אני ממש מנסה להיות יותר טובה. מרגישה שיש הרבה דברים שאני לא יודעת. פעילה בכל מיני דברים ולמרות זאת מרגישה חוסר. אני רוצה ללמוד הכל ולדעת הרבה כי אני מרגישה שבחורה בגילי צריכה לדעת הרבה דברים שאני לא באמת יודעת.. מחכים לי שלושה ספרים שאני רוצה ללמוד על השידה ואני לא מספיקה אפילו לפתוח אותם. אני רוצה ללמוד כמה שיותר אבל זה פשוט לא הולך. אני יודעת שאי אפשר הכל על רגל אחת אבל אני ממש רוצה להצליח.. מצפים ממני לדעת דברים כאלה(במיוחד באולפנא שאני נחשבת ממש דוסית בשכבה ובד"כ פונים אליי בשאלות הלכתיות..)
לכן אני מרגישה צורך לדעת וגם בשביל הנשמה. הקטע הוא שאין לי כל כך זמן להשקיע ואין לי כ"כ משמעת עצמית.. זה משגע אותי ובכיתי כבר כמה פעמים בגלל הסיפור הזה. מה אפשר לעשות? איך מתחילים? איך מממשים את כל הרצון הזה? תודה רבה
**ממש מצטערת על הבילגון**
לכן אני מרגישה צורך לדעת וגם בשביל הנשמה. הקטע הוא שאין לי כל כך זמן להשקיע ואין לי כ"כ משמעת עצמית.. זה משגע אותי ובכיתי כבר כמה פעמים בגלל הסיפור הזה. מה אפשר לעשות? איך מתחילים? איך מממשים את כל הרצון הזה? תודה רבה
**ממש מצטערת על הבילגון**
. אומרים לנו תמיד ש"אין דבר העומד בפני הרצון",
היה שבמקביל שהיא הפסיקה עם ***** היא התחילה ללמוד. כלומר מה שבאמת היה אחד הגורמים המרכזיים הוא העיסוק בדברים אחרים. ואני לא אומרת חס וחלילה שצריך להסתגף ולא לעסוק בתחביבים אבל אין לי ספק שברגע שמיחסים פחות חשיבות ל אוכל, שיחות חולין, וכו'...השכל והנפש יותר פנויים ללימוד או עשיית טוב אחרת .
ואם תרצי להזמין אותי ללמוד איתך אני גם כו אשמח
לעיין בו זה יכול לגרור אותך לבוא עם הרבה יותר חשק ללימוד . ולכל אחד יש ספרים מסוימים שמדליקים אותו...חפשי את שלך..
.
