חשבת על המשמעוץת המילולית של "שלא עשני כרצונו"???!!!........

בס"ד

הנה הסיבה להשתדלות שלי לעבור על מה שאני כותב לפני שאני שולח...

הפעם שכחתי...

2. משתדלת לומר לפחות כמה דברים כל יום.

שחרית כן, מנחה- לא נוהגים לומר.

ו...כן, אני בת, ובכל זאת- נהנת לומר קורבנות.

אולי זה בגלל שאומרים שבנות יותר מתחברות לתפילה... אולי... .

יום שמתחיל עם קורבנות הוא לא אותו יום בלי.

מה שאנחנו נוהגים פלוס מינוס שלוש דקות בשחרית ואחת במנחה

משתדל כל שחרית לומר לפחות את הפסוקים, אם יש זמן אני מוסיף.

מנחה זה הרבה יותר קל (במיוחד שזה בסוף הסדר...) אז לרוב אני גם מצליח במנחה.

בס"ד

ואולי זה יעלה את העניין למודעות..

אומר בעיקר במנחה כל הזמן הכל. בשחרית- תלוי מתי אני קם אבל אני לא תמיד מצליח להגיע בזמן לקורבנות

כשאין זמן מדלג ע"פ ההלכה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....