרה הזאת או לצמצם בכך?

ב. אתם בלבד מחליטים על תדירות המפגשים,

ג. עבודה עצמית לא להתרגש ממנה.לא תוכלי לשנות אותה אלא רק את הגישה שלך.

לומדים לחיות בצמצום ובאושר.

מפחיתים ביקורים, מפחיתים טלפונים עד שלומדים להתנהל בעצמאות מוחלטת. אין דבר כזה היא "מתערבת"

אתם נותנים לה להתערב. אם הייתם 100% עצמאיים לא הייתם נותנים לה מקום להתערב אבל אם יש היסוס אז היא תופסת את ה"וואקום".

כדי ליישר את המקל צריך לכופף אותו לצד השני עד שיתיישר ואז תוכלו לתת לה את המקום שלה כסבתא.

מה זאת אומרת "אתם נותנים לה להתערב"?

חמותי מתערבת!

היא לא שואלת ואין שום "וואקום"

שתביני על מה אני מדברת, היא נותת לי הוראות מה לעשות עם הילדים בכל רגע נתון!

ואם החלטתי החלטה לא לרוחה, היא מתערבת וקובעת, כן ממש כך, קובעת מה לעשות!!

אני באופן אישי מאמינה בתקשורת תקינה ואז הכל נפתר. אם המצב ממש חמור אתם יכולים לפנות לגישור משפחתי ולתת לאדם שהוא צד שלישי ניטראלי ומוסמך לעשות זאת לטווח בניכם ולהגיע להסכמות. זאת כמובן במידה והיא מודעת לחוויה שלך ממנה! ואם היא לא מודעת אז כדאי לעדכן אותה. לפעמים אנשים שאנחנו אוהבים חושבים שהם עושים דברים בשבילנו אבל למען האמת הם לא מבינים שהם רק מפריעים ומתסכלים אותנו.. אבל הם לא יודעים! הם חושבים שהם עושים טוב, ואם הם היו יודעים אז הם לא היו עושים את הדברים שגורמים לנו לתסכול ומפח נפש. במידה ולאחר שיחה זה לא נפתר תמיד אתם יכולים לפנות לאדם שמוסמך לעשות גישור משפחתי וככה להגיע להבנות ולתקשורת עתידית נכונה יותר. אני פניתי לזה כי הייתה לי בעיה עם גיסי וב"ה זה עזר לנו מאוד והוא כבר לא מתערב במקומות שהוא לא אמור, זה גרם לנו להבין כל אחד את הצד השני וללמוד כיצד להתנהל בצורה נכונה כמשפחה. בכל מקרה, בהצלחה רבה!

כל הזמן בפורום מציעים לי לדבר איתה, לשוחח איתה, להגיע איתה להבנות,

תגידי לי איך אפשר לבוא לבנ"א שזה האופי שלו, שהוא יבוא ויעיר גם לאנשים שהוא לא ממש סעל סמכות כלפיהם.

דבר ראשון, אין שום סיכוי ללכת לייעוץ בקשר אליה, כי אף אחד לא אומר לה שהיא לא בסדר,

אף אחד לא מעיר לה ומי שמעיר לה היא תהדוף את ההערה שלו ותסביר לו למה הוא טועה.

היא תמיד צודקת נקודה.

נראה לך שהעניין פשוט, לדבר, להגיע להבנות, פה אין הבנות.

ויש רק אחת שקובעת, וזו היא.

בנוסף האפשרות של לדלל מפגשים לא אפשרות מכיון שאנחנו גרים לא רחוק מההורים של בעלי,

והאפשרות של לעבוד דירה גם כן לא קיימת, בקיצור מה שאפשר זה פשוט להבליג לנשום עמוק ולקוות שלא יהיה צורך בפסיכולוג עקב עומס נפשי מההערות שלה..

סליחה אם אני מנצלש"ת...

להקדים תקשורת אסרטיבית לחיבוק הדוב המשפחתי

עוד דבר:

לגבי 'לדלל מפגשים' - זה לא בהכרח הכול או לא כלום. תראי אם יש לך אפשרות להפחית ממעמסת הביקורת שאת מקבלת גם כשרשמית אתם נפגשים. למשל - היא אומרת לך מה היית צריכה להלביש לילדה, את נזכרת ששכחת משהו בחדר והולכת לחפש (לשעה). היא מתלוננת עלייך שאת דורשת יותר מדי מבעלך, את לוקחת את התינוק ויוצאת לקנות ירקות לארוחה. יש סיכוי זעיר שתוך כמה זמן זה יעביר את המסר, שאם היא רוצה אותך באזור כדאי לה להיות ידידותית כלפייך, אבל גם אם לא - העיקר שבינתיים את חוסכת מעצמך שיחות מקטינות.

את הזמן שהתחמקת מדיבור מאשים תנצלי לעצמך לחזור על מנטרות של עוצמה, על כך שנבראת בצלם א-לוהים ונשמתך חוצבה מכיסא הכבוד, על הביטחון של ה' בך שהפקיד בידך את הנשמות הטהורות האלה... כאלה

לספוג -אבל לא באופן פאסיבי . לא כי בעל המאה הוא בעל הדיעה - כי כנראה מאד אכפת לה . מאחר והיא משתתפת פעילה. לחפש את הטוב , ואם קשה , איכשהו לתמרן את הדיון . לחשוב על דרכים יצירתיות לתמרן את המצב או את השיחה . קשה ,אבל משתלם - ולא רק בצד הכספי.

מדהימה שאת ככה עובדת על עצמך!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...