ובאמת רציתי לשאול  אם מותר להגיד לבחור שהוא חתיך? (כמובן אם הוא באמת חתיך)

אני מצטערת... שכחתי להוסיף <צ> לשאלה שלי....

[או שאסור לפחות להגיד להם את זה..] אז זו לא הייתה הכוונה.

על פי התשובות האלה-

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=65967

ובעיקר התשובה הזאת-http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=32928

במיוחד בגללה הסברה שמה.

לא חושב שזה נכון להגיד את זה לסתם בן.

מה שכן זה לא כאמת "הלכה" זה תלוי בהרגשה שלך.

ואם אצלך זה לא מתבטא בתור משהו בעייתי אין בעיה.

אבל אם את אומרת לו אז זה כבר קשור אליו ולכן לא נראה לי שייך.

שאת לא יוצאת איתו לצורך נישואים?

אם ככה,למה שיהיה מותר?

לא יודע מה "ההלכה" בעניין.

כי אין.

את אמרת שאת שואלת בהיבט הצניעותי.

אני יכול להגיד לך שלדעתי זה ממש לא שייך אלא אם כן זה לבן שאת איתו בקשר למורך חתונה שאז זה מאד שייך (ולדעתי אפילו בשלבים הראשוניים).

זו דעתי.

מחילה שמקודם לא התנסחתי טוב.

מה גיל 7 קשור?

אם כבר 9.

איזה משמעות יש ל7?

חמוד זה אחלה מחמאה.

וחשבתי שדיברת מהיבט הצינעותי.

ידוע.

אבל לא בקטע של גיל...

תשאלו את תומר מ"קטמנדו".

לא בטוחה שאני מסכימה עם זה, אבל זו דעה די רווחת אצל חלק מהאנשים.. 

בס"ד

שולחן ערוך אבן העזר סימן כ"א 

צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשה (נראה דצ"ל: ראשו) כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין.

ודאי שכשבת אומרת לבן כל מילה כלשהיא של חיבה, הוא חושב על מה שהיא אמרה לו, וחושב גם עליה.

כדאי לעיין בתשובה הנ"ל במיוחד בשורה האחרונה שלה

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=34602

מהתשובות שדי"מ הביא של הרב ליאור גם עולה שאין להגיד מילים כאלה.

"ועל זה הדרך אסרו בענין זה של העריות כל מה שהוא ממינו של הזנות, או הקרוב אליו, יהיה באיזה חוש שיהיה, דהיינו, בין במעשה, בין בראיה, בין בדבור, בין בשמיעה, ואפילו במחשבה." (מסילת ישרים פרק י"א)  כדאי לעיין בכל מה שהוא מביא שם בעניין העריות.

למסקנא אני חושב:

א. לכל אדם ודאי שאסור להגיד.

ב. בחור שנפגשים איתו לצרכי נישואין יהיה מותר בשלבים מתקדמים של הקשר.

ג. לילדים שלא התבגרו עדיין(אולי גיל 13 ואולי אפילו אחרי) יהיה מותר להגיד.

שאלה:
לפי ההלכה הרי אין שואלים בשלום אשה כלל, האם כאשר נמצאים בקשר עם בחורה למטרת נישואים מותר לשאול אותה מה שלומה, גם בטלפון וגם ב-SMS?

תשובה:

אני חושב שכן. אסור לשאול כדי שאדם לא יבוא לידי התקרבות יתירה. כאן כל המטרה שלו היא ליצור התקרבות, כדי שיחליטו שהם יכולים להקים בית נאמן בישראל.

שאלה:
שלום לכבוד הרב,
רציתי לשאול, כאשר נמצאים בקשר רציני - 
עד כמה מותר להגיד מחמאות ולהביע את הרצון בקשר ואת הרגש שלי בקשר? מה מותר ומה אסור לומר? איפה עומד הגבול? 
מצד אחד זה תורם לחיזוק הקשר ומצד שני יש בעיה של צניעות...


