בפועל. ולא ידוע מי הראשון שאסר.

אני לא זוכר מי מהראשונים הזכיר את זה ראשון, אבל זה כמובן ידוע.

ששני קראים אסרו קטניות משום חמץ.

אגב, היום כל מי שאני שואל על זה עונה תשובה אחרת, 

בפועל למה לא נאסרה תערובת, הרי שק אורזז לא גדל באותו מקום 

שבו גלה החיטה, אז מה הטעם לאזור את זה ככלל ולא כפרט 

כמו שכותב הרמ"א שאסור לאכול קטניות כלל?

פרסם פעם במקור ראשון פרופסור, מומחה לקראים, שלא מסתבר כלל שהקראים הם מקור העניין.

[קראתי את זה מזמן, אבל עד כמה שזכור לי, הוא חושב שזה לא היה נהוג בכלל אצל הקראים באותה תקופה, וגם לא בימינו, והיו מעט קראים שאמצו את זה בתקופה מאוחרת להתחלת המנהג, כנראה בהשפעת הרבניים.]

זה לא מפריך שום דבר כל עוד אין עובדות

להערכתי.

אבל אבדוק את זה

פשוט פעם היו זורעים באותם שדות גם חיטה וגם קיטניות. ולכן, כשהגיע פסח, חששו שעם קטיפת הקיטניות יעלו שאריות של שעורה או חיטה וזה מחמיץ את כל הקטיף.

בימינו, זה עובד אותו דבר אבל כמובן עם הרבה יותר השגחה. כך שהסיכוי שחיטה וקיטניות יתרעבב יחד בקטיף שואף ל0%.

זוהי גזירה מאוד ישנה אך היא תקפה גם בימינו.

קיצר- מקווה שהצלחתי להסביר. כמובן שזה בתמצות חבל עם הזמן אבל זה העיקר.

בהצלחה!

אצל האנשים שבספרד לאשכנז. 

והסיבה שכיום יש עדין את המנהג הזה, שאגב- הוא כ"כ חזק עד כדי כך שיש אומרים שאשכנזיה שהתחתנה עם ספרדי, לא ברור מעליו שהיא יכולה לאכול קיטניות בפסח. מניסיון- חברה אשכנזיה שנישאה לספרדי ועדין אסור לה לאכול קיטניות בפסח.

קיצר- כל מי שחושב לזלזל במנהג הזה- שיחשוב פעמיים.

ממש לא פשוט לעזוב מנהגים ברורים ומקובלים מדורי דורות. במיוחד לא כאלו שנוגעים להלכות פסח.

שימו לב:

"כל המוסיף גורע" - נאמר על כל המצוות שבתורה. חוץ ממנהגי הידור כשרות בפסח.

בפסח נאמר: "כל המרבה הרי זה משובח".

ד"א- מה המקור שלך לרעיון הנחמד הזה?

א. הדמיון בניהם- חששו שיתבלבלו בין קטניות לבין חיטה (או כל אחד מחמשת מיני דגן) ויבשלו ביחד.

ב. היו מקומות בארצות אשכנז שנהגו להכין קמח מסוגים שונים של קטניות, ופחדו שאנשים יתירו לעצמם גם קמח חמץ.

ג. היו שומרים חמץ (קמח) וקטניות ביחד במחסנים לטווחים ארוכים, ופחדו שיתערבב ויחמיץ את הקטניות.

א ההבדל בין קטניות כמו בורגול, אורז, וכדו' גדול. קשה מאוד להתבלבל בניהם.

ב מי פחד שאנשים יתירו לעצמם קמח של חמץ?

ג זה לא קשור, כל דבר שהתערבב עם חיטה היו נוהגים שלא לאכול לפני פסח אם לא נשמר משעת קצירה.

כי אם כן, אתה עצמך התבלבלת...

בורגול זה חמץ.

צשום שפעם בארצותהם היו מביאים את כול הקטניות ממקומות אחרים אז היו להם חששות שנתערב להם חמץ כמו לגבי דין של "חדש" מה שמוזכר בשולחן ערוך בסימן תפ"ט סעיף י' ..שהיו בזה חששות לכן אני חושב שהוא הדין כאן

לא הבנתי מה כתבת

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....