וכך כתוב בגמרא: "אמר רבי חייא על עצמו, שמעולם לא הצליח לכוון בכל התפילה. ופעם כשניסה להתרכז בכל התפילה, התחיל להרהר באמצעיתה, מי יותר חשוב לפני המלך, שר פלוני או אלמוני. ושמואל אמר: אני מניתי אפרוחים בתפילה. ורבי בון בר חייא אמר: אני מניתי בתפילה את שורות הבניין. ורבי מתניה אמר: אני מחזיק טובה לראשי, שגם כשאינני שם לב למה שאני אומר, הוא יודע מעצמו לכרוע ב'מודים'."
התפילה היא מלחמה.. צריך להילחם ביצר, להיכנס בו. זה קורה לכולם , זה מלחמה קשה.
יש כמה שיטות להתרכז וכל אחד עושה איך שהכי עוזר לו.. יש כאלה שכל 18 עם האמבע בסידור ולא מזיזים ת'עיניים משם, יש כאלה שעוצמים עיניים כל תפילת שמונה עשרה וזה עוזר להם, יש כאלה שלא זזים ויש כאלה שמתנועעים. אם באה אלייך מחשבה באמצע התפילה אפשר לחכות עד שזהיא תסתיים או להוציא אותה בכוח ואז להמשיך להתפלל.. אפשר גם לעצור לרגע , להתסכל על הארון קודש, לקבל כוחות ולהמשיך (טוב, חח לא יודע איך זה בתור בת להסתכל על הארון קודש כי יש מקומות שאי אפשר)