נו, ודאי שאין סומכין על הנס ומוכרחים לעשות השתדלות, אולם סוף כל סוף - הכל מאתו ית', והעיקר חייב להיות באמונה.
לעניין ה''אגב'' בסיום דבריך -  דוקא אפכא מסתברא: כשבני ישראל היו חוטאים ה' לא היה מאזין להם כפי שמוצאים לכל אורך הסטוריית עם ישראל. ולא ניתן להקיש מבני ישראל כשעלו ממצריים, שגם אם היו חוטאים גדולים בזמן היותם במצריים, הרי כשעלו ממנה עם כל יום שחלף הסירו מעליהם עוד טומאה, והיו סופרים בשקיקה את הימים שנותרו להגיעם למתן תורה, ועד מתן תורה הסירו מעליהם את כל הטומאות שדבקו בהם. ו''במקום בו בעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד'', ואין לתמוה על ראייתם את ה' ית'.

תראה לא בדיוק הבנתי את דבריך, וההקשר בין ''הכל בידי שמיים'' לחשבונות שמיים. בכל אופן אני סח הכל פשוט ייד ואם אני טועה פה ושם לא לחטא ייחשב לי. וכמסופר על הגאון הרב יוסף מראזין שהיה סותר דברי הראשונים, ונותן לשואלים סברה משלו. וכשהיו תמהים עליו הוא היה מסביר: ''לפוסק אסור קבוע דבר הלכה בנגוד למקובל בידינו, אולם אני אינני פוסק, אלא רק מפלפל בדברים, ומי שרוצה הלכה למעשה שיחפש בשולחן ערוך''.
לדרגתו - לסתור דברי הראשונים לא הגעתי, אבל לענות לפי הידע הבסיסי שלי בתורה נראה לי מותר, וכמובן שזה לא בטוח 100% . 

 

כולם אומרים שאמונה ובטחון בא ביחד. אז יש לי חידוש בשבילכם (ותאמת זה לא חידוש שלי אלא של הרן)-

זה לא ככה!

יש הבדל בין המושג אמונה למושג ביטחון. אמונה לא מעידה שיש בהכרח גם ביטחון. ואסביר גם למה.

אמונה- זה ידיעה גרידה. כלומר- אני מודע לזה שיש אלוקים בעולם ושהוא מנהל את העולם. הוא ברא את התורה וציווה אותנו ללכת על פיה. אוקי- עד כאן זה אמונה. ז"א- להאמין- זה שכלי ותלוי בידיעת השכל.

ביטחון- לעומת זאת- תלויה אך ורק ברגש. ביטחון זה רק רגש. ביטחון- זה לא רק להאמין שיש אלוקים ושצריך לסמוך עליו- זה גם להרגיש בטוחים.

ואביא לכאן הוכחה לכך שברוב המקרים, ישנה נטייה לסמוך על כולם- חוץ מהקב"ה.

נגיד את פותחת (הפניה בלש' נובעת מנוחות נטו, אבל זה נוגע לכולם כאחד) לבן או שוקו או חלב- אין לי ספק שזה אכן חלב לבן או שוקו, ושתנובה לא החליטה פתאום להכניס ללבן שוקו או חלב. וזה ביטחון גמור- כי הרי אף אחת לא פותחת לבן או שקית חלב לפני שהיא קונה אותו- ולמה? כי היא סומכת מאה אחוז על חברת תנובה על סמך ניסיונות העבר שהיא תספק את המוצרים שהיא מבטיחה לציבור הרחב והיא לא מרמה.

והסיבה היחידה שבאמת סומכים עליה בעיניים עצומות- זה בגלל העבר. ראינו פעם אחר פעם שתנובה באמת מספקת את הנדרש ועומדת במילה שלה- ולכן לא קשה לסמוך עליה בעיניים עצומות.

ולכן גם קשה לנו לסמוך על הקב"ה בעיניים עצומות: כי בלב - לא סומכים. ולמה לא סומכים?- כי לא התרגלנו לסמוך עליו.

ורמת הביטחון תלויה ברמה הרוחנית ובגדול והחשיבות של צרה.

אם הצרה היא קטנה וחסרת חשיבות- אז אין הרבה בעיה לבטוח בה'. כי הריזיקה פה קטנה. וההפסד הפוטנציאלי הוא לא רב.

אבל אם ההפסד עלול להיות גדול וכו' כמו חיים ומוות וכל אלה- אז קשה מאוד לסמוך על הקב"ה בעיניים עצומות.

ובמילים אחרות וקצרות-

אם נתרגל יותר ויותר לסמוך עליו, בדברים הקטנים (ואצל כל אחד זה מתבטא בקטע אחר וברמה שונה) אז נוכל גם לסמוך עליו בדברים היותר "גדולים".

השתדלות ונס- זה נושא אחר.

