אחרי הכל זה אדם שיצטרך לחיות איתך כל החיים וכמו שאת תרצי שהוא ימצא חן בעיניך (ואני לא מתכוונת ליופי לפי הגדרות היופי של העולם אלא למציאת חן שהוא יאהב את המראה) ולא תצליחי לחיות אם אדם שאת לא מסוגלת להסתכל עליו כך גם הוא רוצה להתחתן עם מישהי שנראית בעיניו  (בדגש על בעניו) יפה.

זו זכותו וזה טבע שה' ברא, אין צורך להתכחש אליו ואין צורך לחשוב שזה מעיד על רדידות וזה ממש הגיוני, כי תרצי להתחתן עם אדם שיחשוב שאת הכי יפה ויחמיא לך על המראה שלך. אדם שלא יאהב איך שאת נראית, תרצי שהוא כל הזמן ישקר לך?

הדגש שלך היה על  "בעניו"!
ובחור ששואל את חברה שלי אם אני יפה זה קצת שונה לא?!

ובכל ה שאמרת אני ממש מסכימה איתך!!

הרגשתי ממש רע עם עצמי שאני פוסלת על כזה דבר כי מי ששידכה לא כ"כ הבינה את זה....

חחח... את חמודה זה נשמע שזה ממש בוער בך...

באמת תודה! זה ממש עזר לי....

תמיד חשתי שזה אמור להיות ההיפך.... בכל זאת לרוב לנו יותר חשוב טיפוח....

בכלל, בכלל, בכלל.

את מפרסמת שרשור שבו את שואלת האם הגיוני לפסול בחור בגלל מאפיין חיצוני. השאלה היתה על מישהו שעדיין לא נפגשת איתו, ואת מנסה לשאול אם לפסול מראש.

21 דקות אח"כ (!) את יוצאת בתגובה תוקפנית נגד כאלה שפוסלים מראש בגלל מראה! ולא רק זה, על עצם העובדה ששאלו על זה בבירורים!

אינני מבין מה אני מפספס.

@חצי אחד

שאת הולכת עם מה שאת מאמינה בו. ואני מקווה שלא יצאתי תוקפני.

ושנית...

לצורך העניין, בחור שכבר ניסה - אני לא יודע מה, לצאת עם בלונדיניות. וכל פעם, זה הפריע לו, טכנית, בדיוק כמו שאת מתארת. ולצורך העניין, לא נעים לו לפרט בדיוק לכל אחד מה במראה מפריע לו ואיזה צבע שיער הוא כן רוצה ולא רוצה. במקום כל זה... הוא פשוט מבקש תמונה.

והיא בלונדינית.

לא הגיוני בעינייך שיפסול?

אל תציגי את זה בתור "לא טוב לי בעין". זה באמת לא ככה. צריך להבין את האופן שבו היופי נתפס אצל גבר. את האופן שבו הקב"ה ברא אותנו, הגברים, בנקודה הזו.

אז אמנם את בחרת אחרת, ויישר כח (ואגב, שיהיה לכם ב"הצלחה בע"ה ). אבל... אולי זה בכל-זאת בא ממקום טוב? גם כשזה עוד לפני פגישה?

ואני לא מבין משהו. זה לא יעליב אותך אם אחרי פגישה טובה הוא יחתוך בגלל מראה?

אני מאמין שבגלל השיקול הזה הרבה בחורים מעדיפים לדעת מראש, כדי לא להגיע למצב כזה. מתוך הנחה שזה פחות מעליב לפני פגישה.

קודם לא הראית שום הבנה לכוונה הטובה של הבנים.

אז אני שמח שיש בינינו יותר הבנה.

ובכל זאת הערה בתחום הזה - המשפט האחרון בתגובה שלך לא היה לעניין (שני המפשטים האחרונים, אם לדייק).

זה לא שהוא מחפש רק את זה. זו נקודה שחשובה לו, ושהיא מהותית בעיניו. וב"ה שזה היה החסרון היחיד שהוא מוצא... למה לתפוס אותו בצורה כזו רדודה, כאילו זה הדבר היחיד שמעניין אותו, והשאלה הראשונה שמעסיקה אותו? זה מרחיק אנשים ממה שאת אומרת. חבל, דווקא נשמע שבאמת יש מה ללמוד ממך בנושא.

