1)את מחשבת מעשר מרווחים זאת אומרת שאם הוצאת 20 שקל וקיבלת מאה- מעשרות משמונים...

2)בעיקרון לעניים... יש דינים של חלקוה וזה אבל כל דבר שהוא מצווה ונתת בשבילו זה בסדר

3)עד כמה שאני יודע... אין  סיבה שלא

4)לא יודע... (נראלי שזה תלוי למה נותנים לך אותו...)

5) זה כתוב שכן!! וזה הדבר היחיד שמותר לנסות את ה'

פשוט לפי הסדרשל השאלות שלך-התשובות

מה לא הבנת חוצמזה?

א- כל הכבוד שאת מתחילה לעשר ולחשוב על זה ברצינות. מניסיון- זה נורא קשה ולא פשוט בכלל. במיוחד אחרי שגמרת לעשות ביביסיטר ל-6 ילדים שובבים ובסוף את מגלה שלא הרווחת 80 שקל אלא יותר קרוב ל70... זה מבאס לפעמים ומתסכל.

אבל דעי לך- אין אין על המצווה הזאת. א-י-ן...

זאת לא מצווה שהרווח מתגלה אחרי שנה שנתיים או אחרי עשר שנים, אלא מייד אח"כ רואים ישועות, רואים את הרווחים. זה פלא שקשה להסביר אותו. את נותנת ובסך הכללי- את מרוויחה.

חברה שלי אומרת: אני מעשרת פעם בחודש, משהו כזה. בסדר, אז היא גם רואה ישועות ורווחים פעם בחודש.

אבל מי שמעשרת כל יום רואה את הישועות כל יום. וזה בדוק ומנוסה.

קיצר- המון הצלחה.

ב- בקטע ההלכתי:

החישוב של המעשר הוא: עשירית מהמשכורת.

ז"א - קיבלת 75 ש"ח בביביסיטר- את צריכה לתת 7.5 ש"ח מעשר. (שימי לב לנקודה העשרונית).

וכן כל כסף שמקבלים כמתנה חייב במעשרות. זה כולל גם מבני דודים הורים וכו'.

בד"כ נותנים את המעשר לצדקה עניים וכו'.

במקרה שמקבלים כסף על מנת שיקנו ממנו פריט ספיציפי. למשל: אם ההורים שלך נותנים לך כסף לקנות בגדים לחג. הכסף הזה לא חייב במעשרות מכיוון שזה במקום הבגדים עצמם. וזה תקף לגבי קניית ספרים או אוכל במסעדה מתוך שובר וכו'.

מקווה שהצלחתי לענות על הכל. בהצלחה!.

את שה עשירית ממה שקיבלת בקופת צדקה או תורמת.

ואת צריכה לעשר רק על כסף שעבדת עליו לא על כסף שקיבלת.

1. מעשר זה עשירית מהרווח. למשל אם הרווחת 80 שקל, זה 80 לחלק ל-10 כלומר 8 שקלים למעשר. 

מדגישה- עשירית מהרווח. כלומר אם הרווחת במכירת חמצוצים 150 אבל החמצוצים שמכרת עלו לך 50, אז את נותנת מעשר רק מה100 שהרווחת (10 ש"ח..)

2. את הכסף הכי טוב לתת לעניים, ל"קופה של צדקה", כלומר איזשהוא מוסד סעד שאת יודעת שמביא את הכסף לצדקה.

אפשר גם לתת לישיבה של לימוד תורה, או לשלם לילדים/ להורים שלך או לקרובי משפחה על מחייתם אם הם עניים (הם אפילו קודמים).

3. גם מזה צריך להפריש. בעקרון מעשר זה מנהג... ולכן זה לא ממש חיוב אבל בהחלט כדאי ומומלץ.

4. גם מתנות חייבות במעשר.

5. כן! וגם אם לא זאת מצווה 

בס"ד

מביביסיטר למיטב ידיעתי אין חובת תרומות ומעשרות.

יש כל מיני דברים שאין חובה כזאת.

צריך לשאול רב

לפי ידיעתי מכל כסף שמרויחים מעבודה יש את הזכות והחובה להפריש מעשרות, אבל אם זה כסף שההורים לדוגמא נתנו בשביל צרכים מיוחדים כמו נסיעות/בגדים וכד' אין צורך להפריש...

בס"ד

תשאלו רב.

משכורת שירות זה לא משכורת שמרטפות...

מה שבטוח זו מצווה גדולה וחשובה מאוד מאוד וזו סגולה לעשירות...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...