צריך לעשות השתדלות כי זה מה שנגזר על האדם לאחר חטא אדם הראשון. אבל זה לא קשור להרגשת הלב.

הצלחה, את לא יכולה לסמוך עליו בעיניים עצומות. הקדוש ברוך הוא השאיר את המציאות בידים של האדם כדי שהוא ידאג לה.

(ר' אברהם בן הרמב"ם מרחיב בעיקרון הזה בספרו "המספיק לעובדי ה' ", מידת הביטחון.)

מה שנכון זה שאם הקדוש ברוך הוא מבטיח לך משהו, אז את יכולה להיות רגועה ובטוחה שזה יתקיים.

ו"השטן מקטרג בשעת הסכנה".

"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך", זה עצה שהאדם יתפלל לה', והקדוש ברוך הוא יעזור לו.

זה לא אומר כמה הקדוש ברוך הוא יעזור לו, תפילה בלי מעשים בדרך כלל לא עוזרת, למעט מקרים קיצוניים ומיוחדים מאוד.

האם כתוב שאדם לא צריך לדאוג לעצמו?

ודאי שצריך להתפלל, וה' עוזר למי שמתפלל, אבל זה לא אומר שלא צריך לעשות כלום.

(ולגבי המילה "לכלכל", משמעותה המקורית היא לא "לפרנס", אלא לתכנן את דרכו של מישהו. ז"א שאם תתפלל-ה' יעזור לך ללכת בדרך ישרה, זה לא אומר שלא תצטרך לעשות דבר.)

ודאי שאפשר לשאול שאלות!

לגבי זה שאנשים מפחדים, אנחנו באמת לא צריכים לפחד, אבל לא כי בטוח שה' יעזור לנו (אלא אם כן הוא הבטיח), אלא כי גם אם הוא לא יעזור, אנחנו מקבלים עלינו את הדין.

לגבי זה שמנסים לפתור את הצרות בכחות עצמם-את בעצמך אומרת שהבנת שצריך לעשות השתדלות, אז מה השאלה?

ומה שכתוב בתהלים לא אומר שהקדוש ברוך יתן לנו כל מה שאנחנו רוצים, אלא שהוא יעזור לנו, אבל אנחנו לא יודעים כמה הוא יעזור לנו. ואם אנחנו נדאג למה שצריך לדאוג הוא יעזור לנו יותר.

סליחה.

אסביר במשל:

משל לאדם שהתקשרו אליו הבית והודיעו לו שדודו העשיר שלח לו חבילה מארה"ב, ההוא יכול לבוא לקחת את החבילה, היא נמצאת בנמל חיפה. מייד הגיע אדם  לנמל כדי לקבל את החבילה שאל את הפקחים והם הפנו אותו לפקיד האחראיו. הבנ"א הלך לפקיד האחראי וההוא אמר לו שאם הוא רוצה את החבילה, היא מונחת שם בצד, אבל קודם כל הוא חייב לשלם דמי שירות- 50 ש"ח. הבנ"א מייד הוציא 50 ש"ח ונתן לפקיד, נתנו לו את החבילה, פתח אותה ומה שהוא ראה שם- כל טוב מצריים. בגדים, אוכל, כסף, הכל בכל מכל... . מייד פנה האדם לפקיד ושאל אותו: יש לך עוד חבילה? ז"א- יש מצב שאני נותן לך עוד 50 ש"ח ואתה נותן לי חבילה נוספת כזאת?. 

השאלה של האדם היא טעות אחת גדולה. 

וזה כ"כ ברור- הרי ה50 ש"ח לא נתנו לו את החבילה, וגם אם הוא ייתן עוד 50 ש"ח זה לא יעזור לו. כי ה"דמי שירות" לא הביאו את החבילה- הם נתנו לבנ"א את האפשרות לקבל את החבילה שמגיע לו.

אתו דבר בהשתדלות:

לכל אדם יש "חבילת חיים" שלו, ובחבילה יש את כל מה שמגיע לאדם.

הדרך היחידה לקבל את החבילה, שבעצם שלו, היא ע"י נתינת שטר ה"דמי שירות"- השתדלות.

כל אחד חייב לעשות את ההשתדלות הטבעית שלו כדי לקבל את מה שהקב"ה שלח לו משמיים, אבל זה לא אומר בהכרח שמוכן לו חבילה מפוארת מלאה בכל טוב מצריים ובכל מה שהוא רוצה. ממש לא. אין שום הבטחה כזאת. 

ההבטחה היחידה היא שהאדם יקבל את מה שייעדו לו בשמיים, אם הוא יעשה את ההשתדלות המוטלת עליו.

ע"י תפילה ובקשה אפשר למלא את ה"חבילה" בכל טוב, אבל ברגע שהיא נשלחה, אחרי שאתה עושה את ההשתדלות- כבר אין אפשרות לשנות את תוכן החבילה.

קיצר- מקווה שהצלחתי לעזור. בהצלחה!

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.