תשובה:
אם אתה רואה שהקשר מתקדם, את יכולה לומר שאת מעריכה אותו ומעוניינת בו וכו'. אבל כמובן שצריך להיזהר לא לומר יותר מידי, כדי שלא להגיע לקירבה לא מתאימה.

אותי למשל זה היה מעצבן.

אבל אם מדובר על מישהו שאוהב את זה שיערב לו.

ואני לא מבין מה הקשר ל"עניין צניעותי"??

מרוב רצון להיות דוסים/יות, מכניסים את "עניין הצניעות" לכל שטות שאינה קשורה בכלל,

אם את/ה מתלבט/ת על דברים אם הם קשורים לצניעות, פשוט תלמד/י את הנושא,

ותראו שלא כל שטות מתקרבת אפילו לגדרי צניעות.

זה כמו שאני אשאל: "אם אני מדליק את האור בחדר בשבת, האם כל האוכל שנמצא בחדר טרף?"

 גם בהבעת רגשות שייך צניעות, כי כמו שלא שייר נגיעה וקירבה בין בחור לבחורה כי זה לעבור סף שהתורה ייחדה אותו רק לזוג נשוי, והעובר על כך (חוץ משעובר על איסור תורה לרמבם(אם זה חיבה)/דרבנן לרמב"ן) זה לא צנוע, כי צניעות זה להשאיר בסתר את מה שלא אמור להתפרסם ולהיגלות, ואדרבה אם הוא יתפרסם זה ייפגם ומאבד את עומק העניין ומוזיל אותו.

גם ברגשות של חיבה, אם מביעים אותם יש בכך גילוי פנימי נוסף, וקירבה ממדרגה עליונה יותר, שצריך לשקול יותר אם אכן זה דבר ששייך לומר, או אולי זה לא שייך ואם אומר זה ייחשב קירבה שאולי טיפה מוגזמת ולא בטוח כשרה......... בחורה שאומרת לך שאתה חמוד/אוהבת אותך וכו' וכו' וכדו' - לא עושה לך כלום???? אצלי זה היה מעורר תחושות ומחשבות שלא בטוח שהם טובות..

לא בא להכריע אם נכון לומר או לא, אבל זה בטח לא נחשב ל"מכניסים את "עניין הצניעות" לכל שטות שאינה קשורה בכלל", כי זה קשור ועוד איך!!!!!!!!!!

מישהו כתב שצניעות זה רק בלבוש??

דווקא עיקר הצניעות היא לא בלבוש, אלא במידות!

אבל השאלה שלה ועוד לא מעט שאלות שנשאלות כאן ב"נושאי צניעות", ממש לא קשורות לצניעות בשום מובן שהוא!

מרגש וקשור מאוד לצניעות

זה עדיין לא הופך את זה אפילו למצב שיש מחשבה של אולי בעיית צניעות.

לפני שאתם מגיבים תקראו!

קודם שיעצרו, יקראו טוב טוב את מה שכתבתי, ורק אח"כ יגיבו.

תגידי לי:

היכן כתבתי שצניעות זה רק בלבוש? (פרשנות של דנידין כהו)

היכן כתבתי שמותר לעשות כל דבר הגורם לקירוב ללא כל הבחנה? (פרשנות של קורא סמוי)

והיכן בכלל נכנסתי לגדרי צניעות, שכל מי שהגיב לי ישר תוקף את הגדרים שכלל וכלל לא דיברתי עליהם?

הדבר היחיד שאמרתי, שהשאלה של פותחת השרשור לא קשורה בעליל לענייני צניעות.

לגבי מה כן נכנס לענייני צניעות, בכלל לא נגעתי בזה.

אז כמו שחז"ל אמרו: "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים!"

כי כמו שאת רואה מי שהגיב כאן בלי להקשיב לאחר - זה הם (וגם כנראה שאת יחד איתם)!

ואילולא הפגישה הייתה למטרת נישואין, לא היה כמובן שום היתר.

אבל אפילו אם נלך לשיטתך, אז להגיד דברי חיבה בנאלים למטרת נישואין - לא יהיה אפילו הו"א לאסור!

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?