אגב,

גם בשנה הבאה פסח יחול באותם ימים בשבוע

במיוחד שבשבת השנייה אפשר לפתוח קופסת עוגיות כשרות לפסח קנויות מהחנות.....

נותרה לי רק שאלה אחת קטנה: מה נאכל בבוקר של השבת הראשונה??

אני מתכוונת על ה"טעימות בוקר" שאמורות להשביע עד הקידוש....

סליחה שאני מקשה עליכם, אבל אצלי לא אוהבים פשטידות....

ואם היו בוטנים בהשגחה מהודרת צאציו גם היו אוכלים..

אגב הרבי אכל מאכלי חלב ושוקולד בפסח.

למרות שלא נראה לי שזה היה בלובאויטש.

תכלס איש איש לפי בית אבותיו ולבית מוסיא ז"ל ממטבח 1414.

יש כאלו שלא אוכלים חצילים וקישואים ועגבניות כי זה לא היה בלובאויטש.

ובכלל זה לא היה קיים אז ברוסיה בגלל מזג האויר וכו'

העיקר צריך לזכור מהם ההידורים הבסיסים (לקלף וכדו') לפני כל דבר ובכל אופן לא לקחת את כל הקולות של השני בלי החומרות שלו

(באותה מידה משפחת לנדא מקפידה על דברים אחרים בצורה יותר מחמירה מכולם) 

ועכשיו אפשר את הקישור לחוברת המתכונים?

פשוט מפני שכמו תירס, סויה ואחרים, הן הגיעו לאירופה מאמריקה מאוחר יותר.

לכן רבים נהגו בעבר להקל בהן, וודאי בשמנים המופקים מהן,

ולמעשה רק בדורנו רוב מורי ההוראי פוסקים להחמיר.

בבית הורי אכלו את כל הירקות המתקלפים וגם חלבי.

המלפפונים והעגבניות לא נשמטו בטעות.

אגב אני אוכל כל השנה ביתי

הרבה יותר טעים בטוח

בריא? כנראה שכן

ב"ה

סוכריות דבש:

קולפים שקדים אגוזים וכו'.

קולעים אותם או בתנור או במחבת אוט הכי טוב במכשיר פופ קורן מיוחד לפסח, זה הקליעה שמתקרבת הכי קרוב לקליעה מקצועית. (אני משתמש בו גם לקליעת קפה ירוק ומקבל קפה שחור מצויין, כשל"פ למהדרין גם לחב"ד).

מרסקים בצורת גסה.

מחממים דבש בסיר על גבי סיר.

מערבבים אם האגוזים.

לוקחים נייר אלומיניום עבה ושופכים בתוכו את התערובת.

מגלגלים ומקבלים צורת נקניק שמכניסים למקפיא.

לאחר כמה שעות או לילה מוציאים כ-חצי שעה לפני וחותכים לפרוסות של כ-1 ס"מ.

ומחלקים לילדים ויש להם סוכריות בריאות כשל"פ.

מרציפן:

מלבינים שקדים (מכניסים אם הקליפה הדקה למים חמים לשתי דקות ומורידים את הקליפה הדקה, זהירות חם).

טוחנים אותם הדק היטב.

מחמים דבש ומערבבים אם השקדים הטחונים עד לקבלת עיסה מוצקת, אם נוזלי מדי מוסיפים שקדים.

אפשר לעשות כדורים ולגלגלם באגוזים טיונים והנה עוד ממתק בריא כשל"פ.

אגסים ביין:

מקלפים את האגסים.

מבשלים אותם בסיר אם יין יבש אדום ושתים שלוש, כפיות דבש או סוכר מבושל.

אם אין מספיק נוזלים ניתן להוסיף מים אבל לשמור שכמות היין גדולה מכמות המים.

כשאגסים מבושלים (מזלג נכנס בתוכם בקלות), מוצאים אותם ונותנים לנוזלים להתאדות כדי לקפל סירופ סמיך.

צורת הגשה, שופכים את הסירופ על האגסים ומגישים.

לאלעד, לא אנחנו לא צמים כלל משבת לשבת ! פסח הוא חג חירות והכי כפי שיש.

זו הזדמנות עבורי להרגיש שף מקצועי מכלום להכין אוכל טוב.

ב"ה

ישירות על האש הדבש ישרף !!!

ניתן גם לשים את הדבש בכוס זכוכית ולטבול בסיר רותח שהורד מהאש.

ואני, אתה ולא את, חיים זה שם של בן.

אני מודה לה' שאנחנו לא חב"דניקים מהבית.

הייתי חייבת לנצל"ש, סליחה מראש!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t630024

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t622978

מתכונים
http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19154

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.