באזור דף נ בסוכה

לאותו מקום. והגבר אומר לפני שהם נפרדים משהו בסגנון של "ההליכה ביחד נעימה" (ועוד משהו, בסגנון של: נעים לנו ביחד )

ואז אביי נתלה בידית של הדלת (מצער) ואמר שאם הוא היה שם אז הוא לא היה מצליח לעמוד בניסיון. ואח"כ בא איזה זקן ואמר שככל שגדולים יותר בתורה ככה היצר יותר גדול. (זה המסר)

אני ממש מסכימה איתכן,  רק שלחברה שלי קצת קשה.. ובאמת נוצר מצב שכבר אין לי מה להגיד לה.. אז אם יש לכן סיבות אבל יותר מפרטות ומנומקות כי זה נכון שזה מפריע בלימודים וכו.. אבל יש לה על זה תרוצים..

היא תעשה טעות, תצטער על זה, תעבור הרבה בדרך,

ובע"ה בסוף היא תבין..

את יכולה רק לחזק אותה כשקשה..

יש בעיה עם זה ואני אומר למה כי זה ממש לא נכון בגיל הזה עם כבר בגיל 17 18 ושאולי יבא לחתונה הבנת????

עם יש  לה תירוץ  לכול דבר  אז כנירא היא באמת  רוצה  את זה את תעזבי זה יבאו ממנה 

עם הילד באתו העיר או הרחוב שלה אז..... זה הרבה יותר קשה כי רואים אחד את השני אבל לכול דבר יש דרך אני חושבת שזה לא ממש טוב אזזזזז את בטור חברה טובה תעזרי לה אבל עם אין לך איך לעזור לה אז תדברי איתה מהלב ב4 עיינם ואז אולי היא תקשיב         בהצלחה!!!!!!!!!!(ספרי עם זה עזר )

אבל מי אומר שהוא לא ירצה לגעת בך? 

רק שזה פחות חמור.

רק במצבים של ספקות (לדוג' באיסורי שבת) "ספיקא דאורייתא לחומרא ספיקא דרבנן לקולא" (כלומר בספק איסורי דרבנן מקילים, ובספק איסורים מהתורה מחמירים)

אודה ואתוודה שאינני בקיאה במיוחד.

בכל אופן, לפי מה שלמדתי, מבחינת היחס להלכה, אין הסתכלות שונה בין איסורי דאורייתא לאיסורי דרבנן. שניהם חובה גמורה ואסור להקל. במקרים של התנגשות בין הלכות או בספקות, איסורי דרבנן קלים מאיסורי דאורייתא. (האם זה גורף?)

בעצם, אני חושבת שאנחנו מסכימים, תקן אם אני טועה.

ואם למישהו יש הסתייגות ממה שכתבתי אשמח להחכים.

להפך- כתוב בתורה על האיסור החמור לעבור על איסורי חז"ל. וכל מי שעובר על איסור דרבנן בעצם גם עובר על איסור דאורייתא- שהוא לא מקשיב לדברי חז"ל. זה ממש לא פשוט.

ההבדל היחיד הוא בהיתרים. היתרים יש בד"כ רק באיסורי דרבנן, פחות בדאורייתא. (למשל: שבת, כשרות וכו').

ואיך זה רלוונטי?

אשמח אם תנמק מדוע זה מותר, כי טיעונים הפוכים יש למכביר.

אחרי שנים בישיבה אתה נהיה כמותו
בטח בנושא הזה שבזכותו יצאו 10 ספרים שלו לפחות
לגבי הנימוק 
אני פשוט יודע שיש מתירים סה טו

אני לכל היותר שנה וחצי בישיבה.

הלוואי שאהיה כמותו.

יש לו לכל היותר שני ספרים בנושא.

אבל כל זה לא רלוונטי לדיון.

אני לא הדובר של הרב שלי, אני עונה מה שאני רואה לנכון.

מי המתירים?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....