ראשית, השקר על "99 אחוז מהמגיבים".. אפשר לספור כמה מגיבים ולבדוק אחוזים...
את יכולה להמשיך עם קללותייך האוויליות והילדותיות, מניח שמישהו כאן ידאג בקרוב לערוך את זה.
אין כל קשר ל"גדולים ממך" או "קטנים ממך".
כדאי שתביני כמה דברים:
א. כשכותבים על דבר כזה בפורום ציבורי, הדבר הראשון זה הבעת זעזוע נורא מהענין. זו לא "התייעצות פרטית" עם מישהו, מתוך כאב. כשכל דבר הופך ל"דיון לגיטימי נינוח", באותו רגע מורידים את ה"רף" של כל הסביבה. אגב, יש היום כאלה זה ממש העיסוק שלהם, ובכוונה הזו (לכן גם הסתפקתי מראש אם זה לא מישהו כזה.. יש כאלה שבכוונה מעלים עניינים כאלה כאילו בתור בעיות-אמת, כדי להשחית את המוסר אצל אנשים). אין דבר כזה לומר, "אל תביעו דעה על הענין", לא. יש עוד השלכות. קודם - הזעזוע מהדבר הנורא, אח"כ עצות.
ב. כל הנ"ל, במקרה שסתם אנשים מבקשים עצה לדבר כזה. לא כן בהודעתך, שאי אפשר "להנדס" אותה למפרע (ולא תיתָלי בכל מיני תגובות.. אנשים כבר נוטים מרוב דברים לא נורמליים שכותבים כאן לפעמים, "לדלג" על השלב הראשון. גם למי שמבקשים עצה על שימוש בסמים מגיבים כך).
ההודעה שלך כללה את "נימוקיו" "הוא רוצה לטעום עוד נשים אחרות".. "לאור הנתונים של הבגידות" "סטיק ושוקולד"... מי שלא "קופץ" מיידית כשקורא דבר כזה, שיבדוק את עצמו.
וזה הבדל יסודי: אם היית כותבת בזעזוע על מחלתו, אז אחרי השתתפות בזעזוע, היו מציעים לך נסיונות לפתרונות, כמו שמציעים לכל מיני מצבים מסובכים וקשים ונוראים (כל מי שקורא פה, יודע שאני מהאחרונים שיכתבו לאשה נגד בעלה..).
אבל את כתבת על "קשר מצוין ואוהב", וכבר כותבת כמעט "בהבנה" "קשה לו מאד מאד!!!" (סימני הקריאה במקור)
מסבירה את נימוקיו, מבקשת לא לשלוח לפסיכולוג, לא מוכנה להכיר שזה מצב חולני, רוצה שגם ציבור הקוראים "יתייחסו בהבנה"... אפשר להבין אותך, שמישהו שאת אוהבת, פתאום מדבר כך - את לא יודעת איך "לאכול" את זה.
אבל לחשוב שהפיתרון הוא ע"י לתקוף כל מי שקופץ וצועק לך: אל תקבלי "נימוקים" כאלה, זה לא נורמלי (במובן של הרצון ליישם ממש. לא מדבר כרגע אם סתם היו לו "פנטזיות" והיה מתגבר עליהן)- זו טעות גדולה.
ג. כעת, תדעי את האמת: מה שיכול לעזור לכם יותר מכל - זה בדיוק מה שכתבתי:
אם חוטפים כנגד דבר כזה שלילה מוחלטת, הלם של זעזוע - זה המפתח לצאת מזה. בדיוק כמו ביחס להתמכרויות רעות אחרות. זה כמו סמים מסוכנים. זה ל"חומרים" ההם, וזה לתאווה המינית. כל "הבנה", רק תגדיל את הסכנה.
ה"הבנה" צריכה להיות רק לכך שאכן יש כאן אדם מסכן (במקרה שכמו בהודעתך עכשיו, הוא ואת מבינים את חומרת הבעיה הנוראה. לא כמו שהודעה הראשונה שהוא "מסביר" שבעצם "אין בעיה" באמת.. כמו כל הרבה נרקומנים, אגב, בדוגמה שהבאתי. באוזני שמעתי פעם מישהו כזה שניסיתי לעזור לו, ש"הסביר" שבעצם כל העולם מכורים..).
אתם צריכים להבין, קודם כל, שכל ה"נימוקים" שהוזכרו, הם הבל הבלים. שקר מוחלט של היצר. היפך כל נורמליות. היפך כל אהבת אמת. אדם יש לו אשה, והוא רוצה בפעל "טעמים אחרים". זה דבר קשה ונורא. אם תפנימו את זה - אז השלב הבא, יהיה אכן ללכת למישהו שיש לו בדיוק הבנה-מזועזעת כזו לענין, וגם יכול לתת כלים לצאת מזה.
ואם תלכו כך - את בעוד כמה שנים, תגידי תודה רבה על ה"זבנג" המוצדק שחטפה כאן הודעתך. גם תחזרי בתשובה מקללותייך, שנלמד זכות - נאמרו מתוך אי ידיעה איך "לאכול" את זה.