אשמח מאוד אם אכן תכתבי תגובה יותר מסודרת, נשמע מדברייך שיש עניין מהותי יותר מאחורי הכעס שלך. ואם הכוונה לנקודה שכבר הזכרת כאן בעניין הדוגמניות - אשמח אם תסבירי את זה יותר. לא הייתי ממהר לומר על בחורים טובים שהם הולכים שבי אחרי התרבות וההחפצה הנוראית שקיימת בה.

אם בחור היה פוסל את אותן החברות שלך אחרי פגישה אחת או יותר בגלל אותה סיבה, זה פחות היה גורם להן לבכות? זה פחות היה גורם להן לאיבוד הבטחון? אני חושש שאולי אפילו יותר...

שבחור שואל את חברה שלך אם את יפה והוא לא מבקש תמונה הוא ממש רדוד

הראשונה בגלל מראה זה באמת לא בסדר כי צריך קודם להכיר ואז לראות אם זה עדיין מפריע....

אם זה עדיין מממש פריע, אז כן, לחתוך זה סבבה....

אין דבר שאיננו נתון לבחירה, אין שינוי בהשקפה שלא ניתן לעשותו (רמב"ם, פרק 8 בשמונה פרקים. ואף לולא דבריו, פשוט הוא).

שאת הולכת לקנות מוצר מסוים ואני מוכן להתערב על כמה שתירצי את תמיד תסתכלי איך המוצר נראה גם אם זה לא ישפיע על הקניה.

אין דבר כזה בחורה לא פוטוגנית,זה שהיא לא יודעת להצטלם(מה שמוזר כי בד"כ זה לא קורה) וגם אם היא לא שלמה עם איך שהיא נראית זה כבר בעיה שלה ולכול אחד יש את הטעם שלו.ראובן יכול לחשוב על מישהי כמכוערת ושמעון יראה אותה יפה.

מעבר לזה את כנראה מסתפקת במועט כי בנות בד"כ שלא רוצות תמונה רוצות תיאורים גרפיים (שמן,רזה,פאות,זקן,משקפיים,עדשות,צבע עור וקצרה היריעה להכיל את השאר) די עם ההיתממות הזאת,את יודעת טוב מאוד גם בנות פוסלות על מראה,זה לגיטימי ואגב גם החרדים הבינו את זה והם מראים תמונות.

וכן אני בעד תמונות כי אין סיבה בעולם שאני אבזבז כמה שעות על משהו שאני אפסול מראש,אם בנות יכולות להעלות אלבומים שלמים לרשתות חברתיות על השירות הלאומי וטיולים בחופשים והן לא מצאו תמונה פוטוגנית זה אומר דרשני ודחוף.

את מודה שיש משהו שאת לא מבינה פה. את לא מבינה איך הבנים לא מתפדחים לשאול על זה.

חסר לך פה מידע. את גם מודעת לזה.

המידע חסר לך בגלל הצורה השונה שבה נשים וגברים רואים את היופי. לדוגמה, אני לא יודע אם בת תהיה מסוגלת אי-פעם להבין איך זה שיש הנאה רק בעצם ההסתכלות. אבל כך בנוי האדם.

לא מדובר בחשקים נמוכים שבאים מהרחוב, אלא מדובר ביצרים טבעיים שנובעים מהצורה שבה הקב"ה החליט לברוא את האדם. אדרבה, אם לאדם מסויים אין את היצרים האלה, ייתכן שישנה בעיה.

נכון, תמיד עלינו לדעת כיצד יש לנצל את הכוחות שנתן בנו הקב"ה, ואיך יש להשתמש ביצרים שהוא טבע בנו. זוהי חלק מעבודת המידות, שהיא עבודה לכל החיים.

ונכון, בהחלט ישנם אנשים שלא עושים זאת נכון. לא מנצלים את הכוחות נכון, ולא מנתבים את היצרים למקומות הנכונים. אבל כאשר אדם מנתב את יצר אהבת היופי-הנשי שלו למישהי שהוא רוצה שתהיה אשתו, זה בדיוק המקום אליו הוא צריך לכוון את היצר הזה.

