זבוב הרוקד
מעל שלולית דם
וטועם אנשים
בין רסיסי עצם.
ממלא את עצמו בשקיקה
עיני ונוצצות בכח
רגליו הקטנות תופפות
וטביעותיו קטנות הן, לא נראות
ואני רוצה לצעוק
תברחו! החיים
טעמכם על לשונו
הוא הסוף של שירכם
גם אם אחד הוא נשמע
אחד עם הדם,
קרבתו מחלה היא,
הרצח.
ואני משותק, ידי לא נעות
וכנראה זה משום
שבשלולית הדם הבוהק
משתקף הוא כמותי.