בס"ד

יותר נראה לי שהתפקיד של הנוער הוא לגדול, כדי שבעתיד הוא יוכל להפיץ יותר טוב, יותר חזק.

מה זה אומר לגדול? קודם כל, במובן הפשוט ביותר, ובנוסף לזה, לרכוש כלים, ידע, יכולות, להגיע לנקודות השפעה. דכי שכאדם בוגר, תוכל להקדיש את כל חייך להפצה של הטוב בתפוצה הרחבה ביותר.

לא חושב ככה?

בס"ד

אבל היא גם לא לצאת להפגנות.

הדרך היא ללמוד תורה. ללמוד היסטוריה. ללמוד מחשבת ישראל.

אחת מהדרכים החשובות ביותר בלימוד היא הוויכוח, מכיוון שזו הדרך הטובה ביותר לאדם לברר את דעתו. אבל כדי להתווכח צריך לדעת.

ואם לומדים ויודעים את הדברים החשובים- אין כל חשש מפני שכחה. לעומת זאת, אם האדם יצא להפגנות, יתנדב בעמותות מדי שבוע ויחתום ויחתים על עצומות בכל נושא בשאר הזמן הפנוי שלו, יש חשש הרבה יותר גדול שבהמשך, כשהוא יהיה קצת יותר גדול, ואלי גם נשוי, הוא יגיד לעצמו "השקעתי הרבה והקדשתי 6 שנים (ישיבה תיכונית / אולפנה פלוס ישיבה גבוהה / שירות לאומי) למען הכלל, יצאתי ידי חובה ועכשיו אני צריך להשקיע קצת בעצמי ובמשפחה שלי"

בס"ד

אין בעיה. לא אמרתי שאסור לעשות מעשים טובים.לא אמרתי שאסור להתנדב (במידה).

כיוונתי נגד האמירה שהחובה של הנוער היא לצאת ולהפיץ טוב בעולם. ושהיא פשוט לא נכונה לדעתי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....