יכולה להיות לך מחלוקת על הדרך שבה יש לנתב את היצר הזה לשם. אולי יותר יפה בעינייך להיפגש כמה פעמים ולהכיר לפני כן. יכול מישהו לומר על כך: הרי זה גועל-נפש. הכרתי מישהי, נפגשתי איתה יותר מפעם אחת, ופתאום אני מודיע לה שהמראה שלה לא מתאים לי? הרי זה מעליב ממש. אם אבדוק מראש את העניין הזה, לא יווצר קשר, והפגיעה תהיה מעטה ככל האפשר.

ולא, זה בכלל לא חייב לנבוע מהמחשבה שהיא "לא שווה את הפגישה". היא לא עשתה שום דבר שמצדיק את ההעלבה שבחיתוך אחרי היכרות מסויימת - רק בגלל שהיא לא יפה בעיניו.

אבל גם אם ישנה מחלוקת, מותר שתהיינה מחלוקות.

צריך לראות מאיזה מקום זה נובע אצלו. ואם רצונו להכיר את המראה לפני הפגישה נובע ממקום טוב - גם אם על דעתו את חולקת - אינני רואה בזה שום דבר פסול.

אבל ברמה האישית, שיקול היופי לא מי-יודע-מה משמעותי אצלי.

כן, אני אכן רוצה שהיא לא תהיה מכוערת בעיני - אבל כל עוד היא לא באמת תהיה מכוערת בעיני, זה בסדר גמור (וזה לא דבר שיקרה לי הרבה, לדעתי, שמישהי תהיה מכוערת בעיני).

אז אני לא שואל על זה בבירורים, וגם לא מבקש תמונה.

זה מגיע ממקום אחר של סדר עדיפויות שהוא בא מנק' עמוקה יותר- אז זה כ ן אומר על הבחור באיזה שהו מקום....

אף פעם, ועניין אותי לשמוע את הדעה של הבנות כדי לדעת אם אני היחידה ששמה לזה משקל...

התגובה יפה וזה באמת נק' למחשבה בשבילי....

תודה!! 

מה עם אותו בחור?

אני מבין שהיה בחור מסויים שביקש תמונה ורצית לפסול בגלל זה?

אז בסוף באמת התקשרתי ואמרתי למי ששידכה שזה הרתיע אותי, היא ביקשה שאני אברר עליו בכל מקרה...

ביררתי והיה נשמע טוב אבל שאלתי על הנק' הזו והבנתי שזה כן דבר שחשוב לו...

אז פסלתי...

ואז באותו הערב קיבלתי הצעה מחברה טובה והציעו לי מישהו שממממש לא התחברתי לאיך שהוא נראה!!! 

אבל כמובן שקבענו בכל מקרה....  בעז"ה אם יהיו לי תובנות מיוחדות מהדייט הבא על הנושא נראה לי שאני ארגיש צורך לשתף בפורום.... בכל זאת.... חחחח...

חחח!! ידעתי שהשאלה הזו תגיע, קיבלתי את המספר ולבחור יש ווצאפ....

חחח.... טוב, אחרי שרשור כזה לא חשבתי שלא ישאלו.... אבל זה באמת היה בטעות... חוץ מזה שכל פעם שנפגשתי הייתה לי הפתעה ממש!! יפה לראות כמה אנשים שונים ומגוונים יש בעולם ומפתיע אותי שלא משדכים לי דווקא סגנון מסויים....

לא ביקשתי תמונה! התקשרנו כדי לקבוע פגישה ואז ייצא במקרה שראיתי ת'תמונה מהווצאפ שלו....

בד"כ הבחור פוסל את הבחורה בגלל המראה אבל זה נכון שזה דו צדדי.

ובשביל כל מי שלא מבין- אז שישמח לגלות שיופי לא כ"כ קריטי לו. יופי נחגוג.

אבל את האמת- שזה לא נכון.

לכל בנ"א (ובת אדם) חשוב היופי באיזשהו מקום בבחירת בן/בת זוג לחיים.

ולכל אחד זה בקטעים אחרים. וזה עובדה.

