גם לי יש העדפה מסויימת אבל אני נפגשת גם עם מי שמלכתחילה אני רואה שלא כי אולי הפנימיות תגבר על החיצוניות..

(לא יודעת אם יש כזה דבר באמת...;))

אז לדעתי לקבוע ממש מראש ולהינעל על זה - לא טוב.. צריך לנסות.

אבל להגיד שזה רדידות ,זה לא כי זכותך להחליט מה אתה אוהב.. שמנה/רזה וכו'

השאלה היא אם זה מונע ממנו להכיר גם בנות בצבע עור אחר?

ואם כן- למה.

אם הוא הבין שזה פשוט לא הטעם שלו, וזה מפריע לו ברמת ההכרות ממש, אז זה משהו אחד

אבל אם הוא דווקא כן יכול להתחבר גם לבנות עם גווני עור אחר, והוא בכל זאת לא מוכן להפגש איתן זה משהו אחר

אני לא מכיר מישהו שאיננו קצת רדוד פה ושם

אני, למשל, אוהד מכבי חיפה שרוף כבר 16 שנים.

שמישהו יגיד שזה לא רדוד...

ברור שזו "רדידות", שהרי מה הקשר בין גוון העור למעלת האדם.

אבל אם אדם אינו מצליח להתגבר על זה, באופן שיוכל להרגיש בנוח גם אחרי כמה פגישות כשכבר יכיר קצת יותר את האישיות - 

אז מה אפשר לעשות.. יש גם "סריטות" מכל מיני סוגים. חשוב שלא יהיה משהו ש"חוסם" - וגם חשוב שבחורה לא תסבול מיחס לא מספיק קרוב בנישואיה, בגלל שטות כזו. אז אם זה כך, כנראה שאן ברירה אלא להתחשב בקושי הזה.  אם היה אפשר להגיע למצב שזה לא מפריע - היה הכי טוב.

צריך מעלת האדם - וגם שזו תהיה אשה...

וה"יופי" וכו', זה דבר שנטפל אל העיקר.

אלא שאנו רואים בעינינו שכך הוא טבע האדם, שהיופי גם יכול לעשות אצלו משהו, ולפעמים הוא בגדר דבר שמהווה "מבוא" לחלות של יחס פנימי.

הדיוק של "צבע העור", זה פרט נוסף בתוך המראה הכללי. אז ברור שמצד האמת - זה רדוד. אבל כמו שכתבת, בשידוכים לא מתייחסים רק אל העיקר. בדיוק בגלל הסיבה ששם לא כולם יכולים ליצור קשר קרוב שמורגש טבעית, רק בגלל פנימיות טובה - למרות שמי שיכול, הוא אדם גדול ויכול להרוויח אוצרות ש"בצידי הדרך" לעיתים, שהם יקרים לפעמים בהרבה ממה שבמרכזה.

לכן אמרנו, המדד הוא לא כמה זה "רדוד" - כי זה באמת רדוד, אלא כמה זה "מעכב" באמת לגביו. וזה סובייקטיבי לגמרי, אם האדם ניסה וראה שעם כל הרצון פשוט "לא הולך לו" אחרת. וכנ"ל, גם אשה לא צריכה לסבול בגלל זה..

ומי ניסה"לשכנע"?..

הבחור היקר שאל שאלה - וקיבל תשובה, שלענ"ד טובה לו וטובה גם לכמה אחרים; ואולי עוד יותר לכמה אחרות, טובות לגמרי.

[ולדעתי האישית, הוא דווקא בחור די צדיק. יש גם צדיקים כאלה..]

לא בגלל שיש כאלה שבעינהם שבחורות בעינהם יותר יפות ויש כאלה ששחומות יותר יפות אז זה קשור לטעם לא לגזענות 

שדווקא הרבה כהים שפגשתי, באופן גורף-חיפשו אשכנזיות כי הן "בהירות"? לפעמים דווקא אדם רגיל למשהו ואומר-לא, אצלי זה לא יהיה. רדידות בהחלט יש כאן אבל זו לא תופעה מוזרה.

הסבר:

(מארמית, פירוש מילולי: והשׁאר לך ולמד; והשאר צא ולמד.) - נאמר ביחס ללימוד או לחינוך בסיסי או עקרוני (בנושא כלשהו) כאשר הוא החשוב והעיקר ואת יתרתו ניתן תמיד ללמוד.
על פי האגדה התלמודית אודות הגֵר שבא אל שמאי שהיה ידוע בקפדנותו ובנוקשותו ההלכתית וביקש שייגיירו וילמדוֹ את כל התורה על רגל אחת ושמאי דחפו וסירב בתוקף לגיירו. כשביקש אותו הגֵר מהִלֵל הזקן את אותה בקשה, גיירוֹ ואמר לו: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" ואידך זיל גמור..

• "..מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת שבת, דף לא', א', גמרא)

חייבת לשאול את אותה השאלה, רק בהפוכה:

אם בחור מחפש דוקא בחורה כהה, האם זו רדידות?

מסוקרנת.

א. ו"מקסימום עדתיות" צובעת את עולמך בורוד וגורמת לך להרגיש עם זה נוח? נובמ'ת.

ב. הסיפא שלך זו השלמה מוחלטת עם מציאות מעוותת מלכתחילה. עבודת מידות זו בהחלט "עבודה" ולעיתים "עצומה".

אוי לה לתרבות שמתקנאת בקנקן...

העדפה תרבותית היא ניסוח כ"כ מכובס ומקומם.

לא אמרתי שאדם צריך לתקן את כל מידותיו ואז להתחיל לחיות אך כשמשהו עקום הוא פשוט עקום וצריך להכיר בכך.

לא בדיוק דימוי מלבב.

אם מבחינתך הכל אותו הדבר אז באמת אין הרבה על מה לדבר.

לאדם שגדל בתרבות מסוימת תהיה העדפה לאותה התרבות.

זה כולל התנהגות, מבטא, ומראה.

היום, ב"ה אנחנו מעורבבים מאוד, כך שלא תמיד רואים את זה בצורה בולטת כפי שהיה בדורות קודמים.

זה לא הופך את זה ללא קיים.

בעיני זו לא רדידות , זה עניין של טעם. 

וזה לאו דווקא מצביע על גזענות. אם זו הייתה שאלה של עדה , אז הוא היה שואל : האם לחפש בן עדה כמו שלי או אשכנזייה זה לגיטימי?! .

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?