(זה בסדר, אני יכול לבד 
)
ראשון(Ichi):
Hata Mohiro - Toumei Datta Sekai
\
ולמי שמשעמם-
אתר ללימוד יפנית או סתם להרחבת אופקים:
http://www.japanit.co.il
(קרדיט ל-@cookie_monster) (זוכרת? 
)
|משועשע|
Hearts Grow - Yura Yura
(אם חשבתם לראות את הקליפ ביוטיוב - אל תראו. חבל.)
Soredewa mata ashita (יש לזה סרטון מגניב.
בכל מקום מסתתרים חולי אנימה ויפנית למינהם 
Asian Kong-fu Generation - Solanin (הלהקה הכי חנונית שיש
)
קול דממהאני אוהב את השפה, אז פחות אכפת לי.
ואני יודע בכללי על מה השיר מדבר, אז עוד יותר.
תודה באמת 
קול דממהגם אם קצת.
ואל תתפלאי כל-כך.
יש תרגום
קול דממהבן-ציוןא'- יש תרגום. אז תשווי את זה לישראלים שרואים סדרה באנגלית.
ב'- זו שפה מגניבה.
זהו
אם כי זה תלוי בפי מי.
אני יכול לדמיין סיטואציה שבה זה ישמע מלחיץ ביותר.
בררר.
Inoe Joe - Closer
מחזיר אותי לימים של קראטה...
LightStarבס"ד
לשמוע פתיחות וסגירות של סדרות זה מילא, זה נחמד וכו'...
אבל לראות אותן?! ועוד נארוטו, זבל טהור.
הירו נו קאקרה זה שיר מהמם
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