אף אחת לא תתחתן עם מישהו שבעיניה, במילים יפות, לא נראה טוב. זה לא יקרה. לא משנה כמה היא תגיד שהכי חשוב זה אופי ולא יופי וכו'. ואם אין לבחורה מספיק אומץ להודות בינה לבין עצמה שהיא פוסלת בחור בגלל היופי- אז היא תמצא דופי אחר בבחור כדי לפסול אותו. ואח"כ היא תגלה שהיא תפגוש בחור שלטעמה הוא נראה טוב, ויש בו את אותו הדופי- והבחורה לא תפסול כ"כ מהר, אם בכלל.

אז חבל לבזבז זמן על דייטים וכסף כשלבסוף שום דבר לא יצא מזה. 

ולא יצא מזה משהו כי אף אחת לא יתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעיניה.

פעם הייתי בטוחה שזה דבר די גשמי ורדוד ונובע ממידות רעות וכו'. אבל לא כך הדברים- יש בזה פן רוחני והרבה יותר עמוק ממה שכולם חושבים ובטוחים. ולא המקום כאן לפרט. אבל יש מספיק מקומות בחז"ל שמדברים על זה.

קיצר- בהצלחה!

הגיוני.

יופי אא"כ הן מסוג הבנות שתנאי הסף שלהן הוא שהבחור יהיה מלך היופי וכו' וזה מיעוט. רוב הבנות לא מתעקבות או פוסלות על יופי יותר מידי.

היא מתלבטת אם לפסול בחור שבירר יותר מדי על המראה שלה.

אני בחיים לא נתקלתי בבן אדם מכוער! באמת!!

אני כן מודה שיכול להיות מצב שיבוא אדם מולי ואני לא אצליח להתרגל ליופי שלו.... 

השאלה אם נותנים את הצ'אנס הזה, כי בנינו- כמה כבר אנשים כאלו יש לכל אחד מאיתנו?!

אז שווה לקחת סיכון לא?!
 

עם החצי שאפשר להבין על ההתחלה למה בטוח לא תצליח להתחבר.... 

ובקשר למה שכתבת למטה זה רק מוכיח שיש בנים שהם לא כאלה, אז אני מרשה לעצמי לפסול....

ראשית, את צודקת.

דבר מאוד חשוב הוא מיהי האשה עצמה, יראת השמים והמידות שבה.

אולם את אלה אין דרך לדעת בשיחת טלפון וגם לא במספר פגישות.

אלו דברים שניתן לעמוד על טיבם רק לאחר זמן רב.

לעומת זאת, ישנם דברים נוספים חשובים שאותם ניתן לדעת מיד בהתחלה ואחד מהם זה המראה.

לכן אין צורך להיבהל מהרצון לדעת כבר בהתחלה כיצד את נראית.

לכן גם אין צורך להיבהל מהרצון לקבל תמונה שלך.

זה סה"כ עוד פרט כלשהו שהוא יכול לדעת עליך כבר מעכשיו.

התייחסי לעניין בדיוק כמו לשאלות בת כמה את, במה את עובדת, והיכן את גרה.

כמובן (וזו כבר פניה לבחור) שאין לראות את העניין כאילו המראה משקף את כל התמונה על מי זו הבחורה, והדברים פשוטים וידועים.

בהצלחה!

אני צריכה להתבשל פה עם כל התגובות.... בסוף זה יגיע 

נקודת ההנחה שלך היא שמי שמחפש יופי עושה זאת בגלל תאוה נמוכה.

האם זו תפיסתך ח"ו את היופי...?

האם כך את חושבת כאשר את מיפה ומטפחת את עצמך?

אני מאמין ומקווה שלא...

אולי את חוששת שהבן שואל בגלל תאוה נמוכה? נכון יש כאלה. אבל להטיל 'וטו' בגלל זה? זה פשוט לדון לכף חובה...

ראי במקורות היהדות (נניח דרך גוגל) שיופי הוא לא רק ח"ו תאוה ותו לא. כשה' כתב שהאמהות היו יפות הוא ממש לא התבייש בזה. (וזה גם כץוב על הרבה צדיקים, דוד, משה, יעקב ועוד...) 

"וי שופרא דבלי עפרא".

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות