לא מכיר אותך אישית, אז אין לי מושג אם היית כך או לא.

אבל רובנו היינו ילדותיים בזמנו, והתנהגנו בטיפשות.

הגיוני מאוד שאת בוגרת ביחס לשכבות גיל שמתחתייך, ככה זה אמור להיות.

לפעמים אפילו בני אותו מחזור יכולים להיות בפער התבגרותי אחד מהשני.

כל אחד ומה שעבר בחייו, מובילים אותו להיות מי שהוא עכשיו.

מכיוון שאנשים שונים עוברים דברים שונים (וגם אם עברו את אותו הדבר יחוו אותו בצורה שונה), 

בהכרח שקצב ההתבגרות שלהם יהיה שונה.

"מה?! גם אני הייתי ככה?! אין מצב!" אין מה לעשות, כשרואי מנקודת מבט אחרת, זה מקבל משמעות אחרת.

וגם אם לא- יש מצב שאת היית אז אולי באמת יותר בוגרת מרוב הילדים בגילך, שדווקא כן עשו (ועושים) דברים כאלה. אין בזה שום דבר רע... דווקא בעיקר טוב

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....